מדובר בחוק מוטה שיקום, חוק אשר מציב את ערך השיקום הכלכלי של החייב כמטרתו הראשונה במעלה. חוק שמביא שינוי תפיסתי לפיו אירוע חדלות פירעון אינה עוולה או פגם מוסרי אלא 'רע הכרחי' הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי, או כעת, הנובע ממשבר הקורונה שמרחף מעל ראשם של עשרות אלפי אזרחים, שכירים, עצמאים ובעלי תאגידים.

מושגים מאיימים שהיו קיימים בעבר  בלקסיקון ההליך כמו 'פשיטת רגל', 'חייב', 'צו כינוס', 'כונס נכסים' אינם קיימים עוד ובמקומן נכנסו מושגים חדשים וידידותיים כגון 'הליך שיקום כלכלי', 'יחיד', 'צו לשיקום כלכלי', 'הממונה' ועוד.

אבל משבר הקורונה יצר דור חדש של "חייבים". אם בשנים האחרונות התאפיינו הליכי חדלות הפירעון בחייבים שגוררים את חובותיהם כבר שנים ארוכות וכבר התרגלו למצב הרי שבעל עסק שקורס בגלל משבר הקורונה אינו החייב הקלאסי.

זהו אדם גאה, שבנה מפעל חיים לתפארת, מפרנס את משפחתו בכבוד, מעניק לילדיו חיים טובים, חינוך, יוצא ומבלה לעיתים קרובות והיה רגיל להנות מתקופת שפע ופריחה. משבר הקורונה טרק לו את הדלת בפנים ביום בהיר אחד, ללא שום התראה. אדם זה צריך לקום היום ולהתמודד עם מצב שבו הוא הגיע לחדלות פירעון מסיבות שאינן תלויות בו אך אם לא יעבור הליך מתאים לטיפול בחובותיו הוא עלול לפגוע בעצמו ובמשפחתו

• דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
• רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לחייב כזה יש ברוב המקרים דירת מגורים בבעלותו אשר משמשת אותו ואת משפחתו וכעת כל חזונו, החלום שהתגשם לרכישת דירה, בסכנה עקב חובות.

שינוי מהפכני בחוק הוא  ביטול תחולת חוק הגנת הדייר על דירת המגורים של החייב וביטול המוסד "נכס תפוס" לפי חוק הגנת הדייר. על פניו, לכאורה, יגידו חכמים כי ההגנה על דירת המגורים בחוק החדש היא חלשה יותר נוכח האמור.

אבל לטעמי ההפך הוא הנכון והמחוקק מעניק הגנה חזקה יותר לדירת המגורים שתאפשר לכל חייב לקבל הפטר מחובות ובמקביל לשמור על דירת מגוריו.

ראשית, מרבית הזכויות של בעלי הדירות בישראל אינן רשומות בטאבו ובלאו הכי המצב המשפטי שהיה קיים לא היה רלוונטי לגביהם. סעיף 229 בחוק החדש קובע כי חוק הגנת הדייר לא חל יחד עם זאת הוא מקים, הלכה למעשה, הדנה חזקה יותר.

שנית, המחוקק קובע כי טרם מימוש דירת המגורים של חייב שומה על בית המשפט לקבוע דיון במעמד כלל הצדדים לרבות נושי החייב. הסעיף מורה כי בית המשפט כי לא יורה על מכירת דירת המגורים ועליו לבחון מספר פרמטרים (ככל והפרמטרים מתקיימים ניתן יהיה להורות על מכירה):

• התועלת שתצמח לנושי החייב גוברת על הנזק שיגרם לחייב בשים לב לגילו בני משפחתו נסיבותיהם האישיות ומצבם הבריאותי.
• לא קיים אמצעי פחות דרסטי ממכירת הדירה
• יש להעמיד לחייב ומשפחתו מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.

הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את התקופה של סידור חלוף מעבר ל-4 שנים וזאת בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה. כך בין היתר גילו של החייב ובני משפחתו, מספר הילדים הקטינים, מצב רפואי ועוד.

שלישית, החלק החשוב ביותר והשינוי המהפכני שישמור לכם על דירת המגורים היא הסמכות שניתנה לבית המשפט לתת לחייב דיור חלוף לכל החיים.

משמעות הדבר כי לא תהיה שום תועלת במכירה של הדירה ומשכך היא לא תימכר לעולם.

עינינו הרואות איפוא כי המחוקק ראה לנגד עיניו את החשיבות של דירת המגורים וביקש להעניק הגנה חזקה יותר מאשר הייתה קיימת בפקודת פשיטת הרגל וזאת חרף ביטול חוק הגנת הדייר.

דירה שבעליה מצליח להוכיח כי מגיע לו סידור חלוף לתקופה של 10 שנים ומעלה היא לרוב דירה שלא ניתן יהיה לממש אותה לעולם ואותו חייב יוכל למחוק את חובתיו בהליך מהיר ויעיל בסכום נמוך.

אין ספק שבמקרים מסוימים, ולעניות דעתי ברוב המקרים, מדובר אכן בברכה שתציל לאלפי אזרחים במדינת ישראל את דירת המגורים.