רציו: עליה של 19% ברווח - 34 מיליון דולר
שותפות האנרגיה אמנם סיימה את הרבעון הרביעי עם קיטון של 4.5% בהכנסות בשל הירידה במחירי הנפט, אך ירידה בהוצאות המימון הביאה לשיפור בשורה התחתונה
שותפות האנרגיה רציו רציו יהש 6.41% סיימה את הרבעון הרביעי עם קיטון של 4.5% בהכנסות בשל הירידה במחירי הנפט. עם זאת, קיטון בהוצאות המימון הביא לעליה של כ-19% ברווח הנקי שהסתכם בכ-34 מיליון דולר.
ההכנסות ממכירות גז טבעי עמדו ברבעון הרביעי על כ-87.4 מיליון דולר, קיטון של 4.5% לעומת כ-91.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון מיוחס בעיקר לירידה במחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU) מכ-6.17 דולר ברבעון המקביל לכ-5.82 דולר ברבעון הנוכחי. דבר אשר נגרם בעיקר מירידה במחיר של חבית נפט (ברנט) אשר ממנו נגזר מחיר הגז הטבעי לייצוא. כמו כן, נבעה הירידה מקיטון בכמויות הגז הטבע אשר הופקו ונמכרו ממאגר לוויתן מכמות של כ-2.75 BCM ברבעון הרביעי של שנת 2023 לכ-2.73 BCM ברבעון הרביעי, מה שנגרם בעיקר עקב הפסקות יזומות של הפקת הגז ממאגר לוויתן במהלך חודש אוקטובר. מנגד, הירידה קוזזה על ידי הכנסות ממכירת כ- 136 אלף חביות קונדנסט, שהוסיפו כ-1.2 מיליון דולר להכנסות השותפות.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי רשם ברבעון עלייה של כ-19% והסתכם בכ-34 מיליון דולר, לעומת 28.5 מיליון דולר ב-2023. זאת הודות לקיטון משמעותי בהוצאות המימון שעמדו על כ-5.7 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. זאת בין היתר הודות לעליה בשווי ההוגן של עסקאות הגנה שמבצת השותפות.
במהלך שנת 2024 נמכרו מפרויקט לוויתן כ-11.2 BCM גז טבעי, לעומת 10.97 BCM בשנת 2023, זאת ברקע עליית הביקוש ממצרים
שרשם גידול של כ-13%. בתקופה זו, נמכרו לשווקי הייצוא 9.72 BCM לעומת 8.92 BCM ב-2023. המחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU) עמד על 6.12 דולר, לעומת 6.11 דולר אשתקד. כמות הקונדנסט (גז טבעי מעובה) הכוללת שנמכרה בשנת 2024 עמדה על 561.43 אלפי חביות (BBL). מתחילת השנה
ועד היום נמכרו ממאגר לוויתן כ-2.6 BCM.
- רציו עם ירידה בהכנסות וברווח בצל המלחמה וחיבור צינור נוסף
- רציו: הרווח עלה ב-14% ל-35 מ' דולר, ההכנסות עלו ל-95 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אנרגיות: "השותפות שומרת על יציבות גם בשנה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי. אנו עדים לצמיחה המתמשכת בביקוש בשווקי הייצוא לצד אספקת גז וחיזוק העצמאות האנרגטית של השוק המקומי. פעילותו הרציפה של
מאגר לוויתן הבטיחה ביטחון אנרגטי וזרימת גז טבעי לשוק המקומי ולשווקי הייצוא- דבר שמוכיח פעם אחר פעם כי פרויקט לוויתן הינו נכס אסטרטגי למדינת ישראל המחזק את קשריה הגיאו-פוליטיים. גם השנה רציו ושותפותיה ממשיכות בפיתוחים העתידיים של המאגר במטרה להרחיב את יכולת
ההפקה – מהלך בעל חשיבות עליונה למשק האנרגיה הישראלי, שכן זה יגדיל את ההכנסות למדינה, ויאפשר לייצר היצע ובטחון גדול יותר גם למשק הישראלי עם כמות גז זמינה גדולה יותר. מעבר לכך, גידול משמעותי בהיקף הייצוא מהווה מנוע צמיחה מרכזי להכנסות ממגזר האנרגיה של המדינה,
ומהווה הזדמנות משמעותית עבור הכלכלה המקומית. על מקבלי ההחלטות להירתם למהלך זה ולפעול למיקסום הפוטנציאל הכלכלי למדינה."
- 2.רונן 20/03/2025 11:57הגב לתגובה זובימים הקרובים צריכה לצאת הודעה בנושא יחס המיזוג רציו אנרגיה עם רציו פטרולמונתה וועדה בנושא ממתינים לדיווחפעם קודמת ללא מיזוג נתנו 35 אג לפטרולהייתה הענות נמוכה מאוד.הפעם במיזוג נקווה ליחס הוגן סביבות 50 60 אג לפטרול ביחס
- אנונימי 20/03/2025 12:12הגב לתגובה זוצריכה לצאת הודעה בנושא יחס המיזוג רציו אנרגיה עם רציו פטרול בשווי אפס ורציו יהש עדיין מפסידה מהמיזוג
- רונו 20/03/2025 13:03httpsratiopetroleum.comhehomepageגיאנהפיליפיניםמרוקומאות מיליונים כבר הושקעו תראה איזה שותפים איכותיים יחד עם פטרול צא ולמד
- 1.אנונימי 20/03/2025 11:16הגב לתגובה זולא כולל דווידנדים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
