הענקיות בוול סטריט משדרות אופטימיות: המשבר הסתיים?

כרגע נראה שעדיין די מוקדם לקבוע, למרות ששתי ענקיות הפיננסים סיטיגרופ ו-UBS משדרות עסקים כרגיל ברבעון הרביעי. עם זאת, חוסר התאוששות של שוק החוב אמורה להדליק נורה אדומה
שהם לוי |

בזמן שמדדי המניות נוסקים לשיאים חדשים עם תחילת הרבעון השלישי, וסימנים לתנאים טובים יותר בשווקים האשראי, התקווה חוזרת אל המשקיעים בוול סטריט. האווירה שנוצרה, היא שהגרוע מכל מאחורינו ומשבר האשראי האיום של הקיץ האחרון הסתיים לו.

מי שמתדלקת את ההערכות האלו היא ענקית הפיננסים סיטיגרופ, שהוסיפה עוד מידע באשר לדוחות הגרועים שצפויים לרבעון השלישי: הרווחים יהיו נמוכים ב-60% או 3.3 מיליארד דולר פחות מהרבעון המקביל אשתקד. מנכ"ל החברה מצידו, מיהר להצהיר כי התנאים העסקיים עשויים לחזור למתכונת הרגילה במהלך הרבעון הרביעי.

הבנק השווצרי, UBS, דיווח אף הוא על גריעה של כמה מאות מיליוני דולרים. "כל החדשות הגרועות שאותן שמענו לאחרונה כבר באו לידי ביטוי בסביבת המחירים, וכעת יש הערכה נכונה יותר לגבי גודל ההפסדים", אומר אנליסט ראשי במריל לינץ', דויד רוזנברג, במכתבו למשקיעים.

החשש עדיין קיים בקרב המשקיעים בין אם נגמר המשבר ובין אם לאו. למרות שצצים סימנים להתרככות משבר האשראי, יוצא עדר של גורמים בשוק שטוען כי הראיות מצביעות על כך כי התיאבון הדל של המשקיעים לאגרות חוב קונצרניות, מביא למסקנה כי המשבר טרם מאחורינו.

סקירות האנליסטים של UBS וסיטי סייעו במידת מה לוול סטריט להיחלץ מהמשבר על ידי הפרסום של כמות המשכנתאות שירדו לטמיון. מדד הדאו ג'ונס קפץ ביותר מ-190 נקודות ביום שני והגיע לשיא חדש. דברים שנשא יושב ראש ה'פד' לשעבר היום חיזקו עוד יותר את האופטימיות במיוחד לאור תגובה כזאת מצד גדול הפיסמיסטים: "האם משבר האשראי של אוגוסט-ספטמבר עומד להסתיים? כנראה שכן", הטיימס הלונדוני ציטט את גרינספן היום.

כעת, לאחר שהעבר של שוק משכנתאות הסאב-פריים נקבר באוגוסט, המקום בו נמצאות משכנתאות ללווים עם היסטורית אשראי גרועה, נסגרה גם הדלת לנוטלי אשראי רבים וטובים. מכאן נראה, שיש כאלה שהקדימו לחגוג את הניצחון עוד לפני הזמן.

אנליסטים רבים דיווחו על סימנים של שיפור בתנאי האשראי, מאז שהפדרל ריזרב החל בהזרמת הנזילות למערכת, ולאחר מכן הקלה נוספת עם הורדת ריבית הניכיון ב-50 נקודות הבסיס ב-18 לאוגוסט. הסלידה מהסיכון במהלך הקיץ האחרון שלחה את אגרות החוב הקונצרניות לירידות חדות, והעלתה את התשואה עליהן מעלה. המרווחים בין מדד האיגרות, המודדים את מידת הסיכון בין הפעילות העסקית לשטרי ההתחייבות של המגזר הממשלתי התרחבו בצורה ניכרת.

לסיכום, כרגע נראה שהסימן המובהק ביותר לתום המשבר טמון דווקא בשוק האג"ח ולא בשוק המניות, ההסטוריה לימדה שיציבות בשוק האג"ח לרוב מתבטאת בשוק המניות. אך עליות חדות בשוק המניות לא בהכרח מלמדות גם על יציבות בשוק האג"ח, ומצב השווקים בעתיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.