בעניין מניית טאואר: האם שוק ההון קצת מגזים בסיפור הזה?

ברי מולצ'דסקי, מטופ אלפא, בסקירה על מניית טאואר
ברי מולצדסקי |

לאחרונה אנו עדים להתעניינות מצד לקוחות ויועצי השקעות רבים במניית טאואר, למען הגילוי הנאות נציין כבר בראשית מאמרנו שבעבר התעניינו מאוד בטאואר, ליתר דיוק באג"ח להמרה של החברה, אך כיום מכרנו את כל אחזקותינו (למעט החזקות באג"ח להמרה המגודרות באמצעות מכירה בחסר של המנייה).

ובכן, איך בודקים האם ההשקעה בחברה כדאית? ראשית כל נסביר בקצרה במה החברה עוסקת ומהי הסביבה העסקית בה היא פועלת.

בכל מכשיר כדוגמת מחשב, מחשבון, טלפון דיגיטלי, מצלמת ווידאו, מצלמה דיגיטלית, חלקי רכב אלקטרוניים שונים וכו' מורכבים צ'יפים אלקטרוניים (שבבים), המהווים את מוח המכשיר ומיוצרים ע"ג פרוסות סיליקון בידי מפעלי ייצור הנקראים בז'רגון המקצועי FOUNDRY ומתקני הייצור עצמם נקראים FAB (קוריוז קטן: פרוסות הסיליקון מיוצרות מחול ים שמגיע מברזיל ברובו).

חברות שבבים גדולות כדוגמת אינטל, טושיבה, סמסונג וכו' מייצרות את כל או את רוב תצרוכת הצ'יפים שלהן בעצמן, באמצעות פאבים הנמצאים בבעלותן והמייצרים רק בעבור החברות בעלות הפאב. אולם חברות קטנות יותר, (ולאחרונה חברות גדולות כדוגמת AMD) נאלצות או בוחרות להיות FABless, כלומר הן אינן בעלות פאב, אלא עוסקות במו"פ ובשיווק ואילו את ייצור הצ'יפים הן מעבירות כאאוטסורסינג ליצרניות שבבים שבבעלותן פאבים כדוגמת טאואר, אשר עוסקים בעיקר בקבלנות משנה בעבור חברות שהינן FABless. ככלל אצבע ניתן לומר שהפאבים המייצרים בעיקר בקבלנות משנה (נהוג לקרוא להם גם פאבים עצמאיים) מחזיקים בממוצע כ- 10% משוק המוליכים למחצה, אשר הוא עצמו נאמד בכ- 250-200 מיליארד דולר לשנה לערך.

שוק זה גדל בקצבים גבוהים מבחינת ההיקף הכמותי אולם המחיר הממוצע לצ'יפ הולך ויורד (ככל שטכניקת הייצור מתקדמת יותר ולכן גם יקרה יותר, הצ'יפים קטנים יותר ובאופן פרדוקסלי זולים יותר) ולפיכך ההיקף הכספי של שוק המוליכים למחצה גדל בקצב איטי יותר מההיקף הכמותי שלו.

מבין הפאבים העצמאיים, 4 החברות הגדולות בתחום מחזיקות בנתח שוק העולה על 80% והן משמשות, בנוסף לייצור לחברות ה- FABless, גם כמפעל ייצור לעיתות צרה לחברות האלקטרוניקה הגדולות (כלומר לזמנים בהם הפאבים של חברות כדוגמת טושיבה, סמסונג ודומיהן עובדים בניצולת מלאה ולפיכך החברות הללו נדרשות להעביר חלק מהייצור לקבלני משנה). הפאבים הקטנים יותר, כדוגמת טאואר אינם יכולים להתחרות במסת הייצור וביעילותו בקרב 4 החברות הגדולות (אשר עיקר ייצורן הוא בטכנולוגיות סטנדרטיות) ולכן הן מנסות להתמחות בטכנולוגיות ייחודיות ובמוצרים ספציפיים, ונקראים Specialty. בקרב פאבים אלו, המתמחים, הפאב הגדול ביותר הינו Vanguard ואילו טאואר הינו הפאב המתמחה השני בגודלו בעולם כיום.

לאחר שהסברנו על קצה המזלג את הסביבה העסקית בה פועלת החברה, נציג טבלה השוואתית המראה את הנתונים הפיננסיים הרלבנטיים לתמחור ולהשוואה בין הפאבים השונים אותם הזכרנו:

* בניגוד למתחרותיה, טאואר אינה מפרסמת בדוחותיה הרבעוניים והשנתיים את נתוני כושר הייצור, הניצולת ומחיר המכירה (ASP). לפיכך המספרים הרלבנטיים לגבי טאואר הינם מוערכים. הערכתנו לגבי המכירות בתפוקה מקסימלית התבססו על ASP של 800$ ועל הפעלת מכונות לייצור 6,000 פרוסות בחודש שנמצאות בבעלות החברה אך אינן מופעלות כיום. כושר הייצור הנובע מהחזקות החברה ב- HHNEC לא נלקחו בחשבון אך הן שוקללו לפי שווי של M40$ בחישוב הנכסים הפיננסיים של החברה.

