חברת קונקטים מגייסת 120 מיליון דולר
חברת קונקטים (Connecteam), המפתחת פלטפורמה פנים-ארגונית לניהול ותקשורת עם עובדים שאינם נגישים למחשב, מודיעה על השלמת סבב גיוס C בסך 120 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי מגיע עשרה חודשים בלבד לאחר השלמת סבב B שעמד על סך 37 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Stripes ו- Insight Partners, אליהן הצטרפו הקרנות Tiger Global, Qumra Capital ו-O.G. Tech שעבורה זו השקעת המשך. סך גיוסי החברה עומד על 160 מיליון דולר.
הגיוס הנוכחי מגיע לאחר צמיחה של 400% בהכנסות השנתיות וצמיחה דומה בכמות הלקוחות. לצד הצמיחה העסקית, קונקטים הגדילה את מצבת כוח האדם בלמעלה מ-500% בשנת 2021 ומונה היום כ-170 עובדים. קונקטים תשתמש בכספי הגיוס על מנת להרחיב את פעילותה הגלובלית, את פיתוח המוצר ואת מאמצי השיווק. לשם כך החברה מתכננת לגייס כ-300 עובדים כבר בשנת 2022.
קונקטים (Connecteam) הינה חברת סטארטאפ המפתחת פלטפורמה פנים ארגונית עבור חברות שמרבית עובדיהן אינם נגישים למייל ולמחשב ארגוני, ומהווים כ-80% משוק העבודה העולמי. הפלטפורמה הארגונית של קונקטים מאפשרת לחברות להקים בקלות אפליקציה פנים-ארגונית לניהול, תקשורת ותפעול עובדים. החברה נוסדה ב-2015 ומשרתת מעל ל-20,000 לקוחות בכ-80 מדינות ובכלל זה ישראל, מדינות באירופה ובצפון אמריקה. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא חברות קטנות של כ 5 עובדים וחברות גדולות ובינלאומיות דוגמת סודהסטרים, תנובה, ישרוטל, פוקס, נייקי, yes, Sodexo, מקורות ועוד.
אמיר נחמיה, מיסד שותף ומנכ"ל: "הגיוס הנוכחי משמעותי מאוד עבורנו ומגיע לאחר שנה יוצאת דופן של צמיחה אדירה, בה הגדלנו את ההכנסות ואת מספר העובדים. אנחנו נמצאים בשלב בו המוצר בשל ומביא ערך רב ללקוחותינו והדרישה בשוק עצומה ורק הולכת וגדלה. יש לנו הרבה מזל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. למרבית הצמיחה שלנו אחראיים דור חדש של מנהלים ועובדים - שרוצים לתקשר בפשטות, לדעת מה קורה בזמן אמת, שמאסו בדרכי העבודה המסורתיות ורוצים לעשות דברים אחרת. כספי הגיוס יאפשרו לנו להמשיך ולהשקיע במוצר, להרחיב את פעילותנו בארץ ובעולם, ומעל הכל לאייש 300 משרות פתוחות עוד השנה."
- סבב A הורחב: סטראטאפ הפינטק יוטילה גייס 22 מיליון דולר
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סגאר קולקרני, שותף בקרן Stripes: "היופי במוצר של Connecteam הוא שהוא רב-תכליתי אך עם זאת פשוט מאוד להטמעה למנהלים ולצוות. כששוחחנו עם לקוחות של קונקטים הופתענו לגלות עד כמה המוצר היה משמעותי לעסק שלהם ועד כמה הוא הפך לכלי יום יומי בסיסי. כשיורדים לפרטים, קשה להבין איך אפשר לנהל עסק שבו מרבית העובדים אינם נגישים לאימייל או מחשב מבלי להשתמש בקונקטים. אנחנו גאים לתמוך בצוות ולהצטרף למסע.״
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIאישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית
״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב.
האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.
מהי תכנית H-1B?
תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.
האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")