מהלך דרמטי של המפקח: ביטל את 'דמי השמירה' בקרנות הכספיות
בנק ישראל מפרסם היום (ד') שורה ארוכה של תיקונים ושינויים בחוק בנושא עמלות, במסגרתם יבוטלו דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות, יוטלו מגבלות על עמלות הבנקים בגין פעולות בניירות ערך, ויבוטלו עמלות נוספות למשקי בית ולעסקים קטנים. התיקון יכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה - ב-1 לינואר 2013.
לעניין הקרנות הכספיות שהינן כלי השקעה דומיננטי מאוד כיום (כ-40 מיליארד שקלים), המשמעות היא שהמשקיע לא ישלם על הסכום המופקד בהן 'דמי שמירה' (או בשם אחר - דמי ניהול חשבון) לבנק שבדר"כ עומדים על כ-0.5% בשנה. מבחינת בתי ההשקעות, מדובר במהלך חיובי מאוד שכן הקרנות הכספיות הופכות לאטרקטיביות יותר, מצד שני - כעת לבנקים יש הרבה פחות אינטרס להפנות לקוחות לכלי השקעה זה.
הצעדים מיועדים להגביר את התחרות על החיסכון לטווח קצר של משקי הבית, לשפר את יכולת ההשוואה של משקי הבית בפעילות בניירות ערך, להגביר את ההוגנות, ולהעניק ללקוחות הבנקים מידע רחב ונגיש יותר בנוגע לעמלות הנגבות מהם.
"החלטנו לנקוט בצעדים, שיביאו לחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים"
המפקח על הבנקים, דוד זקן, אמר בתגובה: "לאחר בחינה מעמיקה של החסמים התחרותיים במערכת הבנקאית ושל היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם, ולאחר גיבוש המלצות בנושא, החלטנו לנקוט בצעדים, שיביאו לחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים. הפיקוח ימשיך לפעול, להקניית כלים ללקוחות הבנקים במטרה לשפר את יכולת ההשוואה בין השירותים והמוצרים הבנקאיים, לצמצם את פערי המידע בין הבנקים ללקוחותיהם, להעמיד אפשרויות בחירה מגוונות יותר, להקל ביכולת המעבר בין בנק לבנק, ולהעצים את כוח המיקוח של הלקוחות אל מול הבנקים".
בנק ישראל מפרט מהן העמלות העיקריות שבוטלו או שונו במסגרת תיקון הכללים, ובמסגרת הנחיות נלוות למערכת הבנקאית, והרציונאל העומד בבסיס השינוי:
הצעד הראשון הוא ביטול דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות.
המטרה היא הגברת התחרות על חיסכון משקי הבית, הגברת יכולת השוואה והבחירה בין אפיקי חיסכון שונים.
מצויין כי השקעת כספים בפיקדונות שקליים לטווחי זמן קצרים (עד שנה) היא אפיק החיסכון לטווח קצר השכיח ביותר בקרב משקי הבית, אשר מבינה ריבית נמוכה יחסית. בשל היותם של המק"מ והקרנות הכספיות כלי השקעה חלופיים לפיקדון שקלי, הוחלט לא לאפשר לבנקים לגבות עמלת דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות.
כמו כן יונהג תמחור דיפרנציאלי בגין פעילות בניירות ערך בערוצים שונים. הוחלט על חיוב הבנקים בקביעת עמלת מקסימום לקנייה ומכירה של ניירות ערך, ביטול עמלות המינימום בגין ניהול פיקדון ניירות ערך והרחבת הפיקוח על עמלת העברת פיקדון ני"ע להעברת פיקדון של הלקוח גם מחוץ למערכת הבנקאית.
צעד נוסף הוא דרישה מהבנקים לבצע תמחור מחודש של עמלות בגין פעילות בניירות ערך במטרה להתאים את סכומי העמלות, ככל שניתן, למחיר שנגבה בפועל. כמו כן, התאמת שיעורי העמלות לשינויים שחלו במבנה עמלות בגין פעילות בניירות ערך בהתאם לתעריפון החדש.
