הערכות: מדד מאי יעלה 0.2%-0.4%; "הדיור ימשיך ללבות אינפלציה"
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2012 צפוי להתפרסם היום (ו') בשעה 14:00 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי ההערכות בשוק המדד הקרוב צפוי להמשיך את מגמת העלייה שנרשמה בו בחודשיים האחרונים. בשוק מעריכים כי העלייה במדד מאי תהיה בטווח שבין 0.2%-0.4%.
בהתייחס לרמת האינפלציה ב-12 החודשים הבאים בישראל, מדגישים מנהלי המחקר בתי ההשקעות כי הערכות אלו נחלקות לשתיים. האחת כוללת את היוותרות המע"מ ברמתו הנוכחית והשניה כוללת את האפשרות שהמע"מ במשק יעלה במהלך השנה הקרובה ב-1% ל-17% (חלק חושבים שהעלאה תהיה ביולי וחלק חושבים שרק בינואר).
על פי ההערכה הראשונה צפויה האינפלציה בשנה הקרובה להסתכם ב-2%-2.2%, לעומת זאת עלייה במדד בשיעור של 1% תתרום למדד יותר מ-1%. בהנחה של 50% כי המע"מ יעלה עומדות ההערכות בשוק על אינפלציה של כ-2.7% ב-12 החודשים הבאים.
איילת ניר, מנהלת המחקר בבית השקעות פסגות אמרה בשיחה עם Bizportal כי "מדיניות הריבית של בנק ישראל תושפע הרבה יותר מההתפתחויות בכלכלה העולמית ובראשן משבר החוב באירופה, מאשר מנתון האינפלציה המקומי. זאת, בהינתן שאנחנו לא חורגים מיעד האינפלציה שנקבע על ידי בנק ישראל ל-12 החודשים הבאים, יעד לאינפלציה בטווח שבין 1% ל-3%".
בסקירת המאקרו של בית ההשקעות מיטב ציינו השבוע כי על רקע העמקת הגירעון בתקציב הממשלה, יתכן שמשרד האוצר יעלה מסים כבר בקיץ הקרוב, כאשר ההערכה היא שיתכן שהמע"מ יועלה ב-1% ל-17% כבר בחודש יולי.
האסטרטג והכלכלן הראשי של מיטב, רון אייכל כתב בסקירה כי "המשמעות של העלאת המע"מ ב-1% על מדד המחירים לצרכן, היא גבוהה מ-1%. אמנם, לא מוטל מע"מ על כל סעיפי המדד, אך מהעבר ידוע כי המוכרים מנצלים הזדמנות זו כדי לעדכן המחירים באופן משמעותי כלפי מעלה. ציפיות האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדות על 2.7%. אלו כוללות הסתברות של 50% להעלאת המע"מ ב-1%, בתחילת יולי".
האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט מעריך שמדד מאי יעלה ב-0.3% ואומר כי "רכיב הדיור והצפי להעלאת מע"מ ממשיכים ללבות את האינפלציה". לדבריו, "הלחצים האינפלציוניים במשק יורדים מדרגה בעקבות המימוש החזק במחירי הסחורות בכלל וירידת מחירי האנרגיה בפרט. מהפכת הסלולר אף היא מרסנת אינפלציה בצורה לא מבוטלת ורק רכיב שירותי דיור בבעלות ממשיך להתחזק בקצב שנתי של 4.5% - 6% וללבות את האינפלציה המקומית".
נזכיר כי מדד בחודש אפריל זינק ב-0.9% והושפע מהקניות שערך הציבור לקראת חג הפסח, מה שהזניק את סעיפי ההנעלה וההלבשה ב-6.6%. עוד בלטה באותו החודש העלייה במחירי החשמל בשיעור חד של 7.8% ועלייה מפתיעה של 0.8% במחירי הדיור. ה'כוכבת' של אפריל היתה העגבניה שמחירה זינק ב-23.5%. גם במארס נרשמה עלייה של 0.4% במדד וגם בחודש זה בלטו עליות בסעיפי ההנעלה וההלבשה.
תחזיות של בתי ההשקעות
פסגות - צפי לעלייה של 0.4% במדד המחירים לצרכן בחודש מאי ולעלייה של 2.7% ב-12 החודשים הבאים.
מיטב - צפי לעלייה של 0.4% במדד מאי ובהסתברות של 50% להעלאת המע"מ ב-1%, צופים במיטב כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעלה ב-2.7%.
אקסלנס - צפי לעלייה של 0.3% במדד מאי ואינפלציה של 2% ב-12 החודשים הקרובים.
איילון - צפי שמדד חודש מאי יעלה ב-0.3%. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים - 2.1%.
דש ברוקראז' - צפי לעלייה של 0.2% במדד המחירים במאי ולעלייה של 2% באינפלציה ב-12 החודשים הבאים.
- 3.חי במינוס 15/06/2012 12:12הגב לתגובה זותוספת יוקר,כ בארצינו רק פקידי האוצר,טייקונים וחכי'ם ראויים לשכר.
- 2.תעיפו את פישר=כישלון =בועת הנדלן=הרס מישפחות (ל"ת)העם רוצה צדק כלכלי 15/06/2012 09:49הגב לתגובה זו
- 1.חי במינוס 13/06/2012 13:41הגב לתגובה זועל סעיפים לא רלונטים. אם יהה מדד גבוה,זה ייראה לא טןב בעולם וגם רחמנא ליצלן יצטרכו לשלם תוספת יוקר שבמדינתינו מגיע רק לחכי'ם(מנכלים מקבלים בונוס גם על כשלונות).

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
