טל חן שותף בדלויט ישראל
צילום: אלמוג סוגבקר
סייבר

דלויט: שוק הסייבר הישראלי בצמיחה מואצת; חברות נערכות ל-IPO

לפי דו"ח שפרסמה דלויט ישראל, היקף המיזוגים והרכישות יעלה דרמטית בשנתיים הקרובות, כשחברות בינלאומיות ירכשו חברות מקומיות

עוזי גרסטמן |

הסייבר הישראלי בהתקפה - הוא צומח בקצב מהיר, החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט במגמת עלייה, עסקאות הרכישות עולות מדרגה ומנהלי החברות מסבירים בשיחות עם ביזפורטל שמגמת הצמיחה תימשך. בחודש האחרון היו אקזיטים מרשימים וקצב הרכישות מעל לכפול משנה שעברה. 

מחקר חדש שערכה דלויט ישראל, שבמסגרתו נבחנו כ-300 חברות סייבר פרטיות בארץ, או כאלה בעלות זיקה מהותית לישראל (כלומר חברות Product פרטיות שעדיין נרכשו), מעלה תמונת מצב עדכנית של השוק, ונותן תחזית לשנתיים הקרובות. במסגרת המחקר נבדקו פרמטרים כמו היקף הגיוס הכולל, היקפי ומועדי הגיוסים האחרונים, מספר העובדים בחברות ועוד. החברות חולקו לתתי-קטגוריות, לפי תחומי פעילותן, והניתוח עצמו נערך תחת השפעת מגמות גלובליות בתחום הסייבר, מגמות מקומיות בשוק הטכנולוגיה ומגמות גיאו-פוליטיות מקומיות רלוונטיות.

מהדו"ח עולה, בין השאר, שבדומה לטרנד הקונסולידציה בקרב חברות SaaS, גם שוק הסייבר צפוי לעבור תהליך דומה. הסייבר הוא אחד מהתחומים שבהם יש ריבוי הספקים (multi vendors) הגדול ביותר בארגונים. מנגד, נושא הסייבר מעסיק היום סמנכ"לים רבים בארגון ולא רק את ה-CISO. לכן, לפי הבחינה יש מגמה בקרב ארגונים גדולים בעולם להעדיף עבודה על בסיס פלטפורמות שמספקות מענה למגוון צרכים, על פני מספר רב של פתרונות ומענים ספציפיים.

כבר כיום ניתן לראות את הירידה בהוצאות לפתרונות סייבר כחלק יחסי מההכנסות של תאגידים בינלאומיים. כך, בין היתר, מסקר גלובלי שבוצע על ידי דלויט ביוני 2023 בסקטור הפיננסי, עלה כי ההוצאה של אותם תאגידים לפתרונות סייבר קטנה מ-0.72% ב-2021 ל-0.54% ב-2023.

עוד עולה מהדו"ח כי יותר מ-40% מחברות הסייבר ביצעו את הגיוס האחרון ב-2021 ובמחצית הראשונה של 2022. רבע מהחברות האלה הן חברות צמיחה, שגייסו לפי שווי ממוצע של כ-500 מיליון דולר. חלקן מתקשות כיום לשמור על קצב הצמיחה שהציגו בעבר, ובהתייחס למכפילי השוק הנוכחיים יתקשו להציג צמיחה בשוויין (בחלק מהמקרים הן יתקשו לשמור על השווי שלפיו בוצע הגיוס הקודם).

מנגד, 67 חברות סייבר מכלל החברות שנבחנו, ערכו סבב גיוס אחרון ב-2023, כך על פי הדו"ח. מתוכן 5% גייסו במצטבר 200-100 מיליון דולר, ו-15% גייסו יותר מ-200 מיליון דולר. מקצתן בוחנות את האפשרות לנצל את תנאי השוק כדי לרכוש חברות סייבר קטנות יותר, להעמיק את ה-Offering הטכנולוגי ולהציע פתרון סייבר מקיף יותר. במצב הנוכחי, שבו חלק מהחברות מכוונות להנפקה (הערכות ראשוניות מדברות על פתיחת חלון ההנפקות לא לפני שנת 2025) ואילו חלק זקוקות להון כדח לשרוד, דלויט ישראל מצביעה על שלושה תרחישים אפשריים לשוק הסייבר בתקופה הקרובה:

1. צמיחה מואצת הנתמכת גם בצמיחה אנ-אורגנית, באמצעות מיזוגים ורכישות, כדי להעלות את מוכנות החברה ל-IPO (הנפקה ראשונה בבורסה).

2. רכישת חברות מקומיות על ידי חברות בינלאומיות.

3. מיזוג בין חברות סייבר ישראליות כדי לייצר חברה גדולה עם היצע פתרונות רחב יותר.

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בדלויט ישראל, מסר לאחר פרסום הדו"ח כי, "אנו מעריכים שהירידה הצפויה במספר הקרנות שצפויות להשקיע בישראל בשנתיים הקרובות, בשילוב עם הצמיחה הנמוכה של חלק מחברות הסייבר, יחייב חלק לא מבוטל מהן לגייס השקעות בשוויי Down-Round (לפי שווי נמוך משווי הגיוס הקודם). מגמה זו עשויה לשמש קטליזטור לרכישות על ידי חברות בינלאומיות, כמו גם למיזוגים בין חברות מקומיות.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרניאייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרני

מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני

שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה

מנדי הניג |

אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.

המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.

Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP. 

ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.

אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."

אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.