שי לוי ועוז גולן נוניים
צילום: יוסי זליגר
אקזיט

האקזיט של שני יוצאי 8200 וחברות הסייבר הישראליות שנערכות ל-IPO

נו ניים הישראלית צפויה להימכר לאקמאיי ב-500 מיליון דולר; החברה מפתחת פתרונות לממשקי API שנחשבים נקודת חולשה במערכות של הארגונים; החברה מעסיקה 200 עובדים ומוכרת בקצב של 30-40 מיליון דולר; וגם - גיאות בסייבר המקומי 
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה אקזיט סייבר

חברת הטכנולוגיה הישראלית נו ניים סקיוריטי (Noname Security) צפויה להימכר לאקאמי בתמורה לחצי מיליארד דולר. כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית. נו ניים עוסקת באבטחת ממשקי תוכנה (API) וכבר לפני שנה היא ניהלה מו"מ למכירתה לאקאמי. אז זה הסתיים בלי שהצדדים הגיעו למחיר המוסכם. הפעם זה כנראה בשלבים מאוד מתקדמים

 שי לוי ועוז גולן, מייסדי נו ניים, (צילום: יוסי זליגר)

נו ניים גייסה עד כה סדר גודל של 230 מיליון דולר. הגיוס האחרון לפני כשנתיים וחצי היה בסך של 130 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. זה שווי שביטא את מחירי הבועה אחרי משבר הקורונה. אומנם השווי כעת הוא מחצית מהשווי אז, אבל גם חצי מיליארד דולר זה שווי מרשים.

נו ניים הוקמה בתחילת 2020 על ידי עוז גולן המנכ"ל ושי לוי, ששירתו יחד ב-8200. הם הצליחו להביא קרנות השקעה בולטות לחברה לרבות  Lightspeed,  Insight Partners, Cyberstarts, Next47, Forgepoint ו-The Syndicate Group.

נו ניים מפתחת פתרונות לאבטחת ממשקי תוכנה (API) שמהווים בהגדרה נקודת חולשה במערכת. מדובר בממשקים עם גורמים חיצוניים שבעצם מדברים-מתקשרים לשאיבת נתונים, העברת נונים ועוד. המקום הזה של המעבר הוא חלש מבחינת האבטחה ונו ניים התמקדה בפתרונות לנקודת החולשה הזו.

הפתרון של נו ניים הוא פתרון אקטיבי. הוא לא מסתפק בהגנה פסיבית, אלא סורק את כל הממשקים הקשורים כבר בשלב הפיתוח ומוודא שאין בהם נקודות פריצה וחולשות אבטחה. החברה מעסיקה כ-200 עובדים והמכירות שלה מסתכמות בקצב שנתי של כ-30-40 מיליון דולר.

 

גאות בסייבר

השבוע הגישה חברת אבטחת המידע רובריק Rubrik, תשקיף לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לקראת הנפקה ראשונית (IPO). על פי ההערכות, החברה שמתכננת לרשום את מניותיה בבורסת ניו יורק תחת הסימול RBRK, תבקש לגייס במסגרת ההנפקה סכום של 500-700 מיליון דולר. רובריק אשר נוסדה ב-2013, מספקת שירותי אבטחת מידע וגיבוי ליותר מ-6,100 לקוחות, בינהם גופים פיננסים, ממשלות, אוניברסיטאות וחברות פרטיות. ההכנסות החברה בשנת 203 עמדו על 628 מיליון דולר, צמיחה של כ-5% בהשוואה להכנסות של 600 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשרה התחתונה, החברה הציה הפסד נקי של 354 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 278 מיליון דולר בשנת 2022.

קיראו עוד ב"BizTech"

סבב הגיוס האחרון שלהחברה נערך בשנת 2021 בהובלת ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, לפי שווי של 4 מיליארד דולר. במסגרת ההסכם עם מיקרוסופט התחייבה רובריק להוציא 220 מיליון דולר, על פני תקופה של עשור, עבור שימוש בפלטפורמת מחשוב הענן של מיקרוסופט, Azure. בשנה שעברה, רכשה רובריק את סטארט-אפ הסייבר הישראלי למינר (Laminar) תמורת 250 מיליון דולר. בעקבות הרכישה, משרדי לומינר בתל אביב משמשים את רובריק כמרכז מו"פ, לצד מרכזיה הוותיקים בפאלו אלטו.