** הון המניות אינו כולל הנפקות שבוצעו לאחרונה.

מטבלה זו אנו למדים למעשה חלק משמעותי ממה שאנו צריכים לדעת. נתמקד במספר מסקנות מעניינות:

1. ניתן לראות שהן בתוך קבוצת הפאבים הגדולים והן בתוך קבוצת הפאבים המתמחים קיים יתרון משמעותי לגודל - ככל שהפאב גדול יותר, כך שיעור הרווחיות התפעולית שלו גבוה יותר.

2. לפאבים המתמחים שיעורי רווחיות גבוהים יותר מאשר לפאבים לא מתמחים בעלי כושר ייצור זהה.

3. ככל שהפאב גדול יותר כך שוק ההון נותן שווי גבוה יותר לכל דולר של כושר ייצור של הפאב (ניתן לראות זאת ביחס המודגש בשורה האחרונה של הטבלה). זאת למעט חריג אחד - טאואר, הנסחרת ביחס מכירות בתפוקה מלאה/EV הגבוה משמעותית משל Chartered הגדול פי 5 מטאואר.

עתה נעבור לאסטרטגיה של טאואר: מאז הגעתו של אלוואנגר לחברה, החלה החברה בתהליך ממושך ומייגע של מעבר להתמקדות ב-Specialties. תהליך זה התקדם באיטיות עד לרכישתה של ג'אז אשר התמקדה במוצרים ייחודיים עוד קודם למיזוג עם טאואר. המיזוג בין 2 החברות נתן דחיפה משמעותית ביותר לתהליך ההתמקדות במוצרים ייחודיים, כך שכבר כיום מעל למחצית מכלל הייצור של טאואר (סולו) הינו במוצרים ייחודיים ושיעור זה הולך ועולה. ההתמקדות במוצרים ייחודיים מאפשרת לחברה להקטין באופן משמעותי ביותר את ההשקעות ברכוש קבוע מחד ולגבות מחירים גבוהים על מוצריה מאידך תוך שמירה על נאמנות לקוחות גבוהה. המחיר של התמקדות במוצרים ייחודיים הוא עלויות מו"פ משמעותיות ותהליך ארוך של רכישת לקוחות והתאמת תהליך הייצור לצרכיהם המיוחדים.

האם האסטרטגיה של החברה תצליח? עוד מוקדם לדעת. מה שבטוח הוא שנקיטה באסטרטגיה זו הינה הברירה היחידה העומדת בפני החברה, זאת היות ואין ביכולתה להתחרות בשחקנים הגדולים בתחום במגרשם הם.

האם אנו טוענים שטאואר הינה חברה גרועה? ממש לא. לדעתנו המהפך שעברה החברה מאז מינויו של ראסל אלוואנגר כמנכ"ל ראוי להערכה רבה ביותר. הגידול הניכר במספר הלקוחות, הגדלת כושר הייצור הפנימי בעלויות נמוכות, ההתמקדות בתחומי נישה וטכנולוגיות ייחודיות, רכישתה של ג'אז במחיר הזדמנותי, המיזוג התפעולי המוצלח והמהיר בין טאואר לבין ג'אז - כל אלו הם מהלכים אסטרטגיים וניהוליים מהדרגה הראשונה.

יחד עם זאת, אלוואנגר התחיל את דרכו בחברה מנקודת פתיחה שהינה מתחת לנקודת האפס והמשימה שעמדה בפניו הייתה קשה ביותר. כיום, ההסתברות לכך שהחברה תיקלע לחדלות פירעון ירדה משמעותית. אולם בעוד שבתחילת השנה שוק ההון היה פסימי מידי ביחס לחברה והעריך שסיכויי הפירעון של האג"ח קלושים, הרי שכעת, להערכתנו, שוק ההון אופטימי מידי ביחס לחברה ומחיר המניה משקף, במידת מה, את חלומות המשקיעים ולא את ערכה הכלכלי של החברה. לדעתנו, התמחור הנוכחי של מניות החברה משקף רף ביצועים שהינו מאתגר ביותר.

נקודה חשובה נוספת - מספר המניות של החברה המופיע בפרסומיה השונים הינו נמוך משמעותית מהמספר המופיע בטבלה. אולם מי שמתעמק בביאורים לדוחות הכספיים, יגלה שלחברה כ-400 מיליון שטרי הון (Capital notes) הניתנים להמרה למניות ללא מחיר מימוש כלשהו. שטרי הון אלו הונפקו בשתי הזדמנויות בעבר לבל"ל, בנה"פ ולחברה לישראל כחלק ממהלכים של המרת חוב למניות ע"י הבנקים והזרמת הון ע"י החברה לישראל. שטרי הון אלו טרם הומרו למניות עקב סיבות רגולטוריות שלא נלאה בהן את הקוראים. אולם, להערכתנו שטרי הון אלו יומרו בעתיד למניות וישלשו את הון המניות המונפק של החברה ביחס לגודלו כיום.

הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא העוסק בניהול תיקי השקעות ובניהול השקעות קרן הנאמנות טופ אלפא (2B) אג"ח, והוא עשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. מנהל הקרן של קרן זו הינו גאון ניהול קרנות נאמנות בע"מ.

*אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת יחידות הקרן ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

דר' ערן אופיר, נשיא ומנכ"ל קומפיוג'ן. קרדיט: יוסי צבקרדר' ערן אופיר, נשיא ומנכ"ל קומפיוג'ן. קרדיט: יוסי צבקר

קומפיוג'ן מממשת תמלוגים עתידיים עד 90 מיליון דולר מעסקת אסטרה-זנקה

החברה מוכרת חלק מזכויות התמלוגים על התרופה Rilvegostomig בעסקת מימון לא מדללת, שתזרים לה 65 מיליון דולר מיידית ותאפשר מימון פעילותה עד 2029, תוך שמירה על רוב פוטנציאל הערך העתידי

רן קידר |

קומפיוג'ן קומפיוגן 13.94%  , חברת האימונותרפיה הישראלית הדואלית, הודיעה על מהלך פיננסי ואסטרטגי משמעותי במסגרתו תבצע מוניטיזציה של חלק מתמלוגים עתידיים הצפויים לה מהתרופה Rilvegostomig, המפותחת על ידי אסטרה-זנקה AstraZeneca plc -0.23%  . העסקה, שנחתמה במסגרת תיקון להסכם הרישוי הקיים בין החברות, משקפת היקף כולל של עד 90 מיליון דולר, ומהווה עסקת מימון לא מדללת, שנועדה לחזק את מאזן החברה ולהבטיח את המשך קידום צנרת הפיתוח האימונו־אונקולוגית שלה

על פי תנאי ההסכם, קומפיוג'ן תקבל תשלום מיידי של 65 מיליון דולר, וכן תשלום פוטנציאלי נוסף של 25 מיליון דולר בכפוף להשגת אבן הדרך הבאה בתוכנית הפיתוח: קבלת אישור רגולטורי להגשת בקשה לרישיון ביולוגי. בתמורה, תמכור החברה חלק מזכויות התמלוגים העתידיים שלה על התרופה, אך תמשיך להחזיק ברוב הזכויות הכלכליות, לרבות זכאות לתמלוגים מדורגים בשיעור חד-ספרתי בינוני ממכירות עתידיות, וכן לתשלומי אבני דרך רגולטוריות ומסחריות נוספות בהיקף מצטבר של עד 195 מיליון דולר.

המהלך נועד להאריך משמעותית את אופק המזומנים של קומפיוג'ן, כך שיאפשר את מימון פעילותה השוטפת והמחקרית עד שנת 2029, ללא צורך בגיוס הון נוסף בשלב זה. בכך מבקשת החברה לייצר יציבות פיננסית שתאפשר לה להתמקד בהתקדמות הקלינית של מוצריה, הן במסגרת פיתוחים פנימיים והן במסגרת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפות בינלאומיות.

בלב העסקה עומדת התרופה Rilvegostomig, נוגדן דו-ראשי, הפועל על שני יעדים במערכת החיסון - TIGIT ו-PD-1 - באותו תא חיסוני, במטרה לעודד תגובה חיסונית מתמשכת נגד גידולים סרטניים. מרכיב ה-TIGIT של התרופה מבוסס על COM902, נוגדן שפותח ונמצא בבעלות מלאה של קומפיוג'ן, והוא אחד משני נוגדנים מסוג זה, שאינם כוללים מקטע Fc פעיל (חלק מסוים בנוגדן שאחראי על הפעלת מנגנוני תקיפה של מערכת החיסון), המצויים כיום בפיתוח קליני. אסטרה-זנקה מקדמת את Rilvegostomig במסגרת תוכנית פיתוח רחבה, הכוללת 11 ניסויי שלב 3 במחלות סרטן שונות, ובהן סרטן הריאות, סרטן של מערכת העיכול וסרטן רירית הרחם.

"הסכם אסטרטגי זה עם אסטרה-זנקה משקף את הערך המשמעותי הפוטנציאלי של rilvegostomig והגישה הייחודית של קומפיוג'ן לעיכוב TIGITללא מקטע Fc פעיל", מסר דר' ערן אופיר, נשיא ומנכ"ל קומפיוג'ן. "עסקה אסטרטגית של מימון לא מדלל צפויה להאריך את סך המזומנים של החברה ומאפשרת את מימון הפעילות אל תוך 2029, זאת בהנחה שלא כוללת הזרמת הון נוספת. הסכם זה מאפשר לנו להמשיך ולקדם את צנרת הפיתוח האימונו-אונקולוגית החדשנית והייחודית שלנו, תוך שמירה על יתרונות משמעותיים מההצלחה הפוטנציאלית של rilvegostomig, המהווה גורם מרכזי בטווח הארוך להשאת ערך עבור קומפיוג'ן ועבור בעלי המניות של החברה".