ארמו ARMO
צילום: יחצ

ארמו מגייסת 30 מיליון דולר לפלטפורמת אבטחת קוברנטיס בקוד פתוח

נתנאל אריאל |

חברת ארמו (ARMO) הישראלית גייסה בסבב A 30 מיליון דולר, לפיתוח הפלטפורמה לאבטחת קוברנטיס - מערכת מבוססת קוד פתוח לניהול אפליקציות מבוססות קונטיינרים בעולמות הענן - באמצעות קוד פתוח. מדובר על מערכת שמאפשרת שליטה אחודה. ארמו, מפתחת כלי הקוד הפתוח Kubescape לאבטחת מידע לסביבת קוברנטיס, גייסה את הכסף מ-Tiger Global, עם  Hyperwise Ventures ובהשתתפות המשקיעים הקיימים משלב הסיד,  Pitango First and Peled Ventures. בחברה מעריכים ש-5.6 מיליון מפתחים כבר משתמשים בקורברנטיס, מה שמהווה כ 31% מכלל מפתחי הבקאנד. לדברי החברה "המעבר המואץ של חברות רבות לסביבות מבוססות ענן והשימוש המואץ בסביבת קוברנטיס ע"י מיליונים של משתמשים ומפתחים, מעלה את הצורך המיידי באבטחת מידע לסביבה זאת. אולם, אין כיום פתרון קוד פתוח הנותן מענה "מקצה לקצה" (End to end) אשר בנוי בצורה הוליסטית. הפתרונות הקיימים מוגבלים בהיקף המענה שהם נותנים, מייצרים בעיות מהותיות של שליטה ובקרה, האינטגרציה שלהם ונדרש מאמץ רב ליצירת סינרגיות. המצב מאלץ חברות רבות לפנות לפתרונות "סגורים" של חברות הדורשות שימוש בתוכנה באמצעות רישיון". קיובסקייפ של ארמו הוא לדברי החברה הפלטפורמה ההוליסטית הראשונה לאבטחת מידע של קוברניטס אשר מבוססת לגמרי על קוד פתוח. הוא הושק באוגוסט 2021 ובחברה אומרים כי יש לו עשרות אלפי משתמשים, ומעל 2500 משתמשים רשומים בגרסת ה- SaaS.  קיובסקייפ סורק קבצי קונפיגורציה (למשל YAML & Helm), קונטיינרים ו Nodes למציאת טעיות קונפיגורציה ופגיעויות בתוכנה. הוא מחשב ציון המשקף את רמת הסיכון ומראה טרנדים של שיפור או התדרדרות. לדברי החברה, הוא מאפשר בחינה וחקירה על כל ההקשרים בין משתמשים, משימות והרשאות, בתוך קוברנטיס, במטרה לאפשר מבט אחוד ושליטה מרכזית על סביבת הקוברנטיס, וכן חקירה, תיקון אוטומטי ושיפור של בעיות שהתגלו. החברה הוקמה ע"י שאולי רוזן, לאוניד סנדלר ובן הירשברג והיא מתכנת לשלש את כמות העובדים עד סוף השנה. שאולי רוזן, מנכ"ל ומייסד-שותף בארמו: "כיום, צוותי הפיתוח הם האחראים על אבטחת המידע של סביבת קוברנטיס והם תמיד יעדיפו להשתמש בפתרונות מבוססים קוד פתוח, אבל הם גם זקוקים לפתרונות הוליסטים אשר יתאימו לסביבות הפיתוח שבהן הם משתמשים כעת. חברות נאלצות לבחור: לנסות ולייצר אינטגרציה מורכבת בין מספר רב של כלים מבוססים קוד-פתוח, או להתחייב לפתרון מסחרי מבוסס רישיון אשר אין ביכולתן להתאים לצרכיהן, בו אין להן גישה חופשית לקוד, ואין להן יכולת להשפיע על מפת הדרכים שלו או להתאימו כ"י תרומת  קוד". לדבריו: "קוברנטיס היא סביבת קוד פתוח וגם פתרונות אבטחת המידע עבורה צריכים להיות קוד פתוח, בהתבסס על אותם עקרונות של שקיפות ושיתוף הפעולה". אמר ג'ון קורטיוס, שותף בקרן Tiger Global. "ארמו יוצאת דופן בכך שהיא מחויבת לחלוטין לבניית פלטפורמה קוד פתוח שלמה ומלאה עבור קוברנטיס, כך שכולם יכולים להנות ממנה אך גם לתרום לה". נתן שוחמי, שותף מנהל ב-Hyperwise Ventures: "השימוש בקוברנטיס רק ממשיך לגדול ושמירה על אבטחת המידע בסביבה זאת משמעותו למעשה אבטוח של התשתית עליה רצות כל האפליקציות המודרניות כיום. אבל המשמעות היא גם ההיתכנות הריאלית של בעיות קונפיגורציה ופגיעויות פוטנציאליות ברמות שונות של הסביבה. אבטחת המידע של קוברנטיס היא בעיה מורכבת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח

במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה  שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה סם אלטמן

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.

אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.

להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד,  מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי. 

החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו. 

להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.