ברבעון האחרון היו 3 אקזיטים גדדולים בתחום הסייבר בהיקף של 900 מיליון דולר ומספר אקזיטים קטנים יותר.  תחום הסייבר לא עוצר לרגע. המיזוגים והרכישות בתחום יעלו מדרגה - טוענים בחברת הייעוץ דלויט כשלהערכתם במקביל להיערכות של חברות ל-IPO (הנפקה ראשונית בוול סטריט), יהיו רכישות של חברות בינלאומיות שירצו לשים יד על הטכנולוגיה הישראלית (לדוח של דלויט).

 
גם בשנה שעברה שנחשבה קשה מאוד לסקטור הטכנולוגיה, הסייבר היה עם מספרים חזקים - תחום הסייבר "כיכב" עם 19 מתוך 45 העסקאות, בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד דולר. במהלך מרץ  היו 3 אקזיטים בהיקף כולל של 900 מיליון דולר. בתחילת החודש דווח כי חברת פלואו סקיוריטי (Flow Security) נמכרה לחברת קראודסטרייק האמריקאית תמורת 210 מיליון דולר. ושבוע שעבר הצטרפו אליה החברות אבאלור וג'ם סקיורטי, שנמכרו כל אחת ב-350 מיליון דולר לענקיות הסייבר זיסקיילר ו-וויז (בהתאמה).

 

העסקאות האחרונות מגיעות על רקע מגמה של קונסולידציה בשל העובדה שהשוק מוצף בכמות גדולה של חברות המציעות פתרונות לתחומים וענפים מגוונים, דבר שמביא את הלקוחות לחפש אחר חברות המציעות פתרונות רחבים ככל האפשר. החברות הגדולות בתחום מחפשות אחר חברות המספקות מענה בתחומים בהם הם חלשים. מגמה שרק עשויה לגבור בשנים הקרובות ולהביא למכירה ולמיזוג של חברות סייבר ישראליות נוספות.

 

מגמה נוספת היא המעורבת של ענקיות הסייבר הישראליות ברכישה של החברות המקומיות. הרכישה של וויז את ג'ם סקיוריטי מגיעה לאחר שורה של רכישות שבוצעו על ידי חברות מקומיות. בסוף השנה שעברה הודיעה פאלו אלטו, הסמי ישראלית שמנוהלת על ידי ניר צוק, על רכישת חברת הסייבר דיג סקיוריטי הישראלית ב-315 מיליון דולר. למחרת הודיעה החברה על רכישה משמעותית עוד יותר של חברת טאלון תמורת 600 מיליון דולר. עוד קודם לכן, הודיעה המתחרה הוותיקה צ'ק פוינט על רכישת פרימיטר 81 הישראלית תמורת 490 מיליון דולר

הישראליות שמגיעות לוול-סטריט

הסייבר הוא המנוע הגדול ביותר באקזיטים וגם ב-IPO, אבל הגאות בוול סטריט, למרות הירידות בימים האחרונים מביאים חברות ישראליות ומגוונות לנסות להנפיק בוול סטריט. כבר באמצע השנה הנוכחית ועד סוף השנה הבאה צפויות לצאת להנפקה מספר לא קטן של חברות ישראליות בוול-סטריט ביניהן חברת דיל שגייסה בפעם האחרונה לפי שווי של 12 מיליארד דולר ומספקת שירות של ניהול העסקת עובדים ופרילאנסרים ברחבי העולם ורשמה בסוף השנה שעברה הכנסות של 387 מיליון דולר. יחד איתה נמצאת גם חברת eToro המפעילה פלטפורמת מסחר בניירות ערך ומטבעות קריפטו וכבר תקופה ארוכה חולמת על הנפקה לפי שווי שלא יפחת מ-3.5 מיליארד דולר.

החברה שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר לקראת ההנפקה היא ככל הנראה ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, שביצעה בחודש ספטמבר אשתקד גיוס ענק בסך 238 מיליון דולר מה ששיקף לה שווי של יותר מ-3 מיליארד דולר. יחס עם הגיוס האחרון, סך הגיוסים של החברה הסתכם ב-773 מיליון דולר. קצב ההכנסות השנתי של החברה נכון לשנה שעברה עמד על 100 מיליון דולר, עם גידול של 60% משנה לשנה. 

חברות נוספות שצפויות לצאת להנפקה עד אוקטובר שנה הבאה הן חברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ והחברות Vast Data ו-Via לפי שווי של 9.2 מיליארד ו-3.5 מיליארד דולר בהתאמה.

