בעניין מניית טאואר: האם שוק ההון קצת מגזים בסיפור הזה?

ברי מולצ'דסקי, מטופ אלפא, בסקירה על מניית טאואר
ברי מולצדסקי |

לאחרונה אנו עדים להתעניינות מצד לקוחות ויועצי השקעות רבים במניית טאואר, למען הגילוי הנאות נציין כבר בראשית מאמרנו שבעבר התעניינו מאוד בטאואר, ליתר דיוק באג"ח להמרה של החברה, אך כיום מכרנו את כל אחזקותינו (למעט החזקות באג"ח להמרה המגודרות באמצעות מכירה בחסר של המנייה).

ובכן, איך בודקים האם ההשקעה בחברה כדאית? ראשית כל נסביר בקצרה במה החברה עוסקת ומהי הסביבה העסקית בה היא פועלת.

בכל מכשיר כדוגמת מחשב, מחשבון, טלפון דיגיטלי, מצלמת ווידאו, מצלמה דיגיטלית, חלקי רכב אלקטרוניים שונים וכו' מורכבים צ'יפים אלקטרוניים (שבבים), המהווים את מוח המכשיר ומיוצרים ע"ג פרוסות סיליקון בידי מפעלי ייצור הנקראים בז'רגון המקצועי FOUNDRY ומתקני הייצור עצמם נקראים FAB (קוריוז קטן: פרוסות הסיליקון מיוצרות מחול ים שמגיע מברזיל ברובו).

חברות שבבים גדולות כדוגמת אינטל, טושיבה, סמסונג וכו' מייצרות את כל או את רוב תצרוכת הצ'יפים שלהן בעצמן, באמצעות פאבים הנמצאים בבעלותן והמייצרים רק בעבור החברות בעלות הפאב. אולם חברות קטנות יותר, (ולאחרונה חברות גדולות כדוגמת AMD) נאלצות או בוחרות להיות FABless, כלומר הן אינן בעלות פאב, אלא עוסקות במו"פ ובשיווק ואילו את ייצור הצ'יפים הן מעבירות כאאוטסורסינג ליצרניות שבבים שבבעלותן פאבים כדוגמת טאואר, אשר עוסקים בעיקר בקבלנות משנה בעבור חברות שהינן FABless. ככלל אצבע ניתן לומר שהפאבים המייצרים בעיקר בקבלנות משנה (נהוג לקרוא להם גם פאבים עצמאיים) מחזיקים בממוצע כ- 10% משוק המוליכים למחצה, אשר הוא עצמו נאמד בכ- 250-200 מיליארד דולר לשנה לערך.

שוק זה גדל בקצבים גבוהים מבחינת ההיקף הכמותי אולם המחיר הממוצע לצ'יפ הולך ויורד (ככל שטכניקת הייצור מתקדמת יותר ולכן גם יקרה יותר, הצ'יפים קטנים יותר ובאופן פרדוקסלי זולים יותר) ולפיכך ההיקף הכספי של שוק המוליכים למחצה גדל בקצב איטי יותר מההיקף הכמותי שלו.

מבין הפאבים העצמאיים, 4 החברות הגדולות בתחום מחזיקות בנתח שוק העולה על 80% והן משמשות, בנוסף לייצור לחברות ה- FABless, גם כמפעל ייצור לעיתות צרה לחברות האלקטרוניקה הגדולות (כלומר לזמנים בהם הפאבים של חברות כדוגמת טושיבה, סמסונג ודומיהן עובדים בניצולת מלאה ולפיכך החברות הללו נדרשות להעביר חלק מהייצור לקבלני משנה). הפאבים הקטנים יותר, כדוגמת טאואר אינם יכולים להתחרות במסת הייצור וביעילותו בקרב 4 החברות הגדולות (אשר עיקר ייצורן הוא בטכנולוגיות סטנדרטיות) ולכן הן מנסות להתמחות בטכנולוגיות ייחודיות ובמוצרים ספציפיים, ונקראים Specialty. בקרב פאבים אלו, המתמחים, הפאב הגדול ביותר הינו Vanguard ואילו טאואר הינו הפאב המתמחה השני בגודלו בעולם כיום.

לאחר שהסברנו על קצה המזלג את הסביבה העסקית בה פועלת החברה, נציג טבלה השוואתית המראה את הנתונים הפיננסיים הרלבנטיים לתמחור ולהשוואה בין הפאבים השונים אותם הזכרנו:

* בניגוד למתחרותיה, טאואר אינה מפרסמת בדוחותיה הרבעוניים והשנתיים את נתוני כושר הייצור, הניצולת ומחיר המכירה (ASP). לפיכך המספרים הרלבנטיים לגבי טאואר הינם מוערכים. הערכתנו לגבי המכירות בתפוקה מקסימלית התבססו על ASP של 800$ ועל הפעלת מכונות לייצור 6,000 פרוסות בחודש שנמצאות בבעלות החברה אך אינן מופעלות כיום. כושר הייצור הנובע מהחזקות החברה ב- HHNEC לא נלקחו בחשבון אך הן שוקללו לפי שווי של M40$ בחישוב הנכסים הפיננסיים של החברה.

