הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
שי לוי ועוז גולן נוניים
צילום: יוסי זליגר
אקזיט

האקזיט של שני יוצאי 8200 וחברות הסייבר הישראליות שנערכות ל-IPO

נו ניים הישראלית צפויה להימכר לאקמאיי ב-500 מיליון דולר; החברה מפתחת פתרונות לממשקי API שנחשבים נקודת חולשה במערכות של הארגונים; החברה מעסיקה 200 עובדים ומוכרת בקצב של 30-40 מיליון דולר; וגם - גיאות בסייבר המקומי 
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה אקזיט סייבר

חברת הטכנולוגיה הישראלית נו ניים סקיוריטי (Noname Security) צפויה להימכר לאקאמי בתמורה לחצי מיליארד דולר. כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית. נו ניים עוסקת באבטחת ממשקי תוכנה (API) וכבר לפני שנה היא ניהלה מו"מ למכירתה לאקאמי. אז זה הסתיים בלי שהצדדים הגיעו למחיר המוסכם. הפעם זה כנראה בשלבים מאוד מתקדמים

 שי לוי ועוז גולן, מייסדי נו ניים, (צילום: יוסי זליגר)

נו ניים גייסה עד כה סדר גודל של 230 מיליון דולר. הגיוס האחרון לפני כשנתיים וחצי היה בסך של 130 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. זה שווי שביטא את מחירי הבועה אחרי משבר הקורונה. אומנם השווי כעת הוא מחצית מהשווי אז, אבל גם חצי מיליארד דולר זה שווי מרשים.

נו ניים הוקמה בתחילת 2020 על ידי עוז גולן המנכ"ל ושי לוי, ששירתו יחד ב-8200. הם הצליחו להביא קרנות השקעה בולטות לחברה לרבות  Lightspeed,  Insight Partners, Cyberstarts, Next47, Forgepoint ו-The Syndicate Group.

נו ניים מפתחת פתרונות לאבטחת ממשקי תוכנה (API) שמהווים בהגדרה נקודת חולשה במערכת. מדובר בממשקים עם גורמים חיצוניים שבעצם מדברים-מתקשרים לשאיבת נתונים, העברת נונים ועוד. המקום הזה של המעבר הוא חלש מבחינת האבטחה ונו ניים התמקדה בפתרונות לנקודת החולשה הזו.

הפתרון של נו ניים הוא פתרון אקטיבי. הוא לא מסתפק בהגנה פסיבית, אלא סורק את כל הממשקים הקשורים כבר בשלב הפיתוח ומוודא שאין בהם נקודות פריצה וחולשות אבטחה. החברה מעסיקה כ-200 עובדים והמכירות שלה מסתכמות בקצב שנתי של כ-30-40 מיליון דולר.

 

גאות בסייבר

השבוע הגישה חברת אבטחת המידע רובריק Rubrik, תשקיף לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לקראת הנפקה ראשונית (IPO). על פי ההערכות, החברה שמתכננת לרשום את מניותיה בבורסת ניו יורק תחת הסימול RBRK, תבקש לגייס במסגרת ההנפקה סכום של 500-700 מיליון דולר. רובריק אשר נוסדה ב-2013, מספקת שירותי אבטחת מידע וגיבוי ליותר מ-6,100 לקוחות, בינהם גופים פיננסים, ממשלות, אוניברסיטאות וחברות פרטיות. ההכנסות החברה בשנת 203 עמדו על 628 מיליון דולר, צמיחה של כ-5% בהשוואה להכנסות של 600 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשרה התחתונה, החברה הציה הפסד נקי של 354 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 278 מיליון דולר בשנת 2022.

קיראו עוד ב"BizTech"

סבב הגיוס האחרון שלהחברה נערך בשנת 2021 בהובלת ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, לפי שווי של 4 מיליארד דולר. במסגרת ההסכם עם מיקרוסופט התחייבה רובריק להוציא 220 מיליון דולר, על פני תקופה של עשור, עבור שימוש בפלטפורמת מחשוב הענן של מיקרוסופט, Azure. בשנה שעברה, רכשה רובריק את סטארט-אפ הסייבר הישראלי למינר (Laminar) תמורת 250 מיליון דולר. בעקבות הרכישה, משרדי לומינר בתל אביב משמשים את רובריק כמרכז מו"פ, לצד מרכזיה הוותיקים בפאלו אלטו.

ברבעון האחרון היו 3 אקזיטים גדדולים בתחום הסייבר בהיקף של 900 מיליון דולר ומספר אקזיטים קטנים יותר.  תחום הסייבר לא עוצר לרגע. המיזוגים והרכישות בתחום יעלו מדרגה - טוענים בחברת הייעוץ דלויט כשלהערכתם במקביל להיערכות של חברות ל-IPO (הנפקה ראשונית בוול סטריט), יהיו רכישות של חברות בינלאומיות שירצו לשים יד על הטכנולוגיה הישראלית (לדוח של דלויט).

