יוציאו כסף מלבייב? שופט אישר ייצוגית נגד אפריקה - "מצג שווא גרם להפסד"

בנימין אסולין רכש ב-2009 אג"ח ט' של אפריקה ולדבריו נאלץ למכור בהפסד של 52.5 א' ש' לאחר שהבין שהחברה לא תפרע את חובותיה
יעל גרונטמן | (9)

השופט עמירם בנימיני מבית המשפט המחוזי בת"א-יפו נתן היום (ד') את אישורו להגשת תובענה ייצוגית כנגד אפריקה ישראל, בעל השליטה בה ומנהליה הבכירים, בגין הצגת מצגי שווא בדבר יכולתה של אפריקה לפרוע את אגרות החוב שהנפיקה מסדרה ט' וכוונתה לעשות כן.

התביעה הייצוגית שהוגשה כנגד אפריקה ישראל, לב לביב, איזי כהן, חיים ארז, יצחק פורם, אברהם אשרי, איתן הבר, שמואל שקדי, אבינדב גרינשפון ורון פאינרו, מתייחסת לקיץ 2009, תקופה בה נקלעה החברה לטלטלה פיננסית אדירה שחייבה אותה בהמשך להגיע להסדר חוב כולל מול נושיה.

לטענת המבקש, מנהל ההשקעות בנימין אסולין, הוא רכש אג"ח ט' בהיקף של כ-422 אלף שקל בהסתמך על מצגים שהציגה אפריקה ישראל בדוחות הרבעון הראשון שפירסמה בסוף חודש מאי ובהם ציינה שביידיה מקורות כספיים מספיקים לפירעון התחייבויותיה בעתיד הנראה לעין. החברה דיווחה אז על יתרות נזילות של 2.4 מיליארד שקל וכן על כך שיתרת המזומנים הצפויה לחברה בסוף 2009, לאחר פירעון קרן וריבית אג"ח הינה 876 מיליון שקל.

בנוסף הסתמך המשקיע על דבריו של מנכ"ל החברה אז, איזי כהן, בדבר יציבותה של החברה בראיון שפורסם ב"גלובס" בו אמר "הרווח הוא מפגן עוצמה של אפריקה... השערוכים מבטאים את המצב הנוכחי, וצפויים לעלות בהמשך עם פתיחת המרכזים המסחריים... אפריקה ישראל נקטה מדיניות של עמידה בהתחייבויות, ואני לא רואה כרגע שום בעיה לעמוד בהתחייבויות".

ב-30 באוגוסט 2009, בחלוף שלושה חודשים בלבד ממועד רישום אג"ח ט' למסחר, וכחודשיים לפני מועד פירעונן, פרסמה אפריקה את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2009 בהם הציגה הפסד בסך של כ- 1.5 מיליארד שקל, וכן הפחיתה את תחזית יתרות המזומנים שלה מסך של 876 מיליון שקל, ל-121 מיליון שקל.

כמו כן, הודיעה אז החברה בדו"חות אלו על כוונתה לפתוח במשא ומתן עם כל מחזיקי אגרות החוב למיניהן לשם ארגון מחדש של התחייבויותיה. מכך ניתן היה להבין בבירור לטענת התובעים כי אין בדעת החברה לפרוע את אג"ח ט', שמועד פירעונן היה ב-10 בנובמבר 2009, אלא במסגרת הסדר חוב כולל עם כל מחזיקי האג"ח של החברה למיניהן.

כאשר התברר כי החברה לא תפרע את אג"ח ט', מיהר אסולין למכור את אגרות החוב שרכש. כתוצאה מכך נגרם לו הפסד כספי בסך של 52,599 שקל, שהוא ההפרש בין מחיר רכישת האג"ח למחיר מכירתן, בניכוי הריבית ששולמה לו במהלך תקופת החזקתן של אגרות החוב מסדרה ט' של אפריקה.

הקבוצה התובעת כוללת את כל מי שרכש אג"ח מסדרה ט' של אפריקה במשך כשלושה חודשים, בין מועד תחילת המסחר בהן, ב-1 ביוני 2009 לבין ה-28 באוגוסט 2009, ומכר אותן, כולן או חלקן, בין ה-30 לאוגוסט 2009 (המועד בו פורסם דו"ח רבעוני המצביע על מצבה הקשה של החברה), ל-29 באוקטובר 2009, (מועד סיום המסחר באג"ח ט' לקראת פירעונן). הקבוצה התובעת כוללת כמה מאות משקיעים, והנזק לקבוצה מוערך בסך של כ-30 מיליון שקל.

