גאווה לאומית: המחשב הקוונטי תוצרת ישראל הראשון החל לפעול
התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית, רשות החדשנות ו"יישום- החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית" מדווחות יחד על הפעלתו של המחשב הקוונטי הראשון תוצרת כחול לבן בטכנולוגיית על-מוליך. המחשב הקוונטי פותח בהובלת המאגד של רשות החדשנות ובשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית וחברת יישום.
שיתוף הפעולה כולל הקמת תשתית של מחשב קוונטי מבוסס טכנולוגית על-מוליך, יחד עם סביבת פיתוח ואינטגרציה. פיתוחים אלו מהווים בסיס ידע עבור מדינת ישראל ומתאימים ליישומים ביטחוניים ואזרחיים.
המחשב הקוונטי כחול-לבן הראשון (קרדיט: התעשיה האווירית)
המרוץ ל-'עליונות קוונטית' צבר בשנים האחרונות תאוצה, וזאת לנוכח פריצות דרך חדשות בתחום. כעת, מדינות רבות וביניהן מדינת ישראל, עומלות על בנית תשתיות ופיתוח מחשבים קוונטיים - כאלו שישנו את תחום המחשוב בתחומי התעשייה, מחקר ופיתוח ועוד. בשנים האחרונות השקיעה התעשייה האווירית מאמצים כבירים להגדלת הפעילות הקוונטית שלה, וכעת נחשבת החברה לכוח בולט ומשמעותי עם השקת המחשב הקוונטי הראשון מתוצרת כחול-לבן.
מעבדת מחשוב קוונטי של חברתQHIPU QUANTUM תרכז יכולת תכנון, סימולציה ,אינטגרציה והתאמת אפליקציות יישומיות של מחשב קוונטי בטכנולוגית על-מוליך. הפעילות מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם חברות ומכוני מחקר בארץ ובעולם.
שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והמגזר העסקי מהווה יתרון אל מול החברות הזרות המתחרות בתחום.
המטרה: לשמר את ישראל כמובילה בתחום
ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית מציין כי "צוות החוקרים שעובד על הפרויקט העתידני הזה הוא מהמובילים באוניברסיטה העברית. אין לי ספק ששיתוף הפעולה בין הגורמים בפרויקט מביא לשולחן רב-תחומיות ברוכה ויביא לתוצאות חשובות עבור המחקר בתחום וחיזוק מעמדה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל. עם כניסתה של האוניברסיטה העברית לשנת ה- 100 להיווסדה, סמיכות האירועים מעוררת השראה: מהקמת המכון המחקרי המדעי הראשון בארץ ישראל בשנת 1925 בקמפוס הר הצופים בירושלים ועד להשקת המחשב הקוונטי הכחול לבן הראשון".
על השקת המחשב הקוונטי אומר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית כי ״טכנולוגיות הקוונטים עתידות לשדרג מהותית את היכולות האנושיות במגוון עולמות רחב, והתעשייה האווירית מובילה בגאווה את מדינת ישראל בדרכה להיות מעצמה עולמית בתחום זה. בשנים האחרונות פיתחה התעשייה האווירית מיזמים בתחומי הרובוטיקה, האוטונומיה, הסייבר והבינה המלאכותית ששולבו בקווים העסקיים של החברה, חלקם בשיתוף פעולה עם חברות הזנק ועם האקדמיה. המפתח לשמירה על כוחן של התעשיות הביטחוניות בישראל, טמון, בין היתר, בשיתופי פעולה בין האקדמיה לחברות הזנק ולתעשייה, וכן עם גופי ממשל״
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- מאנדיי גייסה 10 מיליון דולר לבלוקס הישראלית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
״את הטכנולוגיה לומדים באקדמיה ומיישמים בתעשייה - וזהו מכפיל כח עבור עם ישראל. כדי לנצח במערכה העתידית, זקוקה מדינת ישראל לטכנולוגיה מתקדמת; זהו המצפן שלנו כתעשייה ביטחונית ישראלית מובילה, להקדים תמיד את האויב, לצפות כל העת כמה צעדים לפניו, ולפתח את המענה לאיום – עוד לפני שיכולת האיום הזה קיימת אצלו".
״למרות שלמחשוב הקוונטי יש עוד דרך עד להבשלה הוא טומן בחובו פוטנציאל טכנולוגי אדיר לשדרג את עוצמת המחשוב העומדת לרשות האנושות ולהאיץ תהליכי מחקר ופיתוח באופן שטרם נראה כמותו״ אומר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות – ״עוצמה זו תשפיע בצורה דרמטית על המדע ועל תעשיית ההייטק העולמית. ישראל, כמרכז חדשנות גלובלי, חייבת גם היא להיות בחזית הטכנולוגית הזו והשקת המחשב הקוונטי הישראלי הראשון, היום, מהווה אבן דרך חשובה במאמץ זה״
״המחשב הקוונטי הישראלי הראשון אינו יוזמה בודדת אלא חלק מאסטרטגיה רחבה שאנו מובילים ברשות החדשנות לקידום טכנולוגיות פורצות דרך במגוון תחומים. במסגרת זו, הושקה מוקדם יותר השנה מעבדת המו”פ למחשוב קוונטי בתל אביב, המהווה נדבך מרכזי בתשתיות המחקר והפיתוח של ישראל בתחום זה. פעילות זו הינה חלק מהתכנית הלאומית למחשוב קוונטי וביחד עם השקעות אחרות מטרתה לשמור על המובילות הטכנולוגית של ישראל בכדי לשמר את התחרותיות שלה בתעשיית ההייטק הגלובלית ולהביא לצמיחה כלכלית מתמשכת״.
