אביב צידון פינרגי
צילום: אתר החברה

הצעת הרכש שמקפיצה את פינרג'י: אביב צידון יצליח להגדיל את השליטה?

המייסד והיו"ר של פינרג'י פרסם מוביל הצעת רכש עבור 5.2% ממניות חברת האנרגיה הירוקה, תמורת מחיר המשקף אפסייד של 41% על שער הבסיס של המניה הבוקר; במידה וההצעה תתקבל תחזיק הקבוצה, בראשות צידון, בכ-39.5% מהונה של פינרג'י

איתן גרסטנפלד | (2)

אביב צידון, המייסד והיו"ר של פינרג'י, מבקש להגדיל את הנתח שלו בחברת האנרגיה הירוקה באמצעות הצעת רכש עבור 5% מהמניות. זאת לאחר שבשנה האחרונה הוא רכש באופן עקבי מניות שהביאו להגדלת חלקו בחברה לכ-19.7%. בעקבות הדיווח מניית החברה מזנקת ב-27%.


על פי הצעת הרכש, צידון חבר לשורה של בעלי מניות נוספים, עמם הוא מחזיק בדבוקת השליטה, לרכישה של כ-4.56 מיליון מניות המהוות כ-5% מהחברה. בתמורה, מציעה הקבוצה לבעלי המניות מחיר של 1.58 שקל למניה, המשקף אפסייד של 41% על שער הבסיס של המניה הבוקר, אך נמוך בכ-33% ממחיר המניה הממוצע בחצי השנה האחרונה. במידה וההצעה תתקבל תחזיק הקבוצה, בראשות צידון, בכ-39.5% מהונה של פינרג'י.


הצעת הרכש של צידון מגיעה לאחר שבשנה שעברה דיווחה החברה על מו"מ מתקדם עם אחת מ-5 חברות הענן הגדולות, לפיתוח מערכת גיבוי אנרגיה למרכזי נתונים בהספק של כ-3 מגה-וואט. אלא שלפני כחודשיים, הודתה פינרג'י כי היא לא הצליחה להגיע להסכם עם החברה בעקבות קשיים בנושאים הקשורים לקניין רוחני.


החלומות גדולים אבל המזומנים אוזלים

פינרג'י צפויה לפרסם את תוצאותיה השנתיות בימים הקרובים. את המחצית הראשונה של 2024 היא סיימה עם קיטון בהכנסות שעמדו על כ-856 אלף שקל, לעומת הכנסות של 1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 41 מיליון שקל, ביחס להפסד של כ-29.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה שעברה. לצד הירידה בהכנסות וההפסד המעמיק, החברה ממשיכה לשרוף מזומנים בקצב גבוה. במהלך המחצית הראשונה שרפה החברה סכום של כ-27 מיליון שקל, כלומר קצב שריפת מזומנים שנתי של 54 מיליון שקל, וזאת כאשר בקופה נותרו מזומנים ופקדונות בסך 62 מיליון שקל.


התוצאות החלשות, הביאו לכך שמניית החברה, שהונפקה בשנת 2021 לפי שווי של כ-800 מיליון שקל, ירדה בכ-90% מאז ההנפקה. בעקבות כך, החליט דירקטוריון החברה לפני כחודשיים לאמץ תוכנית התייעלות מקיפה שמטרתה להפחית באופן משמעותי את ההוצאות וההשקעות התזרימיות שלה בשנת 2025 בהשוואה לשנה הקודמת. במסגרת התוכנית, החברה צפויה לחסוך כ-25 מיליון שקל, מה שיושג באמצעות שינויים מבניים והתייעלות בתחומים מרכזיים. בין הצעדים הבולטים, החברה מתכננת לצמצם את מצבת כוח האדם שלה בכ-30%, ולהפחית את הוצאות השכר של ההנהלה ב-15% למשך 12 חודשים.



בנוסף, התוכנית כוללת צמצום בהוצאות כלליות לצד השלמת מרבית ההשקעות בקו הייצור בשנת 2024, שכעת נמצא בשלב ההרצה. החיסכון שייווצר מיועד למקד את משאבי החברה בשוק מרכזי הנתונים (Data Centers), שהוגדר כיעד אסטרטגי מרכזי בשל הפוטנציאל הגבוה שלו וההתאמה לטכנולוגיה שפיתחה החברה. הנהלת החברה ציינה כי היא רואה בשוק זה מנוע צמיחה מרכזי, וצפויה לייעד את מרבית מאמציה לטובת התאמות ופיתוחים בתחום זה. התאמות תקציביות נוספות ייבחנו במהלך השנה בהתאם להתפתחויות העסקיות, תוך שמירה על גמישות תקציבית שתאפשר לחברה לנצל הזדמנויות חדשות ולשפר את יכולותיה בשוק התחרותי של מרכזי הנתונים.


קיראו עוד ב"שוק ההון"



גרף מניית החברה מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/03/2025 18:19
    הגב לתגובה זו
    הצעת הרכש בא כדי להציל את מחיר המניה מנפילה תהומית
  • 1.
    אנונימי 26/03/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    מה נראה לכם להנפיק לפי שווי של 800 מיליון שח חברה שאינה רווחית זה לא גזל זה האמא של הגזל. הנהלה ובעלים שהם גזלנים ופושעים שגזלו את כספי המשקיעים הקטנים.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

15 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.