תגובות לזינוק במדד: "הצרכנים טרם הפנימו את הגזרות הכלכליות"
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר בתגובה לעליה במדד: "העליה מותירה לבנק ישראל מקום להפחתת ריבית נוספת. שכן, תוואי האינפלציה שוכן בקרבת אמצע תחום היעד הממשלתי (1%-3%). המשך פיחות השקל אל עבר רמות הגבוהות מרמת השערים של 3.645 שקלים, בה נסחר הדולר היום, תפחית את הצורך בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל כבר בשלב הנוכחי. בנק ישראל ימשיך לפעול כדי להביא את שער החליפין להתייצבות מעל לרמת 3.65 שקלים לדולר."
שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פננסי מסר כי" המדד מצביע על כך שהצרכנים טרם הפנימו את הגזרות הכלכליות המתרגשות עליהם ולא הפחיתו את הצריכה החודשית, מה שאיפשר את העלאות המחירים."
בן אריה הוסיף ש"המדד ללא מחירי האנרגיה עלה ב-0.7%, וזו אינדיקציה לכך שהמשק עוד לא מפנים את הפגיעה הצפויה בכושר הקנייה של הצרכנים והמחירים עדיין עולים. עם זאת, השפעת הגזרות על המדדים בהמשך השנה צפויה להיות מינורית ולהסתכם בכ-0.3% בלבד."
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "העובדה שמדד חודש אפריל נמוך מהותית ממדד חודש אפריל בממוצע בעשור האחרון, מקנה לבנק ישראל את הגמישות הנדרשת על מנת להתמקד בעידוד הצמיחה, והיא גם מאפשרת לו חופש מלחצים אינפלציוניים במשק. המדד ונתוני הדיור הנלווים אליו מהווים תזכורת כואבת לאיום מפני התנפחות בועת דיור. הריבית הנמוכה במשק מהווה רוח גבית עוצמתית להמשך עליית מחירי הדיור."
- 4.א.מ 14/05/2013 18:52הגב לתגובה זומוצרי חשמל,20 אלף מכוניות לחודש ועוד..
- 3.השוטיסטים במעוף יקבלו זאבטות ביום ה' שלא ישכלו זמן רב (ל"ת)איתן 14/05/2013 18:43הגב לתגובה זו
- 2.שוקי 14/05/2013 17:20הגב לתגובה זומוחקים השורטיסטים המטומטמים. וגם בבר נימחק
- 1.2013-2014=מיתון= אנשים לא קונים=מדד נמוך!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)בלוף תקשורת 14/05/2013 16:45הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