תבוטל העמלה על כרטי מידע ומשיכת מזומן, הקלה בעמלות כרטיסי האשראי
ביטול העמלה בעד כרטיס מידע ובעד כרטיס משיכת מזומן - הנפקת אמצעי לאחזור מידע בסיסי והיכולת למשוך מזומן ממכשיר אוטומטי הינן חלק מהתמורה הניתנת בעד עמלת ניהול החשבון, ועל כן אין לגבות עמלה נפרדת בגין כך.
עמלה בעד טיפול באשראי ובביטחונות - העלאת הפטור מתקרה של 50,000 שקל לתקרה של 100,000 שקל להלוואות שלא לדיור, במטרה להגביר את יכולת ההשוואה באשראי למשקי בית ועסקים קטנים.
ביטול העמלה בגין שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי - מדובר בשירות נלווה להחזקת הכרטיס, אשר הוא חלק מדמי כרטיס חודשי ולכן יש להעניקו ללא חיוב נוסף. עמלת דמי ניהול עסק קטן השוואת המעמד של עסקים קטנים למשקי הבית, במטרה להקל עליהם לשאת בנטל הכספי הכרוך בניהול חשבון העובר ושב שלהם.
שני תיקונים נוספים בכללים: תיקון ההגדרה של "אזרח ותיק", במטרה להקנות זכאות אוטומטית לאזרח ותיק (אשר אינה מותנית בהצגת תעודה) לקבלת 4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר; עיגון חקיקתי לקביעת הפיקוח על הבנקים לפיה עבור ערבות המובטחת בפיקדון כספי ייגבה שיעור מופחת של עמלה.
הבנקים יוחייבו לפרסם באתרי האינטרנט שלהם קישור ישיר לתעריפוני העמלות כך שיהיה זמין ונגיש ללקוחות. יוכרז על שירות הניתן על ידי סולק לנותן שירותי ניכיון, כשירות בר פיקוח.
עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI: "ההודעה של היום היא מכה קלה בלבד בכנף עבור הבנקים. מדובר בירידה של 3%-4% ברווח הנקי של הבנקים וזה כבר מימלא מתומחר במחיר. זאת הסיבה שהבנקים נסחרים ב-0.8 על ההון".
אלעד בנבג'י, יו"ר משותף של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקי,ם אמר היום בעקבות החלטת המפקח על הבנקים להגביל את עמלות ניירות הערך בבנקים: "איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים מברך על כך שדודו זקן, המפקח על הבנקים, הבין היטב כי קיימת בעיה תחרותית חמורה בתחום המסחר בניירות ערך. יחד עם זאת, אנחנו רוצים להדגיש שהטיפול המוצע נוגע רק בסימפטום ולא בשורש הבעיה. פיקוח על מחירים איננו מוביל לתחרות, אלא מוביל את המערכת הבנקאית להוביל עמלות גבוהות במקומות לא מפוקחים. על הרגולטור לוודא שהשחקנים התחרותיים, חברי הבורסה שאינם בנקים מקבלים הזדמנות נאותה להתחרות ורק אז יירדו המחירים והערך לצרכנים יובטח".
- 5.למה רק בכספיות ? צריך לבטל דמי שמירה כי אין שמירה....על (ל"ת)בנצי 04/12/2012 23:10הגב לתגובה זו
- 4.מי שקונה ניירות ערך ידפק עוד יותר (ל"ת)אנונימי 04/12/2012 17:18הגב לתגובה זו
- 3.תום 28/11/2012 19:15הגב לתגובה זוהשנים??
- 2.איציק ר 28/11/2012 16:06הגב לתגובה זורכישת אותו הקרן ב 3 שלבים.התוצאה במכירה ,מרווח הון "ריאלי" חייבו מס אבל ברכישה אחת ,הפסד ריאלי לא זיכו.(הפסד ריאלי ולא נומינלי). אכן ככה זה עובד?
- חישוב המס 28/11/2012 22:40הגב לתגובה זורוב הסיכויים שאין טעות. אמורים לגבי כל שכבה שנרכשה לבצע חישוב של מיסוי נפרד.(מאחר והרכישה מבוצעת בתאריך מסויים שעליו לצורך החישוב יש לבצע התאמת שער להצמדה מתאיריך הקנייה.
