גרף

שוק האג"ח בשיא: תלילות העקום השקלי ממשיכה לעלות - מי מרוויח מכך?

שוק האג"ח והמק"מ כבר מתמחר הורדת ריבית ביום ב' הקרוב, שצפויה להיא לעלייה נוספת באג"ח הממשלתיות
ידידיה אפק | (1)

רגע לפני שבנק ישראל מפרסם את החלטת הריבית לחודש יוני, בשוק האג"ח עקום התשואות הופך לתלול יותר ויותר. מנתוני בנק ישראל עולה כי תלילות העקום ירדה מעט מאז חודש דצמבר האחרון, אך בשנים האחרונות היא הולכת ועולה.

בשבוע האחרון אגרות החוב הממשלתיות המשיכו להיסחר בעליות שערים, במיוחד בחלקו הבינוני והארוך של העקום השקלי. במקביל, נרשמו ירידות שערים בחלקו הקצר והבינוני של העקום הצמוד. מבנק לאומי נמסר כי מגמה זו באה "על רקע ההפתעה כלפי מטה שנרשמה במדד אפריל ונתוני הצמיחה החלשים לרבעון הראשון של 2014".

מלאומי מוסיפים כי ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ירדו בחדות, בעיקר בטווח הקצר והבינוני. כך, עומדות כיום הציפיות לשנה קדימה ול- 5 שנים ברמה של כ- 1% ו- 2.0% בהתאמה לעומת ציפיות של כ- 1.90% וכ- 2.35% בשבוע שעבר. גם בטווח הארוך נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה אך בעוצמה מתונה יותר. מדובר בציפיות הנמוכות ביותר מאז 2009.

המשקיעים בשוק האג"ח שידרו מסר ברור לבנק ישראל - ירידת התשואות החדה שהורגשה גם בעקום המק"מ, מעידה על שינוי בציפיות המשקיעים לתוואי העתידי של ריבית בנק ישראל. לפי כלכלני לאומי, "עקום המק"מ הנוכחי מגלם הורדת ריבית בישיבה הקרובה (יום ב') לעומת ציפיות קודמות ליציבות בריבית. הערכה זו של השוק התחזקה אף יותר בעקבות פרסום נתוני התוצר לרבעון הראשון של השנה, שכללו קצב צמיחה מתון מהצפוי".

מי שנהנה עד כה מעליית התלילות בעקום הם הבנקים, שרשמו רווחי הון גדולים כתוצאה מעליית שוק האג"ח ברבעון הראשון. מלבד רווחי ההון, הבנקים נהנים גם מריבית נמוכה על פקדונות לטווח קצר לעומת ריבית גבוהה יותר על הלוואות לטווח ארוך, מצב שנוצר כשעקום התשואות תלול יותר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה ראשל"צ 29/05/2014 19:11
    הגב לתגובה זו
    על תיק של 800000 שקל בחודש מי שמרוויח זו הממשלה
שוק האג"ח

אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות

למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח

איתן גרסטנפלד |

אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.


הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).


אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות

סיכום ביניים: יש אגרות חוב  מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד)  ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.


הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם. 


ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.