הערכות: מדד מאי יעלה 0.2%-0.4%; "הדיור ימשיך ללבות אינפלציה"

התחזיות של מנהלי המחקר בבתי ההשקעות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים כוללות הסתברות של 50% להעלאת המע"מ ב-1% ל-17% בקרוב
יעל גרונטמן | (3)

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2012 צפוי להתפרסם היום (ו') בשעה 14:00 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי ההערכות בשוק המדד הקרוב צפוי להמשיך את מגמת העלייה שנרשמה בו בחודשיים האחרונים. בשוק מעריכים כי העלייה במדד מאי תהיה בטווח שבין 0.2%-0.4%.

בהתייחס לרמת האינפלציה ב-12 החודשים הבאים בישראל, מדגישים מנהלי המחקר בתי ההשקעות כי הערכות אלו נחלקות לשתיים. האחת כוללת את היוותרות המע"מ ברמתו הנוכחית והשניה כוללת את האפשרות שהמע"מ במשק יעלה במהלך השנה הקרובה ב-1% ל-17% (חלק חושבים שהעלאה תהיה ביולי וחלק חושבים שרק בינואר).

על פי ההערכה הראשונה צפויה האינפלציה בשנה הקרובה להסתכם ב-2%-2.2%, לעומת זאת עלייה במדד בשיעור של 1% תתרום למדד יותר מ-1%. בהנחה של 50% כי המע"מ יעלה עומדות ההערכות בשוק על אינפלציה של כ-2.7% ב-12 החודשים הבאים.

איילת ניר, מנהלת המחקר בבית השקעות פסגות אמרה בשיחה עם Bizportal כי "מדיניות הריבית של בנק ישראל תושפע הרבה יותר מההתפתחויות בכלכלה העולמית ובראשן משבר החוב באירופה, מאשר מנתון האינפלציה המקומי. זאת, בהינתן שאנחנו לא חורגים מיעד האינפלציה שנקבע על ידי בנק ישראל ל-12 החודשים הבאים, יעד לאינפלציה בטווח שבין 1% ל-3%".

בסקירת המאקרו של בית ההשקעות מיטב ציינו השבוע כי על רקע העמקת הגירעון בתקציב הממשלה, יתכן שמשרד האוצר יעלה מסים כבר בקיץ הקרוב, כאשר ההערכה היא שיתכן שהמע"מ יועלה ב-1% ל-17% כבר בחודש יולי.

האסטרטג והכלכלן הראשי של מיטב, רון אייכל כתב בסקירה כי "המשמעות של העלאת המע"מ ב-1% על מדד המחירים לצרכן, היא גבוהה מ-1%. אמנם, לא מוטל מע"מ על כל סעיפי המדד, אך מהעבר ידוע כי המוכרים מנצלים הזדמנות זו כדי לעדכן המחירים באופן משמעותי כלפי מעלה. ציפיות האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדות על 2.7%. אלו כוללות הסתברות של 50% להעלאת המע"מ ב-1%, בתחילת יולי".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט מעריך שמדד מאי יעלה ב-0.3% ואומר כי "רכיב הדיור והצפי להעלאת מע"מ ממשיכים ללבות את האינפלציה". לדבריו, "הלחצים האינפלציוניים במשק יורדים מדרגה בעקבות המימוש החזק במחירי הסחורות בכלל וירידת מחירי האנרגיה בפרט. מהפכת הסלולר אף היא מרסנת אינפלציה בצורה לא מבוטלת ורק רכיב שירותי דיור בבעלות ממשיך להתחזק בקצב שנתי של 4.5% - 6% וללבות את האינפלציה המקומית".

נזכיר כי מדד בחודש אפריל זינק ב-0.9% והושפע מהקניות שערך הציבור לקראת חג הפסח, מה שהזניק את סעיפי ההנעלה וההלבשה ב-6.6%. עוד בלטה באותו החודש העלייה במחירי החשמל בשיעור חד של 7.8% ועלייה מפתיעה של 0.8% במחירי הדיור. ה'כוכבת' של אפריל היתה העגבניה שמחירה זינק ב-23.5%. גם במארס נרשמה עלייה של 0.4% במדד וגם בחודש זה בלטו עליות בסעיפי ההנעלה וההלבשה.

תחזיות של בתי ההשקעות

פסגות - צפי לעלייה של 0.4% במדד המחירים לצרכן בחודש מאי ולעלייה של 2.7% ב-12 החודשים הבאים.

מיטב - צפי לעלייה של 0.4% במדד מאי ובהסתברות של 50% להעלאת המע"מ ב-1%, צופים במיטב כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעלה ב-2.7%.

אקסלנס - צפי לעלייה של 0.3% במדד מאי ואינפלציה של 2% ב-12 החודשים הקרובים.

איילון - צפי שמדד חודש מאי יעלה ב-0.3%. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים - 2.1%.

דש ברוקראז' - צפי לעלייה של 0.2% במדד המחירים במאי ולעלייה של 2% באינפלציה ב-12 החודשים הבאים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי במינוס 15/06/2012 12:12
    הגב לתגובה זו
    תוספת יוקר,כ בארצינו רק פקידי האוצר,טייקונים וחכי'ם ראויים לשכר.
  • 2.
    תעיפו את פישר=כישלון =בועת הנדלן=הרס מישפחות (ל"ת)
    העם רוצה צדק כלכלי 15/06/2012 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חי במינוס 13/06/2012 13:41
    הגב לתגובה זו
    על סעיפים לא רלונטים. אם יהה מדד גבוה,זה ייראה לא טןב בעולם וגם רחמנא ליצלן יצטרכו לשלם תוספת יוקר שבמדינתינו מגיע רק לחכי'ם(מנכלים מקבלים בונוס גם על כשלונות).
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?