מהלך דרמטי של המפקח: ביטל את 'דמי השמירה' בקרנות הכספיות
בנק ישראל מפרסם היום (ד') שורה ארוכה של תיקונים ושינויים בחוק בנושא עמלות, במסגרתם יבוטלו דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות, יוטלו מגבלות על עמלות הבנקים בגין פעולות בניירות ערך, ויבוטלו עמלות נוספות למשקי בית ולעסקים קטנים. התיקון יכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה - ב-1 לינואר 2013.
לעניין הקרנות הכספיות שהינן כלי השקעה דומיננטי מאוד כיום (כ-40 מיליארד שקלים), המשמעות היא שהמשקיע לא ישלם על הסכום המופקד בהן 'דמי שמירה' (או בשם אחר - דמי ניהול חשבון) לבנק שבדר"כ עומדים על כ-0.5% בשנה. מבחינת בתי ההשקעות, מדובר במהלך חיובי מאוד שכן הקרנות הכספיות הופכות לאטרקטיביות יותר, מצד שני - כעת לבנקים יש הרבה פחות אינטרס להפנות לקוחות לכלי השקעה זה.
הצעדים מיועדים להגביר את התחרות על החיסכון לטווח קצר של משקי הבית, לשפר את יכולת ההשוואה של משקי הבית בפעילות בניירות ערך, להגביר את ההוגנות, ולהעניק ללקוחות הבנקים מידע רחב ונגיש יותר בנוגע לעמלות הנגבות מהם.
"החלטנו לנקוט בצעדים, שיביאו לחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים"
המפקח על הבנקים, דוד זקן, אמר בתגובה: "לאחר בחינה מעמיקה של החסמים התחרותיים במערכת הבנקאית ושל היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם, ולאחר גיבוש המלצות בנושא, החלטנו לנקוט בצעדים, שיביאו לחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים. הפיקוח ימשיך לפעול, להקניית כלים ללקוחות הבנקים במטרה לשפר את יכולת ההשוואה בין השירותים והמוצרים הבנקאיים, לצמצם את פערי המידע בין הבנקים ללקוחותיהם, להעמיד אפשרויות בחירה מגוונות יותר, להקל ביכולת המעבר בין בנק לבנק, ולהעצים את כוח המיקוח של הלקוחות אל מול הבנקים".
בנק ישראל מפרט מהן העמלות העיקריות שבוטלו או שונו במסגרת תיקון הכללים, ובמסגרת הנחיות נלוות למערכת הבנקאית, והרציונאל העומד בבסיס השינוי:
הצעד הראשון הוא ביטול דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות.
המטרה היא הגברת התחרות על חיסכון משקי הבית, הגברת יכולת השוואה והבחירה בין אפיקי חיסכון שונים.
מצויין כי השקעת כספים בפיקדונות שקליים לטווחי זמן קצרים (עד שנה) היא אפיק החיסכון לטווח קצר השכיח ביותר בקרב משקי הבית, אשר מבינה ריבית נמוכה יחסית. בשל היותם של המק"מ והקרנות הכספיות כלי השקעה חלופיים לפיקדון שקלי, הוחלט לא לאפשר לבנקים לגבות עמלת דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות.
כמו כן יונהג תמחור דיפרנציאלי בגין פעילות בניירות ערך בערוצים שונים. הוחלט על חיוב הבנקים בקביעת עמלת מקסימום לקנייה ומכירה של ניירות ערך, ביטול עמלות המינימום בגין ניהול פיקדון ניירות ערך והרחבת הפיקוח על עמלת העברת פיקדון ני"ע להעברת פיקדון של הלקוח גם מחוץ למערכת הבנקאית.
צעד נוסף הוא דרישה מהבנקים לבצע תמחור מחודש של עמלות בגין פעילות בניירות ערך במטרה להתאים את סכומי העמלות, ככל שניתן, למחיר שנגבה בפועל. כמו כן, התאמת שיעורי העמלות לשינויים שחלו במבנה עמלות בגין פעילות בניירות ערך בהתאם לתעריפון החדש.
תבוטל העמלה על כרטי מידע ומשיכת מזומן, הקלה בעמלות כרטיסי האשראי
ביטול העמלה בעד כרטיס מידע ובעד כרטיס משיכת מזומן - הנפקת אמצעי לאחזור מידע בסיסי והיכולת למשוך מזומן ממכשיר אוטומטי הינן חלק מהתמורה הניתנת בעד עמלת ניהול החשבון, ועל כן אין לגבות עמלה נפרדת בגין כך.
