שחר תורג'מן, יו"ר בריל (קרדיט: עופר חגיוב)
שחר תורג'מן, יו"ר בריל (קרדיט: עופר חגיוב)
דוחות

בריל: עליה של 14% בהכנסות; ההפסד הצטמצם הודות לקיטון המלאי

קמעונאית הביגוד וההנעלה הציגה הכנסות של 130 מיליון שקל, לצד צמצום משמעותי בהפסד הנקי שעמד על  1.6 מיליון שקל, הודות לשיפור בשיעורי הרווחיות הגולמית

איתן גרסטנפלד |

קמעונאית הביגוד וההנעלה בריל בריל -5.3%  הציגה ברבעון האחרון גידול של 14% בהכנסות שעמדו על 130 מיליון שקל. שיפור ברווחיות הגולמית כתוצאה מהקטנת המלאי אפשרה לחברה לצמצם את ההפסד שעמד בסוף הרבעון על 1.6 מיליון שקל.


הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-147.9 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת כ-129.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בהכנסות מיוחס לעלייה במכירות החברה בחנויות הזהות ובאתרי הסחר המקוונים של הקבוצה.


בשורה התחתונה, הצליחה החברה לצמצם את ההפסד הנקי שעמד על כ-1.6 מיליון שקל, לעומת כ-13.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זאת בין השאר הודות לגידול בהכנסות ושיפור בשיעור הרווחיות הגולמית.


הרווח הגולמי עלה בכ-29% ועמד על כ-73.8 מיליון שקל (49.9% מההכנסות) לעומת רווח של כ-57.2 מיליון שקל (44.1% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, השיפור ברווחיות הגולמית נבע בעיקר מרכש מלאי מדויק יותר, והנחות מיוחדות שניתנו במהלך הרבעון האחרון של שנת 2023 במטרה להקטין את יתרות המלאי על רקע פרוץ המלחמה.


יהודה אלבז, מנכ"ל החברה: " מחזור הפעילות של החברה משקף נתון שיא בחמש השנים האחרונות עם צמיחה בשיעור של כ- 11.2% בהיקף המכירות בשנת 2024 לעומת שנת 2023 הנובעת בעיקרה מעלייה בהיקף מכירות החנויות הזהות, זאת בנוסף לשיפור שחל בשיעור הרווח הגולמי, ועל אף הנחות עמוקות שניתנו ברבעון הראשון של השנה. כמו כן, יישום מדיניות החברה להקטנת מלאים ובהתאם להקטנת יתרות האשראי בוצעה באופן מיטבי והובילה לחיזוק ההון החוזר ולעלייה חדה בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת. "


שחר תורג'מן יו"ר דירקטוריון קבוצת בריל: "בשנה זו השתפרנו בכל הפרמטרים המהותיים של חברה קמעונאית באופן יחסי לשנה הקודמת, הן במחזור השנתי שהוא הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות הן בגידול משמעותי במכירות החנויות הזהות,רכשנו את רשת ALDO שתשמש אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של הקבוצה בשנים הקרובות יחד עם פיתוח של המותגים הקיימים וכניסה לתחומים נוספים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.