יגאל בראון ואמיר גיא
צילום: צילום: קובי קנטור
פרסום ראשון

אין זכיות בקאן? איגוד הפרסום נכנס לשותפות עם 'שוקן' - נציגת הפסטיבל בארץ

איגוד הפרסום ורשת שוקן יעבדו יחד כדי לקדם את האינטרסים של התעשייה המקומית בפסטיבל קאן. התמורה לשוקן - קטגוריית 'דג הזהב' בתחרות הקקטוס
משה בנימין | (2)

איגוד חברות הפרסום ממשיך במאמציו הקדחתניים להשיב לתעשייה המקומית את ערכי המצוינות הקריאייטיבית. המהלך האחרון של האיגוד ממחיש שלא מדובר רק ברענון תחרות הקקטוס או העשרת סמנכ"לי הקריאייטיב באמצעות סדנאות בחו"ל, אלא בהבנה שגם לצד הפוליטי יש משקל שעשוי לקבוע לגבי ההצלחות העתידיות של נציגי הענף המקומי.

האיגוד בראשותו של אמיר גיא, חתם על הסכם ייצוג לפסטיבל קאן במשותף עם רשת שוקן. לאחר שנים רבות שבהן שוקן שימשה כנציגה הבלעדית של פסטיבל הפרסום הגדול בעולם, האיגוד ושוקן סיכמו כי יחלקו במשותף את ייצוג התחרות בישראל, כך שהאיגוד יהפוך, לצד שוקן, לגורם המקצועי שקרוב יותר לעולם התוכן של תעשיית הפרסום העולמית, ומשם למשוך בחוטים הנכונים.  

במסגרת ההסכם בין הצדדים, סוכם כי לאיגוד, לצד נציגי שוקן, יהיה משקל רב בקביעת זהות השופטים הישראלים שישלחו לשפוט בתחרות מידי שנה. במקביל, שוקן תקבל תמורה עבור נכונותה לשתף פעולה בדמות קטגוריה ייעודית ל'דג הזהב' בתחרות הקקטוס. 

באופן טבעי - המהלך של איגוד הפרסום נועד לחזק את הקשרים של הענף עם הפסטיבל, עניין שלוקה בחסר כאשר הייצוג הוא בידי שוקן בלבד וזה מסתכם בתחרות דג הזהב ושליחת המנצחים בה לפסטיבל. נדמה כי באיגוד הבינו שחוסר ההצלחה של המתמודדים הישראליים בפסטיבל קאן הוא פועל יוצא של הנוכחות הדלילה במוקדי הכח של התחרות - ובראש ובראשונה, כסאות השופטים. מעתה והלאה, במסגרת השותפות שלו עם שוקן, השופטים שיישלחו לתחרות ייבחרו בעצה אחת עם האיגוד שיבחר מן הסתם גורמים בעלי שם שמעבר לשיפוט יהיה עליהם ליצור את הקשרים המתבקשים כדי לייצג את ישראל באופן המקצועי והמכובד ביותר.

 

לשבור את מעגל הקסם השלילי

בין המטרות שהאיגוד מסמן לעצמו: להשיג הגדלה הדרגתית של מספר השופטים הישראלים בפסטיבל, לאפשר קיום אירועים משותפים, הכשרות מקצועיות וחיזוק הקשר להנהלת הפסטיבל. מספר השופטים שנשלחים מכל מדינה לפסטיבל נגזר לפי ההצלחה של המתמודדים מאותה שנה בשנה הקודמת, מה שהופך את המשימה לקשה יותר שכן המשואה ברורה: אין הצלחות - אין שופטים וחוזר חלילה - מעגל קסם שלילי שהאיגוד מנסה להפסיק. 

תחרות דג הזהב היא נכס חשוב עבור שוקן וההצלחה שלה מתבססת כל כולה על מידת שיתוף הפעולה של משרדי הפרסום. מדי שנה מוגשות לתחרות כ-100 מודעות שמופיעות במגזין דג הזהב. כל מודעה המתפרסמת במגזין עולה אלפי שקלים כך שמחזור ההכנסות עשוי להגיע אף לסביבות המליון שקלים. בהסתמך על הכנסה זו שולחת רשת שוקן את המשרדים המנצחים לקאן וכן מקיימת את התחרות שכוללת אירוע שאליו מוזמנים כל המתמודדים. מטבע הדברים - העובדה ששוקן תלויה במשרדי הפרסום היא שמובילה אותה למו"מ חיובי עם האיגוד שמבקש לקחת את פסטיבל קאן לידיים ולהפוך לגורם המקצועי הדומיננטי בשטח.  

עניין נוסף שדורש הבהרה נוגע לקטגוריית דג הזהב בתחרות הקקטוס: האם העבודות המתמודדות בקטגורייה יוגשו לפסטיבל קאן למרות שנעשו עבור לקוחות המשרדים לצורך התחרות בלבד? באיגוד מבהירים שהעבודות שישתתפו בקטגוריה יהיו רק כאלו שנעשו עבור לקוחות אמיתיים, ושהופיעו באמצעי המדיה בהיקף שהוא מעל למינימום ההוצאה שקבע האיגוד - בהתאם להצגת חשבונית. 

"איגוד הפרסום הישראלי קבע לעצמו לקדם ולשים בפרונט של הענף את הקריאטיב והמקצוענות", אומר יו"ר האיגוד אמיר גיא. "ההשתתפות עם רשת שוקן בייצוג תחרות הפרסום בקאן תאפשר לנו לחזק את הקשר עם קאן, לייצר מעורבות של יותר ישראלים בכירים מהענף עם הארגון בקאן ובתקווה זה גם יביא לתוצאות ואריות בעתיד".

 

מרשת שוקן נמסר: "שוקן, כנציגת פסטיבל קאן בארץ החליטה השנה לשלב כוחות ולייצר שיתוף פעולה עם איגוד חברות הפרסום במטרה למנף את הפעילות בארץ ובזירה הבינלאומית. כמידי שנה תחרות דג הזהב מתקרבת ובה יפגינו משרדי הפרסום את יכולתם הקראטיבית, מודעות אשר תזכנה תשתתפנה גם בתחרות קקטוס הזה, מהלך אשר  מטרתו להגדיל את הפעילות בארץ ומשם כנגזרת את הפעילות שלנו בפסטיבל קאן".

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירון 19/11/2015 19:09
    הגב לתגובה זו
    בואו נשחק בנדמה לי ובכאילו גם בקקטוס.
  • 1.
    אולי 19/11/2015 12:36
    הגב לתגובה זו
    עם פרסום טוב זוכים. אחרי הפוליטיקה, ואחרי הקשרים, אי אפשר להתכחש לתוצר פרסומי ראוי.
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.