הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אביב צידון פינרגי
צילום: אתר החברה

הצעת הרכש שמקפיצה את פינרג'י: אביב צידון יצליח להגדיל את השליטה?

המייסד והיו"ר של פינרג'י פרסם מוביל הצעת רכש עבור 5.2% ממניות חברת האנרגיה הירוקה, תמורת מחיר המשקף אפסייד של 41% על שער הבסיס של המניה הבוקר; במידה וההצעה תתקבל תחזיק הקבוצה, בראשות צידון, בכ-39.5% מהונה של פינרג'י

איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה אביב צידון פינרג'י

אביב צידון, המייסד והיו"ר של פינרג'י, מבקש להגדיל את הנתח שלו בחברת האנרגיה הירוקה באמצעות הצעת רכש עבור 5% מהמניות. זאת לאחר שבשנה האחרונה הוא רכש באופן עקבי מניות שהביאו להגדלת חלקו בחברה לכ-19.7%. בעקבות הדיווח מניית החברה מזנקת ב-27%.


על פי הצעת הרכש, צידון חבר לשורה של בעלי מניות נוספים, עמם הוא מחזיק בדבוקת השליטה, לרכישה של כ-4.56 מיליון מניות המהוות כ-5% מהחברה. בתמורה, מציעה הקבוצה לבעלי המניות מחיר של 1.58 שקל למניה, המשקף אפסייד של 41% על שער הבסיס של המניה הבוקר, אך נמוך בכ-33% ממחיר המניה הממוצע בחצי השנה האחרונה. במידה וההצעה תתקבל תחזיק הקבוצה, בראשות צידון, בכ-39.5% מהונה של פינרג'י.


הצעת הרכש של צידון מגיעה לאחר שבשנה שעברה דיווחה החברה על מו"מ מתקדם עם אחת מ-5 חברות הענן הגדולות, לפיתוח מערכת גיבוי אנרגיה למרכזי נתונים בהספק של כ-3 מגה-וואט. אלא שלפני כחודשיים, הודתה פינרג'י כי היא לא הצליחה להגיע להסכם עם החברה בעקבות קשיים בנושאים הקשורים לקניין רוחני.


החלומות גדולים אבל המזומנים אוזלים

פינרג'י צפויה לפרסם את תוצאותיה השנתיות בימים הקרובים. את המחצית הראשונה של 2024 היא סיימה עם קיטון בהכנסות שעמדו על כ-856 אלף שקל, לעומת הכנסות של 1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 41 מיליון שקל, ביחס להפסד של כ-29.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה שעברה. לצד הירידה בהכנסות וההפסד המעמיק, החברה ממשיכה לשרוף מזומנים בקצב גבוה. במהלך המחצית הראשונה שרפה החברה סכום של כ-27 מיליון שקל, כלומר קצב שריפת מזומנים שנתי של 54 מיליון שקל, וזאת כאשר בקופה נותרו מזומנים ופקדונות בסך 62 מיליון שקל.


התוצאות החלשות, הביאו לכך שמניית החברה, שהונפקה בשנת 2021 לפי שווי של כ-800 מיליון שקל, ירדה בכ-90% מאז ההנפקה. בעקבות כך, החליט דירקטוריון החברה לפני כחודשיים לאמץ תוכנית התייעלות מקיפה שמטרתה להפחית באופן משמעותי את ההוצאות וההשקעות התזרימיות שלה בשנת 2025 בהשוואה לשנה הקודמת. במסגרת התוכנית, החברה צפויה לחסוך כ-25 מיליון שקל, מה שיושג באמצעות שינויים מבניים והתייעלות בתחומים מרכזיים. בין הצעדים הבולטים, החברה מתכננת לצמצם את מצבת כוח האדם שלה בכ-30%, ולהפחית את הוצאות השכר של ההנהלה ב-15% למשך 12 חודשים.



בנוסף, התוכנית כוללת צמצום בהוצאות כלליות לצד השלמת מרבית ההשקעות בקו הייצור בשנת 2024, שכעת נמצא בשלב ההרצה. החיסכון שייווצר מיועד למקד את משאבי החברה בשוק מרכזי הנתונים (Data Centers), שהוגדר כיעד אסטרטגי מרכזי בשל הפוטנציאל הגבוה שלו וההתאמה לטכנולוגיה שפיתחה החברה. הנהלת החברה ציינה כי היא רואה בשוק זה מנוע צמיחה מרכזי, וצפויה לייעד את מרבית מאמציה לטובת התאמות ופיתוחים בתחום זה. התאמות תקציביות נוספות ייבחנו במהלך השנה בהתאם להתפתחויות העסקיות, תוך שמירה על גמישות תקציבית שתאפשר לחברה לנצל הזדמנויות חדשות ולשפר את יכולותיה בשוק התחרותי של מרכזי הנתונים.


קיראו עוד ב"שוק ההון"



גרף מניית החברה מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 18:19
    הגב לתגובה זו
    הצעת הרכש בא כדי להציל את מחיר המניה מנפילה תהומית
  • 1.
    אנונימי 26/03/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    מה נראה לכם להנפיק לפי שווי של 800 מיליון שח חברה שאינה רווחית זה לא גזל זה האמא של הגזל. הנהלה ובעלים שהם גזלנים ופושעים שגזלו את כספי המשקיעים הקטנים.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן