בלדי (יח"צ)
בלדי (יח"צ)
דוחות

בלדי: ההכנסות צמחו ב-22% הודות לגידול בפעילות קמעונאיות המזון

חברת המזון שהונפקה בתחילת השנה הציגה הכנסות שנתיות של כ-1.23 מיליארד שקל, הודות לגידול בפעילות של קמעונאיות המזון השונות, בשל העובדה שישראלים רבים נותרו בארץ בגלל המלחמה; בשורה התחתונה, היא רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה בלדי

חברת המזון בלדי בלדי -0.53%  שהונפקה בתחילת השנה, סיימה את שנת 2024 עם צמיחה של 22% בהכנסות שעמדו על כ-1.23 מיליארד שקל, בין היתר הודות לגידול בפעילות של קמעונאיות המזון השונות, בשל העובדה שישראלים רבים נותרו בארץ בגלל המלחמה. בשורה התחתונה, החברה רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל.


הכנסות החברה בשנת 2024 עמדו כ-1.23 מיליארד שקל, עליה של כ-22% לעומת כ-1 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נבע בעיקר מצמיחת הפעילות אצל חלק מלקוחותיה הקיימים מהשוק הקמעונאי לצד התקשרויות עם לקוחות חדשים.


בשורה התחתונה, החברה רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-30.5 מיליון שקל בשנת 2023. ה-EBITDA בשנת 2024 עמד על כ-168 מיליון שקל, קפיצה של 273% לעומת כ-45 מיליון שקל בשנת 2023.


הרווח הגולמי עלה בכ-85% ועמד על כ-259 מיליון שקל (20.9% מההכנסות), בהשוואה לכ-140 מיליון שקל בשנת 2023 (13.9% מההכנסות). העלייה ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית נובעת מהעלייה בהכנסות, לצד התמתנות של עליית המחירים בחומרי גלם ובעלויות היבוא.


הרווח התפעולי עלה לכ-143 מיליון שקל (כ-11.6% מההכנסות), לעומת כ-23 מיליון שקל בשנת 2023 (כ-2.5% מההכנסות), הגידול ברווחיות התפעולית הושפע מהתייעלות בהוצאות התפעול בעיקר בעקבות השימוש במרלו"ג החדש של החברה בתימורים, לצד סגירת המרלו"ג הנוסף בבאר טוביה.


צמיחה במגזרים השונים

בתחום מפעלי הקבוצה, הכולל ייצור ואריזה של מוצרי בשר ללקוחות קמעונאיים ומוסדיים, ההכנסות עלו בכ-10% לכ-281 מיליון שקל, לעומת כ-255 מיליון שקל בשנת 2023. עיקר הגידול נובע מצמיחה אורגנית בתחום הפעילות. הרווח התפעולי של המגזר הסתכם בכ-62 מיליון שקל (22% מההכנסות), בהשוואה לכ-18 מיליון שקל בשנת 2023 (7% מההכנסות) כאשר השיפור ברווח התפעולי נובע בעיקרו משיפור ברווח הגולמי הנובע מהתמתנות השפעות של עליית המחירים בחומרי גלם בעולם ובעלויות נלוות לייבוא.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בתחום הסחר,  הכולל ייבוא ורכישה של דגים ובשר ומכירתם, ההכנסות עלו בכ-26% לכ-950 מיליון שקל, לעומת כ-754 מיליון שקל בשנת 2023. הצמיחה נובעת בעיקר מצמיחת הפעילות אצל לקוחות ותיקים לצד התקשרות עם לקוחות חדשים. הרווח התפעולי מהמגזר הסתכם בכ-130 מיליון שקל (13.7% מההכנסות), לעומת כ-48 מיליון שקל בשנת 2023 (6.4% מההכנסות). השיפור ברווח נובע בעיקרו משיפור ברווח הגולמי הנובע מהתמתנות השפעות של עליית המחירים בחומרי גלם ובעלויות ייבוא.


בתחום הלוגיסטיקה, שהינו תחום פעילות חדש של החברה, רשמה החברה הכנסות בסך של כ-1 מיליון שקל, לאחר שבחודש נובמבר האחרון התקשרה בהסכם ראשון לאספקת שירותי אחסנה ולוגיסטיקה במרלו"ג בתימורים. החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-22 מיליון שקל, הנובע בעיקר מקצב הפעלה המדורג של המרלו"ג, והגידול ההדרגתי בתפוסתו. תחום הלוגיסטיקה של החברה.


אורן נגר, מנכ"ל בלדי: "החברה פרסמה דוח שנתי ראשון כחברה ציבורית ומדווחת, ואנו מציגים צמיחה משמעותית ושיפור ניכר בכל הפרמטרים העסקיים. התוצאות של שנת 2024 משקפות את התרחבות החברה והעמקת פעילותה בשווקי היעד. בלדי מחזיקה אינטגרציה מלאה ופועלת בכל שרשרת הערך – יבוא, אחסון, ייצור, מכירות והפצה, אסטרטגיה המייצרת לנו סינרגיות חזקות ואופטימיזציה תפעולית המסייעת בשיפור הרווחיות. אנו פועלים בשוק הצומח בעקביות, עם מעל 1,500 לקוחות פעילים ורואים מחויבות עמוקה לספק מוצרים איכותיים ושירות ללא פשרות. אנו ממוקדים כיום, בין היתר, בקידום התהליך מול הספק בברזיל מולו התקשרנו בהסכם יבוא, ובהקשר זה מבצעים את ההתאמות הנדרשות במפעל הספק. יישום ההסכם עשוי להערכתנו להביא לגידול של 30%-20% במחזור ההכנסות השנתי של החברה בשנת ההפעלה המלאה הראשונה, ולאפשר לנו הוזלת מחירים של המוצרים המיובאים. נמשיך להשקיע, לפתח ולייבא מוצרים חדשים, וכן לייעל תהליכים, כדי לבסס ולחזק את מעמדה של בלדי בשוק המזון בישראל ולייצר ערך למשקיעים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזה מהפך (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 16:10
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים