יגאל לנדאו רציו
צילום: רמי זרנגר
דוחות

רציו: עליה של 19% ברווח - 34 מיליון דולר

שותפות האנרגיה אמנם סיימה את הרבעון הרביעי עם קיטון של 4.5% בהכנסות בשל הירידה במחירי הנפט, אך ירידה בהוצאות המימון הביאה לשיפור בשורה התחתונה

איתן גרסטנפלד | (4)

שותפות האנרגיה רציו רציו יהש -4.14%  סיימה את הרבעון הרביעי עם קיטון של 4.5% בהכנסות בשל הירידה במחירי הנפט. עם זאת, קיטון בהוצאות המימון הביא לעליה של כ-19% ברווח הנקי שהסתכם בכ-34 מיליון דולר.


ההכנסות ממכירות גז טבעי עמדו ברבעון הרביעי על  כ-87.4 מיליון דולר, קיטון של 4.5% לעומת כ-91.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון מיוחס בעיקר לירידה במחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU) מכ-6.17 דולר ברבעון המקביל לכ-5.82 דולר ברבעון הנוכחי. דבר אשר נגרם בעיקר מירידה במחיר של חבית נפט (ברנט) אשר ממנו נגזר מחיר הגז הטבעי לייצוא. כמו כן, נבעה הירידה מקיטון בכמויות הגז הטבע אשר הופקו ונמכרו ממאגר לוויתן מכמות של כ-2.75 BCM ברבעון הרביעי של שנת 2023 לכ-2.73 BCM ברבעון הרביעי, מה שנגרם בעיקר עקב הפסקות יזומות של הפקת הגז ממאגר לוויתן במהלך חודש אוקטובר. מנגד, הירידה קוזזה על ידי הכנסות ממכירת כ- 136 אלף חביות קונדנסט, שהוסיפו כ-1.2 מיליון דולר להכנסות השותפות.


בשורה התחתונה, הרווח הנקי רשם ברבעון עלייה של כ-19% והסתכם בכ-34 מיליון דולר, לעומת 28.5 מיליון דולר ב-2023. זאת הודות לקיטון משמעותי בהוצאות המימון שעמדו על כ-5.7 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. זאת בין היתר הודות לעליה בשווי ההוגן של עסקאות הגנה שמבצת השותפות.


במהלך שנת 2024 נמכרו מפרויקט לוויתן כ-11.2 BCM גז טבעי, לעומת 10.97 BCM בשנת 2023, זאת ברקע עליית הביקוש ממצרים שרשם גידול של כ-13%. בתקופה זו, נמכרו לשווקי הייצוא 9.72 BCM לעומת 8.92 BCM ב-2023. המחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU) עמד על 6.12 דולר, לעומת 6.11 דולר אשתקד. כמות הקונדנסט  (גז טבעי מעובה) הכוללת שנמכרה בשנת 2024 עמדה על 561.43 אלפי חביות (BBL). מתחילת השנה ועד היום נמכרו ממאגר לוויתן כ-2.6 BCM.


לאחר שבשנת 2024 רשמה צמיחה של כ-10% ברווח הנקי שעמד על 139 מיליון דולר, החליטה הנהלת רציו להגדיל את הדיבידנד ולחלק סכום של 40 מיליון דולר, בנוסף על הסכום שכבר חולק במהלך השנה (30 מיליון דולר).


יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אנרגיות: "השותפות שומרת על יציבות גם בשנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי. אנו עדים לצמיחה המתמשכת בביקוש בשווקי הייצוא לצד אספקת גז וחיזוק העצמאות האנרגטית של השוק המקומי. פעילותו הרציפה של מאגר לוויתן הבטיחה ביטחון אנרגטי וזרימת גז טבעי לשוק המקומי ולשווקי הייצוא- דבר שמוכיח פעם אחר פעם כי פרויקט לוויתן הינו נכס אסטרטגי למדינת ישראל המחזק את קשריה הגיאו-פוליטיים. גם השנה רציו ושותפותיה ממשיכות בפיתוחים העתידיים של המאגר במטרה להרחיב את יכולת ההפקה – מהלך בעל חשיבות עליונה למשק האנרגיה הישראלי, שכן זה יגדיל את ההכנסות למדינה, ויאפשר לייצר היצע ובטחון גדול יותר גם למשק הישראלי עם כמות גז זמינה גדולה יותר. מעבר לכך, גידול משמעותי בהיקף הייצוא מהווה מנוע צמיחה מרכזי להכנסות ממגזר האנרגיה של המדינה, ומהווה הזדמנות משמעותית עבור הכלכלה המקומית. על מקבלי ההחלטות להירתם למהלך זה ולפעול למיקסום הפוטנציאל הכלכלי למדינה."

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רונן 20/03/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
    בימים הקרובים צריכה לצאת הודעה בנושא יחס המיזוג רציו אנרגיה עם רציו פטרולמונתה וועדה בנושא ממתינים לדיווחפעם קודמת ללא מיזוג נתנו 35 אג לפטרולהייתה הענות נמוכה מאוד.הפעם במיזוג נקווה ליחס הוגן סביבות 50 60 אג לפטרול ביחס
  • אנונימי 20/03/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    צריכה לצאת הודעה בנושא יחס המיזוג רציו אנרגיה עם רציו פטרול בשווי אפס ורציו יהש עדיין מפסידה מהמיזוג
  • רונו 20/03/2025 13:03
    httpsratiopetroleum.comhehomepageגיאנהפיליפיניםמרוקומאות מיליונים כבר הושקעו תראה איזה שותפים איכותיים יחד עם פטרול צא ולמד
  • 1.
    אנונימי 20/03/2025 11:16
    הגב לתגובה זו
    לא כולל דווידנדים
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הבנקים, נייס, טאואר ומניות הנדל"ן

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%