בהכרעתו כותב השופט כי המבקש הוכיח כי הבקשה מעלה סוגיות בעלות מכנה משותף מהותי לו ולחברי הקבוצה, ומדובר בשאלות של עובדה ומשפט גם יחד. השופט הדגיש כי לא נעלמה מעיניו העובדה שהמבקש לא גילה בקיאות מופלגת בחומר הנוגע לתובענה, והודה כי לא קרא בעצמו חלק ממוצגי הבקשה ואת תגובת אפריקה, אך עסקינן בחומר מקצועי שלא קל לאדם מן היישוב להבינו.

די בכך שבא כוח הקבוצה המייצגת התמודד עם החומר בצורה טובה ועשה עבודתו נאמנה. לכן נראה לשופט כי המבקש הוא נציג ראוי של הקבוצה שהוא מבקש לייצג, ואין סיבה למנוע ממנו לייצג את הקבוצה לאור מכלול הראיות לכאורה שהובאו באמצעות בא-כוחו. "אין סיבה להכשיל תובענה שנראית על פניה מוצדקת, רק בשל כך שקשה למצוא מי שמוכן לשאת באחריות ובסיכון הכרוכים בניהול תובענה ייצוגית".

בית המשפט קבע כי קדם משפט בתובענה הייצוגית, בו יידונו, בין היתר, דרכי ההוכחה של התביעה ודרך ניהול ההליך, יתקיים ב-22 במאי 2013.

מאפריקה ישראל נמסר בתגובה: "על פי המידע שנמסר לחברה ידוע כי כבוד השופט בנימיני אישר בסייגים, אשר היקפם טרם ידוע, בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לסדרת אג"ח ט' של החברה. יודגש כי, טרם התקבלה ההחלטה עצמה המתפרשת על עשרות עמודים ומבירור ראשוני מצד החברה עולה כי, כבוד השופט בנימיני צמצם משמעותית את גודל הקבוצה בשמה ניתן יהיה לנהל את התביעה. החברה מוסיפה עוד כי, בכוונתה ללמוד את ההחלטה ולעמוד על נימוקיה ובהתאם לכך לשקול את המשך צעדיה בנושא".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הפעם אני הולך על עליות (ל"ת)
    שץ 14/02/2013 06:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דין דין 14/02/2013 00:26
    הגב לתגובה זו
    כבוד השופט - האם הינך מודע לכך שברגע פרסום הידיעה קו נטוי החלטתך מניית החברה ניצבה בנקודת פריצה רבת משמעות? עצוב שכך הם פני הדברים יש לחקור לעומק את התזמון לפרסום
  • 7.
    צחק סופר 13/02/2013 20:15
    הגב לתגובה זו
    מןפסד 300000 שקל הכל על רמאות שקרים
  • 6.
    המשיח יגיע לפני שיצליחו להוציא כסף מ לבייב (ל"ת)
    yl 13/02/2013 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    p 13/02/2013 15:29
    הגב לתגובה זו
    התביעה צריכה להיות ולדון בראש ובראשונה.האם היה מצג שווא.?ומצגים שיקריים.ואם לא.
  • 4.
    זאוס 13/02/2013 15:14
    הגב לתגובה זו
    אני בעל מניות מיעוט בסך 43k של מניות דלק נדלן מבקש לתבוע את יצחק תשובה וקבוצת דלק דלק נדלן הייתה לה הרבה נכסים בארצות הברית והייתי חלק מחברה הנל לצערי יצחק תשובה הפקיר ובזז ושדד את בעלי מניות המיעוט !!!! הצילו!!!!!!! מי איתי?
  • 3.
    דויד חלוצי 13/02/2013 14:48
    הגב לתגובה זו
    כולם הרויחו בהסדר של אפריקה-ובפרט בעלי האגח הקצר-אז למה להתבכיין? לב לבייב הינו האדם האמיד ההגון ביותר במערכת-במקום לספוג את ההפסד ולקחת אחריות אישית שהוא נבע מפחד-מנסים לחפש אשמים בהנהלה.
  • 2.
    פצ'נגה 13/02/2013 14:39
    הגב לתגובה זו
    נו מתי העדר מתחיל למכור בבהלה ( כדי שאוכל לקנות בזיל הזול !), מדובר ב- "בסיכון ענק" (30,000,000 ש"ח) , לקבוצת אפריקה ולבייב לא מדובר אפילו בפיצוחים!!!!!!!!!!!!
  • 1.
    עמית 13/02/2013 14:37
    הגב לתגובה זו
    לבייב נוחי תשובה ועוד. מדוע קרנות הפנסיה חברות הביטוח ובתי השקעות נותנים להם את כספנו ללא דרישת ביטחונות. אם אני נכנס לבנק ומבקש כסף ללא בטחונות יזרקו אותו מכול המדרגות !!!
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 1.79%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
ראיון

מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"

