בלדי (יח"צ)
בלדי (יח"צ)
דוחות

בלדי: ההכנסות צמחו ב-22% הודות לגידול בפעילות קמעונאיות המזון

חברת המזון שהונפקה בתחילת השנה הציגה הכנסות שנתיות של כ-1.23 מיליארד שקל, הודות לגידול בפעילות של קמעונאיות המזון השונות, בשל העובדה שישראלים רבים נותרו בארץ בגלל המלחמה; בשורה התחתונה, היא רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה בלדי

חברת המזון בלדי בלדי 1.84%  שהונפקה בתחילת השנה, סיימה את שנת 2024 עם צמיחה של 22% בהכנסות שעמדו על כ-1.23 מיליארד שקל, בין היתר הודות לגידול בפעילות של קמעונאיות המזון השונות, בשל העובדה שישראלים רבים נותרו בארץ בגלל המלחמה. בשורה התחתונה, החברה רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל.


הכנסות החברה בשנת 2024 עמדו כ-1.23 מיליארד שקל, עליה של כ-22% לעומת כ-1 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נבע בעיקר מצמיחת הפעילות אצל חלק מלקוחותיה הקיימים מהשוק הקמעונאי לצד התקשרויות עם לקוחות חדשים.


בשורה התחתונה, החברה רשמה מעבר לרווח נקי של כ-97 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-30.5 מיליון שקל בשנת 2023. ה-EBITDA בשנת 2024 עמד על כ-168 מיליון שקל, קפיצה של 273% לעומת כ-45 מיליון שקל בשנת 2023.


הרווח הגולמי עלה בכ-85% ועמד על כ-259 מיליון שקל (20.9% מההכנסות), בהשוואה לכ-140 מיליון שקל בשנת 2023 (13.9% מההכנסות). העלייה ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית נובעת מהעלייה בהכנסות, לצד התמתנות של עליית המחירים בחומרי גלם ובעלויות היבוא.


הרווח התפעולי עלה לכ-143 מיליון שקל (כ-11.6% מההכנסות), לעומת כ-23 מיליון שקל בשנת 2023 (כ-2.5% מההכנסות), הגידול ברווחיות התפעולית הושפע מהתייעלות בהוצאות התפעול בעיקר בעקבות השימוש במרלו"ג החדש של החברה בתימורים, לצד סגירת המרלו"ג הנוסף בבאר טוביה.


צמיחה במגזרים השונים

בתחום מפעלי הקבוצה, הכולל ייצור ואריזה של מוצרי בשר ללקוחות קמעונאיים ומוסדיים, ההכנסות עלו בכ-10% לכ-281 מיליון שקל, לעומת כ-255 מיליון שקל בשנת 2023. עיקר הגידול נובע מצמיחה אורגנית בתחום הפעילות. הרווח התפעולי של המגזר הסתכם בכ-62 מיליון שקל (22% מההכנסות), בהשוואה לכ-18 מיליון שקל בשנת 2023 (7% מההכנסות) כאשר השיפור ברווח התפעולי נובע בעיקרו משיפור ברווח הגולמי הנובע מהתמתנות השפעות של עליית המחירים בחומרי גלם בעולם ובעלויות נלוות לייבוא.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בתחום הסחר,  הכולל ייבוא ורכישה של דגים ובשר ומכירתם, ההכנסות עלו בכ-26% לכ-950 מיליון שקל, לעומת כ-754 מיליון שקל בשנת 2023. הצמיחה נובעת בעיקר מצמיחת הפעילות אצל לקוחות ותיקים לצד התקשרות עם לקוחות חדשים. הרווח התפעולי מהמגזר הסתכם בכ-130 מיליון שקל (13.7% מההכנסות), לעומת כ-48 מיליון שקל בשנת 2023 (6.4% מההכנסות). השיפור ברווח נובע בעיקרו משיפור ברווח הגולמי הנובע מהתמתנות השפעות של עליית המחירים בחומרי גלם ובעלויות ייבוא.


בתחום הלוגיסטיקה, שהינו תחום פעילות חדש של החברה, רשמה החברה הכנסות בסך של כ-1 מיליון שקל, לאחר שבחודש נובמבר האחרון התקשרה בהסכם ראשון לאספקת שירותי אחסנה ולוגיסטיקה במרלו"ג בתימורים. החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-22 מיליון שקל, הנובע בעיקר מקצב הפעלה המדורג של המרלו"ג, והגידול ההדרגתי בתפוסתו. תחום הלוגיסטיקה של החברה.


אורן נגר, מנכ"ל בלדי: "החברה פרסמה דוח שנתי ראשון כחברה ציבורית ומדווחת, ואנו מציגים צמיחה משמעותית ושיפור ניכר בכל הפרמטרים העסקיים. התוצאות של שנת 2024 משקפות את התרחבות החברה והעמקת פעילותה בשווקי היעד. בלדי מחזיקה אינטגרציה מלאה ופועלת בכל שרשרת הערך – יבוא, אחסון, ייצור, מכירות והפצה, אסטרטגיה המייצרת לנו סינרגיות חזקות ואופטימיזציה תפעולית המסייעת בשיפור הרווחיות. אנו פועלים בשוק הצומח בעקביות, עם מעל 1,500 לקוחות פעילים ורואים מחויבות עמוקה לספק מוצרים איכותיים ושירות ללא פשרות. אנו ממוקדים כיום, בין היתר, בקידום התהליך מול הספק בברזיל מולו התקשרנו בהסכם יבוא, ובהקשר זה מבצעים את ההתאמות הנדרשות במפעל הספק. יישום ההסכם עשוי להערכתנו להביא לגידול של 30%-20% במחזור ההכנסות השנתי של החברה בשנת ההפעלה המלאה הראשונה, ולאפשר לנו הוזלת מחירים של המוצרים המיובאים. נמשיך להשקיע, לפתח ולייבא מוצרים חדשים, וכן לייעל תהליכים, כדי לבסס ולחזק את מעמדה של בלדי בשוק המזון בישראל ולייצר ערך למשקיעים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזה מהפך (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 16:10
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.27%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.