ארמו מגייסת 30 מיליון דולר לפלטפורמת אבטחת קוברנטיס בקוד פתוח
חברת ארמו (ARMO) הישראלית גייסה בסבב A 30 מיליון דולר, לפיתוח הפלטפורמה לאבטחת קוברנטיס - מערכת מבוססת קוד פתוח לניהול אפליקציות מבוססות קונטיינרים בעולמות הענן - באמצעות קוד פתוח. מדובר על מערכת שמאפשרת שליטה אחודה.
ארמו, מפתחת כלי הקוד הפתוח Kubescape לאבטחת מידע לסביבת קוברנטיס, גייסה את הכסף מ-Tiger Global, עם Hyperwise Ventures ובהשתתפות המשקיעים הקיימים משלב הסיד, Pitango First and Peled Ventures.
בחברה מעריכים ש-5.6 מיליון מפתחים כבר משתמשים בקורברנטיס, מה שמהווה כ 31% מכלל מפתחי הבקאנד. לדברי החברה "המעבר המואץ של חברות רבות לסביבות מבוססות ענן והשימוש המואץ בסביבת קוברנטיס ע"י מיליונים של משתמשים ומפתחים, מעלה את הצורך המיידי באבטחת מידע לסביבה זאת. אולם, אין כיום פתרון קוד פתוח הנותן מענה "מקצה לקצה" (End to end) אשר בנוי בצורה הוליסטית. הפתרונות הקיימים מוגבלים בהיקף המענה שהם נותנים, מייצרים בעיות מהותיות של שליטה ובקרה, האינטגרציה שלהם ונדרש מאמץ רב ליצירת סינרגיות. המצב מאלץ חברות רבות לפנות לפתרונות "סגורים" של חברות הדורשות שימוש בתוכנה באמצעות רישיון".
קיובסקייפ של ארמו הוא לדברי החברה הפלטפורמה ההוליסטית הראשונה לאבטחת מידע של קוברניטס אשר מבוססת לגמרי על קוד פתוח. הוא הושק באוגוסט 2021 ובחברה אומרים כי יש לו עשרות אלפי משתמשים, ומעל 2500 משתמשים רשומים בגרסת ה- SaaS.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיובסקייפ סורק קבצי קונפיגורציה (למשל YAML & Helm), קונטיינרים ו Nodes למציאת טעיות קונפיגורציה ופגיעויות בתוכנה. הוא מחשב ציון המשקף את רמת הסיכון ומראה טרנדים של שיפור או התדרדרות. לדברי החברה, הוא מאפשר בחינה וחקירה על כל ההקשרים בין משתמשים, משימות והרשאות, בתוך קוברנטיס, במטרה לאפשר מבט אחוד ושליטה מרכזית על סביבת הקוברנטיס, וכן חקירה, תיקון אוטומטי ושיפור של בעיות שהתגלו.
החברה הוקמה ע"י שאולי רוזן, לאוניד סנדלר ובן הירשברג והיא מתכנת לשלש את כמות העובדים עד סוף השנה.
שאולי רוזן, מנכ"ל ומייסד-שותף בארמו: "כיום, צוותי הפיתוח הם האחראים על אבטחת המידע של סביבת קוברנטיס והם תמיד יעדיפו להשתמש בפתרונות מבוססים קוד פתוח, אבל הם גם זקוקים לפתרונות הוליסטים אשר יתאימו לסביבות הפיתוח שבהן הם משתמשים כעת. חברות נאלצות לבחור: לנסות ולייצר אינטגרציה מורכבת בין מספר רב של כלים מבוססים קוד-פתוח, או להתחייב לפתרון מסחרי מבוסס רישיון אשר אין ביכולתן להתאים לצרכיהן, בו אין להן גישה חופשית לקוד, ואין להן יכולת להשפיע על מפת הדרכים שלו או להתאימו כ"י תרומת קוד".
לדבריו: "קוברנטיס היא סביבת קוד פתוח וגם פתרונות אבטחת המידע עבורה צריכים להיות קוד פתוח, בהתבסס על אותם עקרונות של שקיפות ושיתוף הפעולה". אמר ג'ון קורטיוס, שותף בקרן Tiger Global. "ארמו יוצאת דופן בכך שהיא מחויבת לחלוטין לבניית פלטפורמה קוד פתוח שלמה ומלאה עבור קוברנטיס, כך שכולם יכולים להנות ממנה אך גם לתרום לה".
