הענקיות בוול סטריט משדרות אופטימיות: המשבר הסתיים?
בזמן שמדדי המניות נוסקים לשיאים חדשים עם תחילת הרבעון השלישי, וסימנים לתנאים טובים יותר בשווקים האשראי, התקווה חוזרת אל המשקיעים בוול סטריט. האווירה שנוצרה, היא שהגרוע מכל מאחורינו ומשבר האשראי האיום של הקיץ האחרון הסתיים לו.
מי שמתדלקת את ההערכות האלו היא ענקית הפיננסים סיטיגרופ, שהוסיפה עוד מידע באשר לדוחות הגרועים שצפויים לרבעון השלישי: הרווחים יהיו נמוכים ב-60% או 3.3 מיליארד דולר פחות מהרבעון המקביל אשתקד. מנכ"ל החברה מצידו, מיהר להצהיר כי התנאים העסקיים עשויים לחזור למתכונת הרגילה במהלך הרבעון הרביעי.
הבנק השווצרי, UBS, דיווח אף הוא על גריעה של כמה מאות מיליוני דולרים. "כל החדשות הגרועות שאותן שמענו לאחרונה כבר באו לידי ביטוי בסביבת המחירים, וכעת יש הערכה נכונה יותר לגבי גודל ההפסדים", אומר אנליסט ראשי במריל לינץ', דויד רוזנברג, במכתבו למשקיעים.
החשש עדיין קיים בקרב המשקיעים בין אם נגמר המשבר ובין אם לאו. למרות שצצים סימנים להתרככות משבר האשראי, יוצא עדר של גורמים בשוק שטוען כי הראיות מצביעות על כך כי התיאבון הדל של המשקיעים לאגרות חוב קונצרניות, מביא למסקנה כי המשבר טרם מאחורינו.
סקירות האנליסטים של UBS וסיטי סייעו במידת מה לוול סטריט להיחלץ מהמשבר על ידי הפרסום של כמות המשכנתאות שירדו לטמיון. מדד הדאו ג'ונס קפץ ביותר מ-190 נקודות ביום שני והגיע לשיא חדש. דברים שנשא יושב ראש ה'פד' לשעבר היום חיזקו עוד יותר את האופטימיות במיוחד לאור תגובה כזאת מצד גדול הפיסמיסטים: "האם משבר האשראי של אוגוסט-ספטמבר עומד להסתיים? כנראה שכן", הטיימס הלונדוני ציטט את גרינספן היום.
כעת, לאחר שהעבר של שוק משכנתאות הסאב-פריים נקבר באוגוסט, המקום בו נמצאות משכנתאות ללווים עם היסטורית אשראי גרועה, נסגרה גם הדלת לנוטלי אשראי רבים וטובים. מכאן נראה, שיש כאלה שהקדימו לחגוג את הניצחון עוד לפני הזמן.
אנליסטים רבים דיווחו על סימנים של שיפור בתנאי האשראי, מאז שהפדרל ריזרב החל בהזרמת הנזילות למערכת, ולאחר מכן הקלה נוספת עם הורדת ריבית הניכיון ב-50 נקודות הבסיס ב-18 לאוגוסט. הסלידה מהסיכון במהלך הקיץ האחרון שלחה את אגרות החוב הקונצרניות לירידות חדות, והעלתה את התשואה עליהן מעלה. המרווחים בין מדד האיגרות, המודדים את מידת הסיכון בין הפעילות העסקית לשטרי ההתחייבות של המגזר הממשלתי התרחבו בצורה ניכרת.
לסיכום, כרגע נראה שהסימן המובהק ביותר לתום המשבר טמון דווקא בשוק האג"ח ולא בשוק המניות, ההסטוריה לימדה שיציבות בשוק האג"ח לרוב מתבטאת בשוק המניות. אך עליות חדות בשוק המניות לא בהכרח מלמדות גם על יציבות בשוק האג"ח, ומצב השווקים בעתיד.
PULS של אלביט (אלביט)אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית
אלביט מערכות ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.
מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.
הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.
יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