- 6.אנונימי 10/02/2025 11:34הגב לתגובה זויפתחו מחשב קוונטי ישרפו מאות מיליוני דולרים ובסוף יקנו מחשב קונטי תוצרת גוגל או מיקרוסופט. העיקר היא הפרנסה לאוניברסיטה שאיננה עברית אלא אוניברסיטת חאמאס בתחפושת.
- 5.מומלץ לשתף פעולה עם מכון ויצמן בנושא מחשוב קוונטי (ל"ת)ראובן גרפיט 24/12/2024 11:38הגב לתגובה זו
- 4.Smartutrich 18/12/2024 11:42הגב לתגובה זואם סוגרים את התאגיד , נדאג גם לסגור את ההייטק
- 3.תודה לשר המכובד אמסלם שפיצח גרעינים כל הזמן הזה (ל"ת)מושיקו 18/12/2024 09:57הגב לתגובה זו
- 2.על מוליך 17/12/2024 17:56הגב לתגובה זוכדי לאפשר על מוליכות למשהוא בסדר גודל כזה צריך לקרר המוליכים.עוד לא הומצא על מוליך בטמפרטורת החדר אלא רק במינוס 30
- נו, אז? לא היה לך משהו יותר חכם להגיד, הא? (ל"ת)שמפו 17/12/2024 20:12הגב לתגובה זו
- 1.יהיה רק רע 16/12/2024 18:15הגב לתגובה זונבואית, אם נחבר את הקוונטי לבינה מלאכותית אנחנו צעד אחד קדימה לסוף המר

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר
ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.
הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.
גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף, הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.
המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.
iPhone 17 Air – במקום Plus
בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.

רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
חברת הסייבר, שפיתחה פלטפורמת אבטחה נטולת סוכנים, מתרחבת לארה"ב ומקבלת גב ממשקיעים בינלאומיים דוגמת Norwest ו-SentinelOne
חברת רד אקסס הודיעה על סבב גיוס A בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית Norwest Venture Partners ובהשתתפות אלרון ונצ'רס, Ten Eleven Ventures, S Ventures של סנטינל וואן ו-Singtel Innov8 Ventures. עבור אלרון ונצ'רס, מדובר בהשקעת המשך, לאחר שהובילה את השקעת הסיד של החברה. ההשקעה הנוכחית תשמש להרחבת הפעילות בארצות הברית, גיוס עובדים בתחומי המו"פ, ההנדסה, המכירות והשיווק, וכן להאצת פיתוח הפלטפורמה. במקביל, החברה הודיעה על מינוי דאגלאס ברוקט ליו"ר פעיל ועל הצטרפותו של ד"ר דרור נחומי, שותף כללי ב-Norwest, כחבר דירקטוריון.
רד אקסס הוקמה על ידי דור צבי (מנכ"ל) וטל דרעי (CTO), בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל והיא פיתחה פלטפורמת SaaS בתחום שירותי אבטחת קצה (SSE) המאפשרת הגנה אחודה לדפדפנים, יישומים ושירותי ענן, ללא צורך בהתקנת סוכנים וללא שינוי ארכיטקטורה קיימת. הפתרון פועל ברמת ה-Session ומאפשר לארגונים לאבטח פעילות גלישה, שימוש ב-SaaS וכלי GenAI, גם במכשירים לא מנוהלים וברשתות לא מהימנות.
למרות ההתלהבות הגוברת בשוק סביב פתרונות שירותי אבטחת קצה (SSE), בפועל אימוץ רחב עדיין לא התרחש. מחקרים מצביעים על כך ש-79% מהארגונים מתכננים לאמץ SSE בשנתיים הקרובות, אך רבים מתקשים לעבור מהצהרות ליישום ממשי עקב מורכבות תפעולית, עלויות גבוהות וחוסר בהירות לגבי נקודת ההתחלה. במקביל 71% מהארגונים פועלים כיום במודלים היברידיים , מה שמגביר את הצורך בפתרונות פשוטים שיכולים לאבטח פעילות גלישה ויישומי SaaS, מבלי להיכנס לפרויקטי ענק של שינוי תשתיות וללא תלות בצוותי IT מרובים.
עד כה עמדו בפני הארגונים שתי חלופות בלבד: פתרון SSE שמחייב הגירה מלאה של הרשת או שימוש בדפדפן ארגוני (Enterprise Browser) המאבטח את עצמו בלבד.
הארגונים זקוקים ליתרונות של שניהם, אך ללא עלויות העתק או התפשרויות תפעוליות, הכוללות הוספת כלים רבים, המנותקים זה מזה. כאן נכנסת הפלטפורמה של רד אקסס, שמספקת את כלל שירותי האבטחה הנדרשים, וגם משתלבת ישירות בסביבות קיימות כגון חומות אש, מבלי לפרק או להחליף
מערכות קיימות, ובכך מאפשרת הרחבת האבטחה מעבר לגבולות הארגון.
- אלרון עם אקזיט שלישי בשנה: "חלק מהאסטרטגיה החדשה"
- אלרון מסכמת את 2024 עם 3 מימושים ודיבידנד בהיקף 8.8 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בעוד התעשייה מדברת על עתיד שאפתני, רוב הארגונים נאבקים בבעיות יומיומיות דחופות עם צוותים מצומצמים ולוחות זמנים צפופים וקושי בניהול סדרי עדיפויות ," אומר דור צבי, מנכ"ל ומייסד-שותף של רד אקסס." עתיד ה־SSE ממשיך להתפתח, אולם עבור ארגונים רבים העדיפות היא מציאת דרך ברורה ומיידית לאבטחה חזקה ופשוטה, הדורשת שינויים ארכיטקטוניים מינימליים בלבד. החזון שלנו פשוט, אבטחה חזקה ומקיפה, עם פריסה מהירה ואינטגרציה
חלקה, המותאמת לאופן שבו עובדים כיום.