** הון המניות אינו כולל הנפקות שבוצעו לאחרונה.

מטבלה זו אנו למדים למעשה חלק משמעותי ממה שאנו צריכים לדעת. נתמקד במספר מסקנות מעניינות:

1. ניתן לראות שהן בתוך קבוצת הפאבים הגדולים והן בתוך קבוצת הפאבים המתמחים קיים יתרון משמעותי לגודל - ככל שהפאב גדול יותר, כך שיעור הרווחיות התפעולית שלו גבוה יותר.

2. לפאבים המתמחים שיעורי רווחיות גבוהים יותר מאשר לפאבים לא מתמחים בעלי כושר ייצור זהה.

3. ככל שהפאב גדול יותר כך שוק ההון נותן שווי גבוה יותר לכל דולר של כושר ייצור של הפאב (ניתן לראות זאת ביחס המודגש בשורה האחרונה של הטבלה). זאת למעט חריג אחד - טאואר, הנסחרת ביחס מכירות בתפוקה מלאה/EV הגבוה משמעותית משל Chartered הגדול פי 5 מטאואר.

עתה נעבור לאסטרטגיה של טאואר: מאז הגעתו של אלוואנגר לחברה, החלה החברה בתהליך ממושך ומייגע של מעבר להתמקדות ב-Specialties. תהליך זה התקדם באיטיות עד לרכישתה של ג'אז אשר התמקדה במוצרים ייחודיים עוד קודם למיזוג עם טאואר. המיזוג בין 2 החברות נתן דחיפה משמעותית ביותר לתהליך ההתמקדות במוצרים ייחודיים, כך שכבר כיום מעל למחצית מכלל הייצור של טאואר (סולו) הינו במוצרים ייחודיים ושיעור זה הולך ועולה. ההתמקדות במוצרים ייחודיים מאפשרת לחברה להקטין באופן משמעותי ביותר את ההשקעות ברכוש קבוע מחד ולגבות מחירים גבוהים על מוצריה מאידך תוך שמירה על נאמנות לקוחות גבוהה. המחיר של התמקדות במוצרים ייחודיים הוא עלויות מו"פ משמעותיות ותהליך ארוך של רכישת לקוחות והתאמת תהליך הייצור לצרכיהם המיוחדים.

האם האסטרטגיה של החברה תצליח? עוד מוקדם לדעת. מה שבטוח הוא שנקיטה באסטרטגיה זו הינה הברירה היחידה העומדת בפני החברה, זאת היות ואין ביכולתה להתחרות בשחקנים הגדולים בתחום במגרשם הם.

האם אנו טוענים שטאואר הינה חברה גרועה? ממש לא. לדעתנו המהפך שעברה החברה מאז מינויו של ראסל אלוואנגר כמנכ"ל ראוי להערכה רבה ביותר. הגידול הניכר במספר הלקוחות, הגדלת כושר הייצור הפנימי בעלויות נמוכות, ההתמקדות בתחומי נישה וטכנולוגיות ייחודיות, רכישתה של ג'אז במחיר הזדמנותי, המיזוג התפעולי המוצלח והמהיר בין טאואר לבין ג'אז - כל אלו הם מהלכים אסטרטגיים וניהוליים מהדרגה הראשונה.

יחד עם זאת, אלוואנגר התחיל את דרכו בחברה מנקודת פתיחה שהינה מתחת לנקודת האפס והמשימה שעמדה בפניו הייתה קשה ביותר. כיום, ההסתברות לכך שהחברה תיקלע לחדלות פירעון ירדה משמעותית. אולם בעוד שבתחילת השנה שוק ההון היה פסימי מידי ביחס לחברה והעריך שסיכויי הפירעון של האג"ח קלושים, הרי שכעת, להערכתנו, שוק ההון אופטימי מידי ביחס לחברה ומחיר המניה משקף, במידת מה, את חלומות המשקיעים ולא את ערכה הכלכלי של החברה. לדעתנו, התמחור הנוכחי של מניות החברה משקף רף ביצועים שהינו מאתגר ביותר.

נקודה חשובה נוספת - מספר המניות של החברה המופיע בפרסומיה השונים הינו נמוך משמעותית מהמספר המופיע בטבלה. אולם מי שמתעמק בביאורים לדוחות הכספיים, יגלה שלחברה כ-400 מיליון שטרי הון (Capital notes) הניתנים להמרה למניות ללא מחיר מימוש כלשהו. שטרי הון אלו הונפקו בשתי הזדמנויות בעבר לבל"ל, בנה"פ ולחברה לישראל כחלק ממהלכים של המרת חוב למניות ע"י הבנקים והזרמת הון ע"י החברה לישראל. שטרי הון אלו טרם הומרו למניות עקב סיבות רגולטוריות שלא נלאה בהן את הקוראים. אולם, להערכתנו שטרי הון אלו יומרו בעתיד למניות וישלשו את הון המניות המונפק של החברה ביחס לגודלו כיום.

הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות טופ אלפא העוסק בניהול תיקי השקעות ובניהול השקעות קרן הנאמנות טופ אלפא (2B) אג"ח, והוא עשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. מנהל הקרן של קרן זו הינו גאון ניהול קרנות נאמנות בע"מ.

*אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת יחידות הקרן ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.