בראיון לביזפורטל מנכ"ל חברת האשראי רן עוז מדבר על הצמיחה בתיק האשראי מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות במאות מיליוני שקלים; אופטימי לגבי היעד להגיע לרווח שנתי של כחצי מיליארד שקל,  חושב שהסינרגיה עם דלק קבוצה תתרום הרבה  ומאמין שהחשבונות העסקיים החוץ-בנקאיים והמימון לנדל"ן ימשיכו להניע את הצמיחה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת רבעון עם שילוב בין נתונים תפעוליים חזקים לבין הפסד חשבונאי חריג. בעוד תיק האשראי של החברה הגיע לשיא של כ־10.9 מיליארד שקל ורשם עלייה של כ־12% מתחילת השנה והרווח מפעילות שוטפת בנטרול חד־פעמיות קפץ ב־29% ל־88 מיליון שקל, הדוחות כוללים גם הוצאות חד־פעמיות גדולות בגלל שומות מס מע"מ ומס הכנסה, שהביאו להפסד מדווח של כ-150 מיליון שקל.

ישראכרט מרחיבה את הפעילות באשראי הצרכני והעסקי וגם השיקה חשבון עסקי חוץ־בנקאי, לצד כניסה זהירה למימון פרויקטי נדל"ן. המנכ"ל, רן עוז, בראיון פרישה לביזפורטל, מתייחס לשיא בתיק האשראי, מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות, מציג את תחזית הרווחיות לשנים הקרובות ומפרט על המהלכים האסטרטגיים שישראכרט מקדמת. עוז הודיע היום כי יסיים את תפקידו בישראכרט לאחר כ-4 שנים בתפקיד.



אנחנו רואים רבעון עם צמיחה בכל המגזרים, אבל יש כאן הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל מהוצאות חד פעמיות. איך אתם מגדירים את הרבעון הזה והאם הוא מבחינתכם מייצג?

"קודם כל, מהפעילות השוטפת אנחנו רואים את התוצאה של האסטרטגיה והמיקודים העסקיים בשנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. לפני שלוש וחצי שנים התחלנו עם תיק אשראי נמוך מ-5 מיליארד שקל, שהיה הכי קטן בתעשייה שלנו, והיום אנחנו כבר נוגעים ב-11 מיליארד. הצמיחה מגיעה משני קווי עסקים בולטים, ובמקביל לעלייה באשראי, שמייצרת עלייה בהכנסות, אנחנו עובדים בשנה וחצי האחרונות על שיפור איכות תיק האשראי, מה שמוריד את ההוצאות להפסדי אשראי רבעון אחרי רבעון. כל זה, יחד עם שמירה על רמת ההוצאות, מביא אותנו לרווחיות גבוהה מאוד, כמו שלא הייתה שנים רבות. הרווחיות השוטפת של 88 מיליון שקל מייצגת קצב שנתי של כ-350 מיליון שקל, מה שממקם אותנו במקום טוב בתוכנית הרב-שנתית שלנו, ואנחנו רואים איך מפה אנחנו ממשיכים לעלות".

דיברתם בעבר על יעד שנתי של 400-500 מיליון שקל. כמה אנחנו קרובים אליו?

"אמרנו בעבר שנגיע לתיק של 16 מיליארד שקל פלוס, כמו שאתה רואה, כבר בתיק של 11 מיליארד אנחנו בקצב של 350 מיליון שקל בשנה. אם לפני חצי שנה הערכנו שזה ייקח שלוש שנים, אז בקצב הנוכחי ייתכן שנגיע לכך מוקדם יותר. צריך לזכור שכאשר אנחנו צומחים באשראי, אנחנו קודם כל רושמים את ההפרשה במלואה ורק לאחר מכן מתחילות להגיע הכנסות הריבית. למשל, ברבעון השני צמחנו ב-600 מיליון שקל באשראי, אבל זה כמעט לא תרם להכנסות הריבית, בעוד שההפרשה להפסדי אשראי נרשמה במלואה. ולכן, אם בתיאוריה - ואני לא אעשה את זה - אני עכשיו לוחץ על ה'ברקס' ואומר: לא צומחים ברבעון שלישי באשראי ונשארים באותו מקום, אז פתאום נוכל לראות את ההפרשה רבעון מול רבעון יורדת והכנסות ריבית עולות. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מגדילים את מנועי הצמיחה, משקיעים גם במכירה, גם בשיווק, גם בהפרשה לאשראי, וכל פעם, בעיכוב של רבעון, אנחנו מתחילים ליהנות מהכנסות ריבית. לכן אנחנו אופטימיים - קצב הרווח הנוכחי מייצג ואפילו צפוי להשתפר".

ברבעון הבא צפויות הוצאות חד-פעמיות של 70–80 מיליון שקל - למה הן מיוחסות?