תגובות לזינוק במדד: "הצרכנים טרם הפנימו את הגזרות הכלכליות"
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר בתגובה לעליה במדד: "העליה מותירה לבנק ישראל מקום להפחתת ריבית נוספת. שכן, תוואי האינפלציה שוכן בקרבת אמצע תחום היעד הממשלתי (1%-3%). המשך פיחות השקל אל עבר רמות הגבוהות מרמת השערים של 3.645 שקלים, בה נסחר הדולר היום, תפחית את הצורך בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל כבר בשלב הנוכחי. בנק ישראל ימשיך לפעול כדי להביא את שער החליפין להתייצבות מעל לרמת 3.65 שקלים לדולר."
שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פננסי מסר כי" המדד מצביע על כך שהצרכנים טרם הפנימו את הגזרות הכלכליות המתרגשות עליהם ולא הפחיתו את הצריכה החודשית, מה שאיפשר את העלאות המחירים."
בן אריה הוסיף ש"המדד ללא מחירי האנרגיה עלה ב-0.7%, וזו אינדיקציה לכך שהמשק עוד לא מפנים את הפגיעה הצפויה בכושר הקנייה של הצרכנים והמחירים עדיין עולים. עם זאת, השפעת הגזרות על המדדים בהמשך השנה צפויה להיות מינורית ולהסתכם בכ-0.3% בלבד."
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "העובדה שמדד חודש אפריל נמוך מהותית ממדד חודש אפריל בממוצע בעשור האחרון, מקנה לבנק ישראל את הגמישות הנדרשת על מנת להתמקד בעידוד הצמיחה, והיא גם מאפשרת לו חופש מלחצים אינפלציוניים במשק. המדד ונתוני הדיור הנלווים אליו מהווים תזכורת כואבת לאיום מפני התנפחות בועת דיור. הריבית הנמוכה במשק מהווה רוח גבית עוצמתית להמשך עליית מחירי הדיור."
- 4.א.מ 14/05/2013 18:52הגב לתגובה זומוצרי חשמל,20 אלף מכוניות לחודש ועוד..
- 3.השוטיסטים במעוף יקבלו זאבטות ביום ה' שלא ישכלו זמן רב (ל"ת)איתן 14/05/2013 18:43הגב לתגובה זו
- 2.שוקי 14/05/2013 17:20הגב לתגובה זומוחקים השורטיסטים המטומטמים. וגם בבר נימחק
- 1.2013-2014=מיתון= אנשים לא קונים=מדד נמוך!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)בלוף תקשורת 14/05/2013 16:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
