חברת קונקטים מגייסת 120 מיליון דולר
חברת קונקטים (Connecteam), המפתחת פלטפורמה פנים-ארגונית לניהול ותקשורת עם עובדים שאינם נגישים למחשב, מודיעה על השלמת סבב גיוס C בסך 120 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי מגיע עשרה חודשים בלבד לאחר השלמת סבב B שעמד על סך 37 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Stripes ו- Insight Partners, אליהן הצטרפו הקרנות Tiger Global, Qumra Capital ו-O.G. Tech שעבורה זו השקעת המשך. סך גיוסי החברה עומד על 160 מיליון דולר.
הגיוס הנוכחי מגיע לאחר צמיחה של 400% בהכנסות השנתיות וצמיחה דומה בכמות הלקוחות. לצד הצמיחה העסקית, קונקטים הגדילה את מצבת כוח האדם בלמעלה מ-500% בשנת 2021 ומונה היום כ-170 עובדים. קונקטים תשתמש בכספי הגיוס על מנת להרחיב את פעילותה הגלובלית, את פיתוח המוצר ואת מאמצי השיווק. לשם כך החברה מתכננת לגייס כ-300 עובדים כבר בשנת 2022.
קונקטים (Connecteam) הינה חברת סטארטאפ המפתחת פלטפורמה פנים ארגונית עבור חברות שמרבית עובדיהן אינם נגישים למייל ולמחשב ארגוני, ומהווים כ-80% משוק העבודה העולמי. הפלטפורמה הארגונית של קונקטים מאפשרת לחברות להקים בקלות אפליקציה פנים-ארגונית לניהול, תקשורת ותפעול עובדים. החברה נוסדה ב-2015 ומשרתת מעל ל-20,000 לקוחות בכ-80 מדינות ובכלל זה ישראל, מדינות באירופה ובצפון אמריקה. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא חברות קטנות של כ 5 עובדים וחברות גדולות ובינלאומיות דוגמת סודהסטרים, תנובה, ישרוטל, פוקס, נייקי, yes, Sodexo, מקורות ועוד.
אמיר נחמיה, מיסד שותף ומנכ"ל: "הגיוס הנוכחי משמעותי מאוד עבורנו ומגיע לאחר שנה יוצאת דופן של צמיחה אדירה, בה הגדלנו את ההכנסות ואת מספר העובדים. אנחנו נמצאים בשלב בו המוצר בשל ומביא ערך רב ללקוחותינו והדרישה בשוק עצומה ורק הולכת וגדלה. יש לנו הרבה מזל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. למרבית הצמיחה שלנו אחראיים דור חדש של מנהלים ועובדים - שרוצים לתקשר בפשטות, לדעת מה קורה בזמן אמת, שמאסו בדרכי העבודה המסורתיות ורוצים לעשות דברים אחרת. כספי הגיוס יאפשרו לנו להמשיך ולהשקיע במוצר, להרחיב את פעילותנו בארץ ובעולם, ומעל הכל לאייש 300 משרות פתוחות עוד השנה."
- סבב A הורחב: סטראטאפ הפינטק יוטילה גייס 22 מיליון דולר
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סגאר קולקרני, שותף בקרן Stripes: "היופי במוצר של Connecteam הוא שהוא רב-תכליתי אך עם זאת פשוט מאוד להטמעה למנהלים ולצוות. כששוחחנו עם לקוחות של קונקטים הופתענו לגלות עד כמה המוצר היה משמעותי לעסק שלהם ועד כמה הוא הפך לכלי יום יומי בסיסי. כשיורדים לפרטים, קשה להבין איך אפשר לנהל עסק שבו מרבית העובדים אינם נגישים לאימייל או מחשב מבלי להשתמש בקונקטים. אנחנו גאים לתמוך בצוות ולהצטרף למסע.״
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
