שטראוס הציגה צמיחה של 16.5% בהכנסות, הרווח ירד ל-65 מ' ש'
קבוצת שטראוס, החברה השנייה בגודלה בשוק המזון בישראל מדווחת על תוצאות פושרות לרבעון הראשון של 2012. ברקע למחאה החברתית כנגד החברה ההכנסות אמנם עלו בשיעור דו ספרתי אך עם זאת הרווחיות הגולמית והתפעולית נשחקה ובשורה התחתונה הרווח הנקי ירד.
מכירות הקבוצה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-2.065 מיליארד שקלים בהשוואה לכ-1.773 מיליארד שקלים אשתקד, גידול של כ-16.5%. נציין כי מכירות תחום הקפה הסתכמו ב-1.048 מיליארד שקלים בהשוואה ל-831 מיליון שקלים, צמיחה של 26.1%. המכירות בתחום ישראל הציגו גידול של 6% ל-772 מיליון שקלים.
הרווח הגולמי טיפס ל-731 מיליון שקלים לעומת 680 מיליון שקלים, עלייה של 7.4% והיווה 35.4% מהמכירות. הרווח התפעולי טיפס אף הוא ב-9.1% ל-168 מיליון שקלים והיווה 8.1% מהמכירות לעומת 8.7% ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על 65 מיליון שקלים לעומת 70 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 7.2%.
עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס: "קבוצת שטראוס ממשיכה לפעול לחיזוק מנועי צמיחה עתידיים, שיפור המעמד התחרותי של החברה והגדלת נתחי שוק, לצד המשך תהליכי התייעלות, שיפור וביצוע התאמות ארגוניות בחברה".
גדי לסין, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס, אמר היום: "ברבעון הראשון של 2012 הקבוצה מציגה צמיחה של 16.5% במכירות וגידול של כ-9.1% ברווח התפעולי הניהולי של הקבוצה. לצד אלו, חלה שחיקה ברווחיות הגולמית והתפעולית של הקבוצה, הנובעת בין היתר מעליית מחיר חומרי הגלם בהשוואה לרבעון מקביל בשנה שעברה, ומהמשך עליות מחיר בתשומות הייצור והאנרגיה הבאות לידי ביטוי בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה לחברה".
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