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
DOTI (עומר הכהן)כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
פי 4 ב-11 חודשים - סיילספורס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי דוטי ב-100 מיליון דולר; יוצאי Wix הקימו את דוטי וגייסו כ-7 מיליון דולר; המשקיעים מורווחים פי 4, המייסדים הרוויחו על פי ההערכות כ-30 מיליון שקל לכל אחד; העובדים הרוויחו בממוצע מאות אלפי דולרים
סיילספורס ממשיכה להרחיב את אחיזתה בתחום הבינה המלאכותית, והפעם עם רכישה מקומית: החברה הודיעה כי תרכוש את דוטי, סטארטאפ ישראלי, תמורת סכום שמוערך בכ־100 מיליון דולר. מדובר באקזיט משמעותי במיוחד לחברה שהוקמה לפני פחות משנה, על ידי יוצאי Wix מתן כהן ועופר חופשי, ופעלה עד כה מתחת לרדאר, עם מימון ראשוני בהיקף כולל של כ־7 מיליון דולר בלבד.
הטכנולוגיה שפיתחה דוטי מתמקדת ביצירת "מוח ארגוני" - פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מערכות פנימיות שונות בארגון, מאחדת נתונים ומנגישה אותם לעובדים באופן מיידי ובהתאמה להקשר. כלומר, במקום לעבור בין מערכות ולחפש מידע באופן ידני, העובדים יכולים לשאול שאלות בפשטות ולקבל תשובות ממוקדות שמבוססות על מכלול הידע הארגוני.
שילוב טכנולוגי לתוך Slack וחיזוק מרכז הפיתוח המקומי
לפי סיילספורס, הרכישה נועדה בין השאר לחזק את מרכז המו"פ של החברה בישראל, בדגש על טכנולוגיות בינה מלאכותית. המתכנתים והמנהלים מדוטי צפויים להשתלב בתוך סלאק, פלטפורמת התקשורת הארגונית שנרכשה אף היא על ידי סיילספורס בשנת 2020. כהן וחופשי יובילו את פעילות סלאק בישראל לאחר הרכישה.
הטכנולוגיה של דוטי תשולב בפיתוח "שכבת חיפוש חכמה", Agentic Search, שתהיה חלק מהיכולות העתידיות של מוצרי סיילספורס, ותפעל דרך ממשק השיחה של סלאק. מטרת העל: לאפשר לעובדים ולסוכני ה־AI בארגון לאתר מידע ולבצע פעולות ביעילות, תוך שילוב בין חוויית משתמש חלקה ויכולות ניתוח מתקדמות.
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- אקזיט ישראלי: DigitalOwl נמכרת לפי שווי של כ-200 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוטי מעסיקה כיום כ־20 עובדים, ורובם יצטרפו רשמית לצוות סלאק המקומי. לדברי מתן כהן, מנכ"ל דוטי, הרכישה תאפשר להפיץ את הטכנולוגיה בקנה מידה עולמי, ולהגשים את החזון של הנגשת מידע ארגוני בצורה אינטואיטיבית ומהירה. דניז דרסר, מנכ"לית סלאק, הוסיפה כי "המומחיות של דוטי מאיצה את החזון שלנו להמציא מחדש את החיפוש הארגוני בכל מוצרי סיילספורס".

ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
בתוך זמן קצר, צ’אטבוטים נהפכו ממחשבון חכם לכלי שאנשים מגדירים כחבר הכי טוב. בני נוער משתמשים ב-AI כדי לפרוק רגשות, לתרגל שיחה ולקבל עצות על אהבה, עבודה ומשפחה, וחלקם מודים שהשיחה עם הבוט מספקת לא פחות - ולעתים יותר - משיחה עם חבר אמיתי. מחקרים מראים:
שימוש כבד בצ’אט עלול להיות קשור לבדידות, תלות רגשית והחלשת קשרים אנושיים. החבר החדש תמיד זמין ונחמד - אבל הוא גם מוצר של תאגידים
בסוף 2024 משתמש ברדיט כתב בפורום שנועד ל-OpenAI: "ChatGPT הוא אחד החברים הכי טובים שלי ונמאס לי להעמיד פנים שזה לא ככה". כמה חודשים אחר כך הוסיף משתמש אחר כי, "אני באמת מרגיש ש-ChatGPT הוא החבר הכי טוב שלי", ובמאי האחרון כבר נכתב שם: "אני מדבר עם ChatGPT יותר מכל אחד אחר בחיים שלי... אני מבקש ממנו עצות, מאוורר מולו רגשות, נעזר בו בהחלטות גדולות בחיים. לפעמים זה מרגיש כאילו הוא מכיר אותי יותר טוב מהאנשים שסביבי. אני לא היחיד, נכון?".
אלפי גולשים סיפרו בתגובות שלהם איך הצ’אט היה היחיד שהבין אותם כשחיית המחמד שלהם מתה, כשהם הושפלו בעבודה או הסתכסכו עם בן משפחה. בטיקטוק צעירות וצעירים מתעדים את עצמם בדמעות ומודים שהבוט "רואה" אותם יותר מבני אדם. באמזון אפשר לקנות חולצה עם הכיתוב "ChatGPT Is My Best Friend", והיא כבר לא נראית כמו בדיחה פרטית של חובבי טכנולוגיה, אלא ככיתוב די כן על מצב נפשי של דור שלם. מאחורי התחושות האלה עומדים גם מספרים קשים להתעלמות. לפי נתוני OpenAI, יותר מ-400 מיליון בני אדם בעולם משתמשים ב-ChatGPT מדי שבוע, ועוד מאות מיליונים מדברים עם בוטים מתחרים. הבוט שהיה אמור להיות כלי עבודה נהפך, כמעט בלי שתוכנן כך במפורש, לדמות שיחה קבועה בחיים של אנשים רבים - לפעמים הדמות היציבה ביותר בחיים שלהם.
ממדע בדיוני לחבר דיגיטלי - זה כבר כאן
הרעיון של יצור מלאכותי שנהפך ל"אנושי" אינו חדש. במיתוסים קדומים גיבורים ניסו להפיח רוח חיים בפסלים או יצורים מלאכותיים, ובמאה ה-20 ספרות המדע הבדיוני הלכה צעד קדימה ושאלה איך זה מרגיש להיות חבר, בן זוג או הורה לרובוט. כבר בשנות השישים הופיעה אלייזה - תוכנת צ’אט פרימיטיבית שחיקתה פסיכולוג, וחלק מהמשתמשים ביקשו להישאר לבד איתה כדי לספר לה סודות.
כיום, הדור החדש של הצ’אטבוטים - Replika, בוטי "AI Companions" שונים, וכמובן ChatGPT - מציע לא רק תשובות טכניות אלא גם שיחה "אמפתית" יותר, עם זיכרון של ההיסטוריה המשותפת ותגובות שנשמעות כמו חבר מוסרי ותומך. מחקר מקיף שפורסם ב-Frontiers in Psychology בדק מאות משתמשים של Replika, ומצא שאנשים מרגישים שהשיחה עם הבוט נותנת להם תחושת ליווי רגשי ושייכות, עם שביעות רצון גבוהה מהקשר ורצון להמשיך להשתמש בו. עם זאת, ככל שהקשר נעשה רגשי יותר, כך נצפתה גם עלייה בתלות במדיה ופגיעה מסוימת ביכולת לתקשר בעולם האמיתי.
- מה קורה כשהבוס הוא בוט? גופי ענק החלו לאפשר הערכת ביצועים עם AI
- איך אפשר לבנות אפליקציה בלי לדעת לכתוב קוד? גם כאן ה-AI עושה מהפכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, מתפתחת תעשיית חברים מלאכותיים שלמה - חברות שמוכרות בוטים שמותאמים אישית לאדם שהזמין אותם, דמויות רומנטיות או "חברות" לתקופות קשות. כתבות שונות שהופיעו בתקשורת הבינלאומית מתארות אנשים שמנהלים זוגיות מלאה עם בוט, ואחרים שמתייחסים לצ’אט כאל "חבר הנפש היחיד" שמבין אותם.
