אמיר נחמיה קונקטים
צילום: גיל חיון

חברת קונקטים מגייסת 120 מיליון דולר

סך כל גיוסי החברה, המפתחת פלטפורמה פנים ארגונית לתקשורת עם עובדים שאינם נגישים למחשב, מסתכמים עד כה ל-160 מיליון דולר; כספי הגיוס נועדו להרחיב את הפעילות הגלובלית, את פיתוח המוצר ומאמצי השיווק
גיא טל |

חברת קונקטים (Connecteam), המפתחת פלטפורמה פנים-ארגונית לניהול ותקשורת עם עובדים שאינם נגישים למחשב, מודיעה על השלמת סבב גיוס C בסך 120 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי מגיע עשרה חודשים בלבד לאחר השלמת סבב B שעמד על סך 37 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Stripes ו- Insight Partners, אליהן הצטרפו הקרנות Tiger Global, Qumra Capital ו-O.G. Tech שעבורה זו השקעת המשך. סך גיוסי החברה עומד על 160 מיליון דולר.

הגיוס הנוכחי מגיע לאחר  צמיחה של 400% בהכנסות השנתיות וצמיחה דומה בכמות הלקוחות. לצד הצמיחה העסקית, קונקטים הגדילה את מצבת כוח האדם בלמעלה מ-500% בשנת 2021 ומונה היום כ-170 עובדים. קונקטים תשתמש בכספי הגיוס על מנת להרחיב את פעילותה הגלובלית, את פיתוח המוצר ואת מאמצי השיווק. לשם כך החברה מתכננת לגייס כ-300 עובדים כבר בשנת 2022.

קונקטים (Connecteam) הינה חברת סטארטאפ המפתחת פלטפורמה פנים ארגונית עבור חברות שמרבית עובדיהן אינם נגישים למייל ולמחשב ארגוני, ומהווים כ-80% משוק העבודה העולמי. הפלטפורמה הארגונית של קונקטים מאפשרת לחברות להקים בקלות אפליקציה פנים-ארגונית לניהול, תקשורת ותפעול עובדים. החברה נוסדה ב-2015 ומשרתת מעל ל-20,000 לקוחות בכ-80 מדינות ובכלל זה ישראל, מדינות באירופה ובצפון אמריקה. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא חברות קטנות של כ 5 עובדים וחברות גדולות ובינלאומיות דוגמת סודהסטרים, תנובה, ישרוטל, פוקס, נייקי, yes, Sodexo, מקורות ועוד.

אמיר נחמיה, מיסד שותף ומנכ"ל: "הגיוס הנוכחי משמעותי מאוד עבורנו ומגיע לאחר שנה יוצאת דופן של צמיחה אדירה, בה הגדלנו את ההכנסות ואת מספר העובדים. אנחנו נמצאים בשלב בו המוצר בשל ומביא ערך רב ללקוחותינו והדרישה בשוק עצומה ורק הולכת וגדלה. יש לנו הרבה מזל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. למרבית הצמיחה שלנו אחראיים דור חדש של מנהלים ועובדים - שרוצים לתקשר בפשטות, לדעת מה קורה בזמן אמת, שמאסו בדרכי העבודה המסורתיות ורוצים לעשות דברים אחרת. כספי הגיוס יאפשרו לנו להמשיך ולהשקיע במוצר, להרחיב את פעילותנו בארץ ובעולם, ומעל הכל לאייש 300 משרות פתוחות עוד השנה."

סגאר קולקרני, שותף בקרן Stripes: "היופי במוצר של Connecteam הוא שהוא רב-תכליתי אך עם זאת פשוט מאוד להטמעה למנהלים ולצוות. כששוחחנו עם לקוחות של קונקטים הופתענו לגלות עד כמה המוצר היה משמעותי לעסק שלהם ועד כמה הוא הפך לכלי יום יומי בסיסי. כשיורדים לפרטים, קשה להבין איך אפשר לנהל עסק שבו מרבית העובדים אינם נגישים לאימייל או מחשב מבלי להשתמש בקונקטים. אנחנו גאים לתמוך בצוות ולהצטרף למסע.״

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה

הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.

השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?

מאחורי הקלעים של עסקת הענק

ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.

החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.

ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.


לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ


בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.