עמלה בעד טיפול באשראי ובביטחונות - העלאת הפטור מתקרה של 50,000 שקל לתקרה של 100,000 שקל להלוואות שלא לדיור, במטרה להגביר את יכולת ההשוואה באשראי למשקי בית ועסקים קטנים.
ביטול העמלה בגין שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי - מדובר בשירות נלווה להחזקת הכרטיס, אשר הוא חלק מדמי כרטיס חודשי ולכן יש להעניקו ללא חיוב נוסף. עמלת דמי ניהול עסק קטן השוואת המעמד של עסקים קטנים למשקי הבית, במטרה להקל עליהם לשאת בנטל הכספי הכרוך בניהול חשבון העובר ושב שלהם.
שני תיקונים נוספים בכללים: תיקון ההגדרה של "אזרח ותיק", במטרה להקנות זכאות אוטומטית לאזרח ותיק (אשר אינה מותנית בהצגת תעודה) לקבלת 4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר; עיגון חקיקתי לקביעת הפיקוח על הבנקים לפיה עבור ערבות המובטחת בפיקדון כספי ייגבה שיעור מופחת של עמלה.
הבנקים יוחייבו לפרסם באתרי האינטרנט שלהם קישור ישיר לתעריפוני העמלות כך שיהיה זמין ונגיש ללקוחות. יוכרז על שירות הניתן על ידי סולק לנותן שירותי ניכיון, כשירות בר פיקוח.
עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI: "ההודעה של היום היא מכה קלה בלבד בכנף עבור הבנקים. מדובר בירידה של 3%-4% ברווח הנקי של הבנקים וזה כבר מימלא מתומחר במחיר. זאת הסיבה שהבנקים נסחרים ב-0.8 על ההון".
אלעד בנבג'י, יו"ר משותף של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקי,ם אמר היום בעקבות החלטת המפקח על הבנקים להגביל את עמלות ניירות הערך בבנקים: "איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים מברך על כך שדודו זקן, המפקח על הבנקים, הבין היטב כי קיימת בעיה תחרותית חמורה בתחום המסחר בניירות ערך. יחד עם זאת, אנחנו רוצים להדגיש שהטיפול המוצע נוגע רק בסימפטום ולא בשורש הבעיה. פיקוח על מחירים איננו מוביל לתחרות, אלא מוביל את המערכת הבנקאית להוביל עמלות גבוהות במקומות לא מפוקחים. על הרגולטור לוודא שהשחקנים התחרותיים, חברי הבורסה שאינם בנקים מקבלים הזדמנות נאותה להתחרות ורק אז יירדו המחירים והערך לצרכנים יובטח".
- 5.למה רק בכספיות ? צריך לבטל דמי שמירה כי אין שמירה....על (ל"ת)בנצי 04/12/2012 23:10הגב לתגובה זו
- 4.מי שקונה ניירות ערך ידפק עוד יותר (ל"ת)אנונימי 04/12/2012 17:18הגב לתגובה זו
- 3.תום 28/11/2012 19:15הגב לתגובה זוהשנים??
- 2.איציק ר 28/11/2012 16:06הגב לתגובה זורכישת אותו הקרן ב 3 שלבים.התוצאה במכירה ,מרווח הון "ריאלי" חייבו מס אבל ברכישה אחת ,הפסד ריאלי לא זיכו.(הפסד ריאלי ולא נומינלי). אכן ככה זה עובד?
- חישוב המס 28/11/2012 22:40הגב לתגובה זורוב הסיכויים שאין טעות. אמורים לגבי כל שכבה שנרכשה לבצע חישוב של מיסוי נפרד.(מאחר והרכישה מבוצעת בתאריך מסויים שעליו לצורך החישוב יש לבצע התאמת שער להצמדה מתאיריך הקנייה.
- 1.צריך לבדוק איפה הבנק יגנוב אותנו עכשיו במקום העמלות (ל"ת)כל הכבוד! אבל 28/11/2012 16:05הגב לתגובה זו
- יגנבו מאלו שקונים מנייות! הם משלמים 25% מס ועוד (ל"ת)אנונימי 04/12/2012 17:20הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
