ברק גרשוני על האפיק בו היה ראלי מטורף בחודש ינואר - מסמן 3 ניירות מומלצים
אם מישהו חשב שב-2015 כבר "אין בשר" בשוק האג"ח הממשלתי אחרי הראלי הגדול בשנה החולפת, אז חודש ינואר (האג"ח ל-10 שנים בישראל זינק מעל 5%) הבהיר ש"בשר" לא חסר. השקת תוכנית ה-QE באירופה לצד מהלכים כמו זה של שוויץ שהורידה את הריבית למינוס 0.75%, הביאו את תשואות האג"חים מסביב לעולם לשפל כנראה חסר תקדים - וכמובן גם לניתוק הכלל הכלכלי לפיו התשואה היא פונקציה של הסיכון (ולראיה, האג"ח של ספרד נסחרות ב-1.4%).
אז לאן מכאן? ברק גרשוני, מנכ"ל קרנות הנאמנות של 'אלומות', בית ההשקעות שתפס את 3 המקומות הראשונים בקטגוריית אג"ח כללי בינואר האחרון מתייחס לסיטואציה בשיחה עם Bizportal.
ברק גרשוני: "הראלי העצום של האג"ח הממשלתיות בינואר הביא לכך שהתשואות הנמוכות ממילא איתן פתחנו את השנה נמצאות ברמה נמוכה עוד יותר היום. מרגע שאירופה הכריזה על הקלה כמותית שיכולה להמשך שנים ארוכות, או לפחות עד ספטמבר 2016, ניתן האות לראלי באג"ח במדינות רבות".
מה לגבי השוק המקומי? "בישראל ההתאמה לרמת תשואות נמוכה לא מפתיעה אותנו, אך המהירות והעוצמה כן. סביבת אינפלציה נמוכה שצפויה להישאר עמנו בטווח הנראה לעין, כסף קל וזול שזורם מאירופה ושנאת המשקיעים לריבית אפס דוחפים את השוק אל מח"מ ארוך יותר ובסופו של יום גם אל האג"ח הקונצרני".
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שינואר היה רק ההתחלה? "עוצמת הרווחים בינואר יכולה היתה להספיק לשנה שלמה ומי שלא ניהל באופן מאוזן את תיק ההשקעות פספס בענק, בעיקר כי היכולת להניב שוב תשואות כאלה לא תחזור בטווח הנראה לעין".
מה לגבי התנודתיות בשוק האג"ח?"ברור שרמת התנודתיות עלתה בעקבות הראלי של ינואר באופן מהותי, בעיקר במח"מ הארוך, שם צפויה תנודתיות משמעותית ורגישות שלילית לכל נתון מאקרו כלכלי. עדיין ישנם מספר דברים שכדאי לעשות ולא פחות חשוב, ישנם דברים שחשוב לא לעשות".
מה לא כדאי לעשות? "לא להגיד שאם עכשיו היה ראלי באג"ח הממשלתיות והתשואות ממש נמוכות אז אני אממש ואשב בצד או במח"מ קצר מאד ואמתין שהתשואות יעלו כדי להכנס. ההמתנה בחוץ יכולה להמשך חודשים, אם לא שנים, תלוי בהתפתחויות, ולהסב הפסד אלטרנטיבי כואב. נזכיר שסביבת האינפלציה בעולם המפותח וגם בישראל נמוכה מאד ולא עושה סימנים של חזרה לרמות נורמליות בשנה הקרובה. ירידת מחירי הנפט הקיצונית רק מאריכה את משך הזמן שהאינפלציה תשאר נמוכה. אל תחכו בחוץ שהריבית תעלה".
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
מה כן עושים כעת בכל זאת? "ראשית, מתאימים ציפיות: מבינים שרמת התשואות מכאן קדימה נמוכה, בייחוד באג"ח הממשלתי. כל החלטה אסטרטגית לשבת בצד תמנע תנודתיות, אך תמנע בוודאות כל רווח עתידי. המנעות מסיכון לאורך זמן היא ניהול סיכונים לא מוצלח במיוחד. שנית - 'משכיבים' את הכסף בעמדת המתנה בסביבת מח"מ שקלי של 3-4 שנים שיכולה להניב תשואה חיובית סבירה, מדובר בסביבת מח"מ לא ארוכה מדי כדי שהתממשות של תרחישי סיכון בלתי צפויים לא יפגעו קשות בתיק; שלישית - מסיטים כסף לאפיק הקונצרני, בעיקר באפיק צמוד המדד, למי שממש רוצה הצמדה למדד, על רקע התשואות השליליות באפיק הממשלתי. חשוב לבחור את האג"חים במשורה לפי יכולת הפרעון.קניית סיכון קונצרני (סיכון מנפיק) כשהתשואות כה נמוכות והמרווחים לא נראים מוצדקים היא ענין לא פשוט, אך צריך להבין שהסביבה הנוכחית של התשואות תשאר אתנו עוד פרק זמן שעלול להתארך מאד".
סביבת הריבית הנמוכה בישראל ובעולם מקשה על מציאת אג"ח עם תשואה גבוהה ופרופיל סיכון נמוך יחסית. אחרי תוכנית ה-QE האגרסיבית שהושקה לאחרונה באירופה, יתכן שבארה"ב ואולי גם בישראל ישיקו תוכניות ךהרחבה כמותית. תרחיש כזה יביא לעליה נוספת במחירי האג"ח.
האם תוכל לספק המלצות ספציפיות?
סלע נדלן אגח ב
"אג"ח במח"מ 6.5 שנים עם תשואה צמודה למדד של 2.5% , של חברת ריט שלה תפוסת נכסים יפה, מינוף מוגבל ומאפייני יכולת החזר חזקים ויציבים. הרחבת הסדרה שבוצעה לאחרונה שיפרה מצבה הפיננסי של החברה".
בזן אגח א
"אג"ח צמוד מדד במח"מ קצר של 2.7 שנים ותשואה ברוטו של מעל 4% . יכולת ההחזר של בזן הולכת ומשתפרת. אופק הדירוג עלה לחיובי. הרווחיות השתפרה ועל רקע ירידת מחירי הנפט מתגברים הסיכויים שהיא עוד תשתפר.
ISRAEL 30/06/2022 US46513AGA25
- 7.לירן 19/04/2015 09:23הגב לתגובה זויש אג"ח ממשלתי של ישראל בחול שמביא 2.3%? מישהו שומר פה סודות שאף אחד לא יודע??
- 6.כל הכבוד לעכואים (ל"ת)רוני 03/04/2015 18:40הגב לתגובה זו
- 5.מה עם פריגו? למה לא מתרוממת למרות הדוחות? (ל"ת)איתן 07/02/2015 12:48הגב לתגובה זו
- 4.משה ראשל"צ 04/02/2015 22:16הגב לתגובה זוממשלתי שקלי אין בשר אז מה הוא ממליץ על אגח ממשלתי שקלי למחמ 2-4 הצעה מטופשת
- 3.
- 2.שומר נפשו 04/02/2015 21:40הגב לתגובה זולמה לא תמליץ עליה שוב ב28% יותר זול? תהיה גבר ותעמוד מאחורי הדברים חסרי הכיסוי שאתה אומר, וחלילה מישהו עוד עשוי לשמוע. שומר נפשו ירחק
- 1.5 אחוז בחודש אל תצפו ל 60 אחוז בשנה ואל תאמינו לאף אחד (ל"ת)המומחה 04/02/2015 21:19הגב לתגובה זו

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
