הבור בתקציב ממשיך להתרחב: גירעון של 2.9 מיליארד שקל במארס

הכנסות המדינה רשמו גידול ממיסוי נדל"ן, דלקים ושוק ההון בחודש מארס. ההכנסות משוק ההון רשמו גידול של 13% לעומת אשתקד
חן דרסינובר | (3)

הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח בקצב מואץ. לפי נתוני משרד האוצר שפורסמו היום (ב') עולה כי בחודש מארס נמדד גירעון בפעילות התקציבית של הממשלה בסך של 2.9 מיליארד שקלים. בראייה רחבה יותר, ברבעון הראשון של 2013 (חודשים ינואר-מארס) הסתכם הגירעון הממשלתי בסך של כ-4.6 מיליארד שקלים לעומת גירעון של 1.6 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

הגירעון למימון בחודש מרץ הסתכם ב-2.5 מיליארד שקלים, כשההגירעון המצטבר ב-12 בחודשים האחרונים הסתכם ב-42 מיליארד שקלים שמהווים כ-4.5% מהתמ"ג בהשוואה לגירעון של 4.2% מהתמ"ג בלבד בשנת 2012.

נציין כי הממשלה ממשיכה לפעול ללא מסגרת תקציב מאושרת, והיא מוגבלת לפי מסגרת תקציב שמאפשרת הוצאת של 1/12 מתקציב 2012 בכל חודש עד להעברת תקציב המדינה ל-2013. סך הוצאות הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש מרץ הסתכמו ב-27.4 מיליארד שקלים, המתחלקים בין הוצאות הממשלה בסך של 18.4 מיליארד שקלים ותשלומי ריבית בסך של 9 מיליארד שקלים.

עוד מציינים במשרד האוצר כי רמת ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש מרץ הייתה זהה לרמתה בחודש פברואר וגבוהה בהשוואה לחודש ינואר, שהיה חודש עונתי נמוך. מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ה-51.7 מיליארד שקלים, עלייה של 1.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בחלוקה למשרדי הממשלה, הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.8% בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו בכ-5.6%.

ניתוח חלקי של הוצאות המשרדים האזרחיים על פי מיונים כלכליים מלמד כי ההוצאות הקשיחות- שכר ותשלומי העברה- עלו מתחילת השנה בסדר גודל של כ-10.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

בגזרת ההכנסות, סך גביית המיסים בחודש מארס הסתכמה ב-19 מיליארד שקלים לעומת 17.8 מיליארד שקלים אשתקד. ברבעון הראשון של 2013 הסתכמה גביית המיסים ב-57.5 מיליארד שקלים לעומת 57.7 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה של 13% מגבייה בשוק ההון

הכנסות המדינה ממיסים ואגרות הסתכמו ב-19 מיליארד שקלים. בחודש מארס הסתכמו ההכנסות ממיסים ישירים ב-8.5 מיליארד שקל, לעומת 8.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בניכוי תיקוני חקיקה, ירדו ההכנסות ממיסים ישירים בשיעור ריאלי של 2.1%, כשעיקר הירידה בהכנסות נובעת מגידול של 48% בהחזרי מס.

גם בגבייה משוק ההון נרשמה עלייה של 13% לעומת אשתקד לרמה של 285 מיליון שקל. בחלוקה בין סוגי מס, בגבייה מריבית נרשמה עליה מתונה של 3.9% ובגביה מני"ע נרשמה עליה חדה של 26.5%. העלייה בגביה מני"ע משקפת בין היתר את העלייה בבורסה בת"א בתקופה האחרונה.

ההכנסות ממיסוי דלקים (בלו) הסתכמו בחודש מארס בכ-1.466 מיליארד שקלים, גידול של 6.7% לעומת אשתקד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כלכלן 08/04/2013 18:05
    הגב לתגובה זו
    ה"בור" עוד יסתום את הגולל על המדינה הזאת לרדת לחו"ל אבל מהר
  • 2.
    מרוב מיסים חנקתם את המשק ואת הבורסה (/ (ל"ת)
    JH 08/04/2013 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יניב 08/04/2013 14:13
    הגב לתגובה זו
    עד שילמד הגרעון יגיע להרבה מאוד מיליארדים......
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל נופלת 15%, זוז פאוור מאבדת 12%; מגמה שלילית בבורסה

המסחר בת"א מתנהל בירידות, כאשר החשש מקריסת הפסקת האש וחזרה ללחימה; דיווח על תקיפות של חיל האוויר ברפיח ומטח רקטות מעזה

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. באותה כתבה דיברנו על הסיכון הכפול, מצד אחד השוק מתמחר הפסקת אש ארוכה ומצד שני יש אפשרות לחזרה למלחמה אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, ובשני המקרים יש סיכון לירידות.

והנה, כשבוע לאחר הפסקת האש ונסיגת צה"ל מחלקים נרחבים ברצועה, הלחימה מתחדשת בדרום עזה: חיל האוויר תקף ברפיח בעקבות ירי לעבר כוח צה"ל, ובמקביל דווח בעזה על אש מסירות חיל הים לעבר החוף. מדובר בהפרה נוספת של הפסקת האש, לאחר שבימים האחרונים מחבלים חמושים יצאו ממנהרות בחאן יונס וברפיח ותקפו כוחות צה"ל, חלקם חוסלו מהאוויר. לפי ההנחיות החדשות, כוחות צה"ל במרחבי החיץ מוגבלים מאוד בפתיחה באש, גם מול חמושי חמאס, שעל פי הערכות פרסו מחדש כ-7,000 לוחמים ברחבי הרצועה. ברקע אמור להתקיים המו"מ לשלב השני בתוכנית טראמפ הכולל נסיגות נוספות ופריסת כוח בינלאומי, בעוד בעזה נותרו 16 חטופים חללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס. גורם ישראלי הוסיף כי בתום הערכת מצב, צה״ל מכין כעת ״סט תקיפות״ בעזה. הערת אגב, הבוקר החליטו על שינוי השם של המלחמה, מחרבות ברזל למלחמת התקומה, והדיווחים מהיום מעלים שאלות על התזמון.

ברקע הדיווח הירידות מעמיקות. בעוד הירידות במדדים מעמיקות, הדולר גם מתחזק מול השקל דרך המסחר באופציות, אם כי התנועה האחרונה בדולר כבר גילמה ככל הנראה חלק מהסיכון. הדולר הגלום נסחר לפי 3.31 שקל לדולר.

מה שעוד הדיווח על התקיפה אומר שהריבית בישראל עשויה להישאר ללא שינוי, למרות שהשוק תמחר עד הבוקר שהריבית תרד בוודאות בהחלטה הקרובה של בנק ישראל. כרגע אין וודאות כזו, וייתכן שבנק ישראל יחכה למועד מאוחר יותר.


שתי מניות שהזהרנו מהן ויורדות היום בחדות, חלל תקשורת חלל תקשורת  וזוז פאוור זוז פאוור -11.94%  . הראשונה זינקה מאז הסדר החוב שהשאיר ערך אצל בעלי המניות, אבל השאלה היא כמה ערך? החברה הציגה תכנית ותזרים עתידי שעשוי לשלם את התחייבויות החברה בתוך כ-4 שנים ולאחר מכן להשאיר את הפעילות של עמוס 17, אך שווי השוק אליו הגיעה החברה תמחר בתוכו את הרבה מההתפתחויות קדימה עוד לפני שהם הגיעו. בפועל יש עוד סיכונים ולתחזיות ויש עוד הזרמה שבעלי המניות צריכים לעשות דרך זכויות שישנה את מצבת המניות והשווי, כך שבפועל הירידות לא מפתיעות.