ביל גרוס: "משקיעי האג"ח הפסידו בקרב, אבל המלחמה עדיין לא גמורה"

מנהל ההשקעות בקרן פימקו, הקרן הגדולה בעולם, טוען שלמרות הירידות בחודשים האחרונים במדדי האג"ח, לא צריך לנטוש את הספינה. גרוס מבטיח למשקיעים: "פימקו לא תיפול כמו הסום"
ידידיה אפק | (1)

לביל גרוס, מנהל ההשקעות הראשי בקרן פימקו, קרן האג"ח הגדולה בעולם, יש מסר חשוב לכל המשקיעים שבורחים משוק האג"ח בזמן האחרון. "זה יכול להיות השינוי המחשבתי החשוב ביותר שכתבתי מעולם על תחזית השקעה. למשקיעים שדגלו בתחזית זו לפחות עד עכשיו יש יתרון", גרוס כותב בניוזלטר השבועי שלו.

גרוס מנהל את הקרן Total Return, שאיבדה בחודשים האחרונים מילארדי דולרים כשמשקיעים משכו את כספיהם למקומות אחרים בגלל עליית התשואות. אבל ההמלצה שלו אינה מתחילה בתיאור של ההשקעה האידיאלית, ואינה נוגעת בתשואות בכלל. גרוס פותח עם תיאור של הקרב בסום, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1916 הבריטים והגרמנים היו בשיאה של מערכה ארוכה ועקובה מדם. הבריטים היו נחושים ובטוחים שהסוסים וחרבות הברזל שלהם ינצחו את המערכה, אבל הם מצאו את עצמם מול 1,000 מקלעים אוטומטיים של הגרמנים. כמובן שהבריטים הפסידו בקרב, מכיוון שהם לא השכילו להתאים עצמם לטכנולוגיה של המאה ה-20. וזוהי בדיוק כוונתו של גרוס.

"עכשיו ששוק האג"ח נחל מפלה בדיוק כמו הקרב בסום בחודשים האחרונים, משקיעים שמחפשים הכנסה קבועה מודאגים בקשר להבנות הקיימות שלהם על אג"חים - נכס שבעבר סיפק הכנסה אמינה ויציבה למרות המחירים העולים... אבל עכשיו, עם התשואות ברמות נמוכות, וכשמדדי המניות מאבדים 3-4% בחודשיים, המשקיעים מתחילים לחשוש ש"הסוסים והחרבות" של שוק האג"ח צריכים לפנות את הדרך לנכס אלטרנטיבי עם "מקלעים" שמתאימים למאה ה-21", כותב גרוס.

לא כולם חושבים כמו מנהל ההשקעות הותיק. כתגובה למכתב זה, באתר פיינשל טיימס המוערך נכתב בלוג שכותרתו "לא ביל, להפסיד כסף בשוק האג"ח זה לא כמו למות בסום".

גרוס אומר שהאג"חים לא ספגו מפלה עדיין, אבל על המשקיעים בשוק להצטייד בטכנולוגיה מודרנית יותר שתתן להם סיכוי. על המשקיעים לחפש נכסים אחרים שיספקו תשואה שמורכבת מכלים נוספים חוץ מתשלומי קופון. אג"ח לטווח ארוך נראה לא לעניין, הוא כותב, מאחר שהתשואות עולות באווירה מלאה בחוסר וודאות לגבי המדיניות המוניטרית. אבל הוא ממליץ בכיוונים אחרים כמו אג"חים עם דירוג נמוך יותר בגלל שהן מגיבות בעצמה לנתוני מאקרו, או סיכון במטבעות זרים שבא בהשקעה באגרות הנקנות במטבעות שאינן דולר אמריקני. גרוס לא שולל את האפשרות לחזור לאג"ח לטווח ארוך בעתיד.

למרות הנימה הקרבית של תיאור הקרב בסום, במכתבו של גרוס שומעים גם יאוש בין השורות. הקרן שלו, שמנהלת 268 מיליארד דולר ונחשבת לקרן האג"ח הגדולה בעולם, ספגה שלושה חודשים רצופים של מימושים, ואיבדה 3.6% מערכה בין אפריל ליוני, אבל הצליחה לתקן מעט עם עלייה של 0.49% ביולי. אולי בגלל הנתונים הלא מחמיאים האלו גרוס חש את הצורך לכתוב ש"נכסים אלטרנטיביים ומניות יכולים להיות אפשרויות גמישות בסביבה דינמית בעתיד... אבל אל תוותרו על אג"חים. מנהלי אג"ח גמישים יכולים להתאים את עצמם גם כן. פימקו לא תיפול כמו הסום".

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבחור שועל קרבות וותיק. (ל"ת)
    מיכאל 10/08/2013 21:44
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.