 
גם בשנה שעברה שנחשבה קשה מאוד לסקטור הטכנולוגיה, הסייבר היה עם מספרים חזקים - תחום הסייבר "כיכב" עם 19 מתוך 45 העסקאות, בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד דולר. במהלך מרץ  היו 3 אקזיטים בהיקף כולל של 900 מיליון דולר. בתחילת החודש דווח כי חברת פלואו סקיוריטי (Flow Security) נמכרה לחברת קראודסטרייק האמריקאית תמורת 210 מיליון דולר. ושבוע שעבר הצטרפו אליה החברות אבאלור וג'ם סקיורטי, שנמכרו כל אחת ב-350 מיליון דולר לענקיות הסייבר זיסקיילר ו-וויז (בהתאמה).

 

העסקאות האחרונות מגיעות על רקע מגמה של קונסולידציה בשל העובדה שהשוק מוצף בכמות גדולה של חברות המציעות פתרונות לתחומים וענפים מגוונים, דבר שמביא את הלקוחות לחפש אחר חברות המציעות פתרונות רחבים ככל האפשר. החברות הגדולות בתחום מחפשות אחר חברות המספקות מענה בתחומים בהם הם חלשים. מגמה שרק עשויה לגבור בשנים הקרובות ולהביא למכירה ולמיזוג של חברות סייבר ישראליות נוספות.

 

מגמה נוספת היא המעורבת של ענקיות הסייבר הישראליות ברכישה של החברות המקומיות. הרכישה של וויז את ג'ם סקיוריטי מגיעה לאחר שורה של רכישות שבוצעו על ידי חברות מקומיות. בסוף השנה שעברה הודיעה פאלו אלטו, הסמי ישראלית שמנוהלת על ידי ניר צוק, על רכישת חברת הסייבר דיג סקיוריטי הישראלית ב-315 מיליון דולר. למחרת הודיעה החברה על רכישה משמעותית עוד יותר של חברת טאלון תמורת 600 מיליון דולר. עוד קודם לכן, הודיעה המתחרה הוותיקה צ'ק פוינט על רכישת פרימיטר 81 הישראלית תמורת 490 מיליון דולר

הישראליות שמגיעות לוול-סטריט

הסייבר הוא המנוע הגדול ביותר באקזיטים וגם ב-IPO, אבל הגאות בוול סטריט, למרות הירידות בימים האחרונים מביאים חברות ישראליות ומגוונות לנסות להנפיק בוול סטריט. כבר באמצע השנה הנוכחית ועד סוף השנה הבאה צפויות לצאת להנפקה מספר לא קטן של חברות ישראליות בוול-סטריט ביניהן חברת דיל שגייסה בפעם האחרונה לפי שווי של 12 מיליארד דולר ומספקת שירות של ניהול העסקת עובדים ופרילאנסרים ברחבי העולם ורשמה בסוף השנה שעברה הכנסות של 387 מיליון דולר. יחד איתה נמצאת גם חברת eToro המפעילה פלטפורמת מסחר בניירות ערך ומטבעות קריפטו וכבר תקופה ארוכה חולמת על הנפקה לפי שווי שלא יפחת מ-3.5 מיליארד דולר.

החברה שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר לקראת ההנפקה היא ככל הנראה ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, שביצעה בחודש ספטמבר אשתקד גיוס ענק בסך 238 מיליון דולר מה ששיקף לה שווי של יותר מ-3 מיליארד דולר. יחס עם הגיוס האחרון, סך הגיוסים של החברה הסתכם ב-773 מיליון דולר. קצב ההכנסות השנתי של החברה נכון לשנה שעברה עמד על 100 מיליון דולר, עם גידול של 60% משנה לשנה. 

חברות נוספות שצפויות לצאת להנפקה עד אוקטובר שנה הבאה הן חברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ והחברות Vast Data ו-Via לפי שווי של 9.2 מיליארד ו-3.5 מיליארד דולר בהתאמה.

בהנפקות מאוחרות יותר ניתן למצוא חברות בולטות כדוגמת חברת הפינטק Tipalti המפתחת פתרונות אוטומציה להעברת תשלומים ושווייה בגיוס האחרון עמד על 8.3 מיליארד דולר וחברת הסייבר Wiz עם שווי של 10 מיליארד דולר וקצב הכנסות של 350 מיליון דולר. גם חברת AppsFlyer המספקת למשווקי אפליקציות מידע בזמן אמת על הקמפיינים השונים וצפויה לצאת להנפקה לפי שווי נכון להיום של 2 מיליארד דולר. 

עוד חברות שנמצאות בשלבים של בדיקת הנפקה בוול סטריט וגישושים שהם מעבר לראשונים -  חברת Gong לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, חברת Rapyd עם 15 מיליארד דולר ו-Lightricks עם 1.5-2 מיליארד דולר. סך הכל צפויות עד 2027 בערך 23 חברות לצאת להנפקה, כאשר מתוכן 6 חברות בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים. 

                     

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טל 13/04/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    אז מהאקזיט הזה אני אקבל רק מיליון חזרה? לא כיף.
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובמשקפי גוגל; קרדיט: יוטיוב

חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה

ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה גוגל אלפבית משקפיים חכמים AI Gemini

במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.

לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.

במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.

גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.

השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.

להמשך הכתבה לחץ כאן
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובמשקפי גוגל; קרדיט: יוטיוב

חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה

ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה גוגל אלפבית משקפיים חכמים AI Gemini

במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.

לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.

במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.

גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.

השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.

להמשך הכתבה לחץ כאן