רוני על דור סאפיינס
צילום: גל חרמוני

סאפיינס רוכשת את חברת קנדלה ב-22 מיליון דולר

הרכישה תחזק את תחום ביטוחי החיים ותתרום להרחבת הפעילות של סאפיינס בשוק האסייתי. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השני של 2025

אביחי טדסה |

סאפיינס סאפיינס 0%  , המפתחת פתרונות תוכנה חכמים לתחום הביטוח, הודיעה על רכישת חברת קנדלה (Candela), ספקית פתרונות אוטומציה מתקדמים לחברות ביטוח באסיה, בעסקה בהיקף של 22 מיליון דולר, שתבוצע במזומן. הרכישה צפויה להיחתם באופן סופי ברבעון השני של 2025, בכפוף לתנאי סגירה רגילים. 


קנדלה, שפועלת כיום כחלק מהחברה הסינגפורית Azentio, מספקת פלטפורמות אוטומציה וניהול תיקים לחברות ביטוח, ומשרתת 23 לקוחות, בעיקר בסינגפור, מלזיה, תאילנד, הונג קונג ודרום אפריקה. החברה מחזיקה בצוות של למעלה מ-100 עובדים, בעיקר בהודו. הפתרונות של קנדלה נחשבים למשלימים למערכות ביטוח החיים של סאפיינס, וכוללים בין היתר יכולות מתקדמות של Business Process Modeling וניהול תהליכים חכמים. 

הרכישה מגיעה לאחר שיתוף פעולה הדוק של יותר משנתיים בין סאפיינס לבין קנדלה, שבמהלכו פותחו פתרונות בי-סטימולנט ללקוחות מהשוק האסייתי. מבחינת סאפיינס, מדובר במהלך שצפוי להאיץ את ההתבססות באזור ולהעמיק את הצעת הערך הדיגיטלית שלה.


לפי הנתונים שפורסמו, הכנסות קנדלה בשנת 2024 (non-GAAP) הסתכמו בכ-8 מיליון דולר. סאפיינס מעריכה כי העסקה תתרום לרווחיות החל מהרבעון הרביעי של 2025. במסגרת ההסכם, סאפיינס תרכוש את מלוא הפעילות של קנדלה, שתהפוך לחברת בת בבעלות מלאה. ההשתלבות תאפשר גם הטמעה של סטנדרטים רוחביים במערכות חיצוניות ישנות, ותשפר את חוויית הלקוחות והסוכנים.


רוני על דור, מנכ"ל ונשיא סאפיינס: "אני שמח לצרף את צוות קנדלה ולקוחותיה כחלק מהאסטרטגיה שלנו להרחיב את נוכחותנו באסיה ולחזק את הפלטפורמה המתקדמת שלנו בתחום ביטוחי החיים. נמשיך לתמוך בלקוחות קנדלה ולהעצים את הערך לכל אורך מחזור החיים הביטוחי, עם הצעת מוצרים מקיפה ויכולות שירות מגוונות".


אמיתאב פודאר, ראש תחום העסקים בקנדלה: "ההצטרפות לארגון סאפיינס פותחת עולם של משאבים ורשת עולמית עבור הצוות שלנו והלקוחות. שילוב פתרונות האוטומציה החכמה שלנו בפלטפורמת התוכנה המובילה של סאפיינס יגביר את יכולותינו ויעניק ערך מוסף ללקוחותינו. אנו מחויבים להבטיח מעבר חלק ושירות רציף".


הכנסות של סאפיינס ברבעון הרביעי של שנת 2024 צמחו בכ-2.6% לכ-134.3 מיליון דולר, לעומת כ-130.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומתחת לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 135.89 מיליון דולר. הרווח ברבעון הרביעי הסתכם ב-37 סנט למניה עלייה של 2.8% לעומת רווח של 36 סנט למניה ברבעון המקביל ומעל צפי האנליסטים שעמד על 0.36. בשנת 2024 ההכנסות הסתכמו ב-542.4 מיליון דולר עלייה של 5.4% לעומת השנה שעברה, ומתחת לצפי האנליסטים להכנסות של 543.91 מיליון דולר. הרווח למניה שהחברה הציגה בשנת 2024 עומד על 1.48 דולר מעל הצפי לרווח של 1.47 דולר למניה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.2%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.