בהנפקות מאוחרות יותר ניתן למצוא חברות בולטות כדוגמת חברת הפינטק Tipalti המפתחת פתרונות אוטומציה להעברת תשלומים ושווייה בגיוס האחרון עמד על 8.3 מיליארד דולר וחברת הסייבר Wiz עם שווי של 10 מיליארד דולר וקצב הכנסות של 350 מיליון דולר. גם חברת AppsFlyer המספקת למשווקי אפליקציות מידע בזמן אמת על הקמפיינים השונים וצפויה לצאת להנפקה לפי שווי נכון להיום של 2 מיליארד דולר. 

עוד חברות שנמצאות בשלבים של בדיקת הנפקה בוול סטריט וגישושים שהם מעבר לראשונים -  חברת Gong לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, חברת Rapyd עם 15 מיליארד דולר ו-Lightricks עם 1.5-2 מיליארד דולר. סך הכל צפויות עד 2027 בערך 23 חברות לצאת להנפקה, כאשר מתוכן 6 חברות בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים. 

                     

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טל 13/04/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    אז מהאקזיט הזה אני אקבל רק מיליון חזרה? לא כיף.
אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.


מימין לשמאל: שחר שביט (CTO), טל פרץ (CEO , עומד), ניצן הדר (CPO). קרדיט: עמית שמשמימין לשמאל: שחר שביט (CTO), טל פרץ (CEO , עומד), ניצן הדר (CPO). קרדיט: עמית שמש

Onfire AI מגייסת סבב סיד של 20 מיליון דולר

אחרי שפיתחו את בנק המטרות מבוסס ה-AI הראשון בצה"ל, יוצאי יחידת 8200 מקימים את Onfire - פלטפורמה המיישמת את עקרונות המודיעין והנתונים בעולם המכירות ומסייעת לחברות תוכנה להגיע ללקוחות בזמן אמת
רן קידר |
נושאים בכתבה גיוס סיד

חברת Onfire AI, המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לצוותי מכירות בתחום ה-IT, מכריזה על גיוס סיד של 20 מיליון דולר, בהובלת TLV Partners ו-Grove Ventures, בתמיכה משמעותית של IN Venture ובהשתתפות זרוע ההשקעות החדשה Leumi Tech 77. 

הפלטפורמה מנתחת פעילות מקוונת של לקוחות פוטנציאליים של חברות תוכנה וענן כמו CTO, VP R&D ו-CISO, ומסייעת לצוותי Revenue לזהות את הצרכים של כל ארגון ולפנות אליו באופן ממוקד עם פתרונות מותאמים אישית. על אף שהחברה קיימת רק כשנתיים, Onfire כבר עובדת עם עשרות חברות מובילות בארה״ב, ישראל ואירופה, בהן Aiven, Spectro Cloud ו-Cyera. חברות אלה מסתמכות על Onfire כדי לחדד את יכולות המכירה שלהן, להגיע לאנשי המפתח המתאימים בארגונים, להאיץ מחזורי מכירה ולזהות סיגנלים בתוך הרשתות שלהן. 

Onfire מתכננת להשתמש בהון שגוייס בסבב הגיוס כדי להמשיך ולממש את החזון לבניית פלטפורמת GTM ראשונה מסוגה בעולם, המבוססת על בינה מלאכותית הקשרית (Contextual AI) ומותאמת במיוחד לצוותי מכירות בשוק ה-IT, ששוויו מוערך בכ-5 טריליון דולר. 

החברה הוקמה בשנת 2023 על ידי טל פרץ (מנכ"ל), שחר שביט (CTO), וניצן הדר (CPO), שהכירו במסגרת שירותם הצבאי כקצינים ביחידת 8200. במהלך שירותם המשותף, הצוות זכו בשני פרסי ביטחון ישראל על פרויקט מעקב אחרי מפגעים בודדים שנמצא בשימוש צה"ל ושב"כ, ועל מערכת המלצות למטרות אוטומטיות בצה"ל, המבוססת על אלגוריתמים מתקדמים. 

בחצי השנה הראשונה לפעילותה של החברה, כ-90% מעובדיה, ובהם גם טל וניצן, שירתו בשירות מילואים, והעסקה הראשונה של החברה נחתמה בזמן ששניים מהמייסדים היו בשירות מילואים פעיל. כיום, החברה מונה 33 עובדים, מתוכם 28 בישראל ו-5 בניו יורק. בשנים האחרונות כמעט כל ארגון מאמץ טכנולוגיות בינה מלאכותית, אך הולכת ומתחזקת ההבנה שהכלים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם האתגרים המורכבים של ארגונים מודרניים.