- 1.צריך לבדוק איפה הבנק יגנוב אותנו עכשיו במקום העמלות (ל"ת)כל הכבוד! אבל 28/11/2012 16:05הגב לתגובה זו
- יגנבו מאלו שקונים מנייות! הם משלמים 25% מס ועוד (ל"ת)אנונימי 04/12/2012 17:20הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 1.4% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מנכ"ל מיטרוניקס, רפי בן עמי. קרדיט: יח"ציציף ערך במיטרוניקס? המניה קופצת לאחר מינוי רפי בן עמי למנכ"ל
כשלושה חודשים לאחר שהמנכ"ל שרון גולדנברג הודיע על פרישה מתפקידו, החברה הודיעה על מינויו של רפי בן עמי למנכ"ל, שיצטרף לחברה בינואר 2026; בן עמי כיהן לאחרונה כמנכ"ל ונשיא אפלייד מטריאילס ישראל; האם זו דרך חדשה עבור החברה שאיבדה 55% מתחילת השנה וכ-95% מהשיא שלה בנובמבר 2021?
מיטרוניקס מיטרוניקס מיטרוניקס 7.79% , חברת הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל, הודיעה על מינויו של רפי בן עמי לתפקיד מנכ"ל החברה. מר בן עמי יצטרף למיטרוניקס במהלך ינואר 2026, וייכנס לתפקידו מנכ"ל החברה לאחר תקופת חפיפה קצרה. בן עמי מביא עמו ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנות ניהול בכיר בחברות טכנולוגיה גלובליות.
בתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל ונשיא אפלייד מטריאילס ישראל. במהלך כהונתו יזם והוביל אסטרטגיות חדשניות, פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, רכישות, הרחבת המבנה הגלובלי של אפלייד ישראל עם מרכזי פיתוח ושירות לקוחות באסיה, אירופה וארה"ב, תוך בניית ארגון גלובלי עם אלפי עובדים. צעדים אלו הובילו לצמיחה משמעותית בהכנסות תוך שיפור רווחיות החברה. מר בן עמי כיהן בעבר בתפקידי ניהול בכירים בקומברס, נייס ובחברות נוספות, והוביל מהלכים אסטרטגיים שהובילו לצמיחה, חדשנות ושיפור רווחיות.
מיטרוניקס, שהוקמה ב-1990 על ידי קיבוץ יזראעל, היתה בשיאה בסוף 2021, כשהגיעה לשווי של 9.1 מיליארד שקל, אך מאז החלה בתהליך ירידה, שהלך והתגבר והחריף אף יותר לאחר הרבעון השני של 2024. עיקר הגורמים לשחיקה של מיטרוניקס הם תחרות גוברת, מעבר בעייתי למכירות ישירות לצרכן בארה"ב ואתגרים לוגיסטיים. ברבעון האחרון, החברה הציגה תוצאות חלשות במיוחד, כשההכנסות נפלו ביותר מ-15% ל-515 מיליון שקל, מתחת לתחזיות, והרווח הנקי התרסק ב-72% ל-12 מיליון שקל בלבד. מדובר ברבעון שאמור להיות חזק עונתית, אך בפועל הציג חולשה רחבה בכל הסגמנטים ובכל הגיאוגרפיות המרכזיות.
בנוסף, ברבעון האחרון, גם בשעה שהחברה נאבקת עם ירידה של יותר מ-90% בשווי השוק מאז השיא ועם אתגרים, היא מצאה לנכון להרחיב את התגמול לנושאי המשרה, כך שזהו מהלך שניתן לצפות שייפסק עם שינויי ההנהלה.
- מיטרוניקס בהסכם פשרה: ביקשה פיצוי של 69 מיליון ותקבל 45
- צרות בצרורות במיטרוניקס: הרווח נחתך ב-72%, המנכ"ל הודיע על פרישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבט קדימה, מיטרוניקס קיבלה הודעה משמחת מרשות המיסים לפני כחודשיים, עם פיצוי על סך 45 מיליון שקל מרשות המיסים בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. בנוסף, התחרות הגוברת צפויה להתמתן לאור המכסים על ייבוא מסין, ומיטרוניקס כן הצליחה להציג צעדי התייעלות נרחבים, איחוד קווי ייצור, צמצום מק"טים והכנות לדור רובוטים חדש ב-2026, בתקווה לשפר את המרווחים ולהחזיר את הרווחיות לרמות גבוהות יותר.
