טיק טוק מדיטציה (טיק טוק)
טיק טוק מדיטציה (טיק טוק)

מדיטציה בטיקטוק לבני נוער - מה זה אומר והאם זה אפקטיבי?

תרגיל ציני של יח"צ או עזרה אמיתית? 

עמית בר |
נושאים בכתבה טיקטוק מדיטציה

יש בזה משהו ציני - טיקטוק והרשתות החברתיות בכלל, יוצרות אי שקט ולחץ אצל בני הנוער. יש מקומות ברחבי העולם שמתחילים לאסור בהם שימוש ברשתות. לא בטוח שאפשר לאכוף את זה, בני הנוער ולא רק הם די מוכרחים את הרשתות, אבל יש תמימות
דעים שזה לא טוב לבני נוער. אז מה עושות הרשתות החברתיות? הן מתעוררות ומביאות לנו כלים נגדיים שמוכיחים שהן גם מועילות. ראשית - בטח שהן מועילות. יש הרבה דברים טובים ברשת, צד דברים "רעים",  שנית - כדאי לבחון את זה גם בלי ציניות. נכון שהמטרה של הרשתות להיראות טובות-מועילות-הוגנת
, אבל אם יש פיצ'רים שניתנים שמתאימים לכם - זה מצוין. 

הפעם - טיקטוק מרגיעה אתכם עם פיצ׳ר מדיטציות מובנה באפליקציה. הפיצ'ר החדש נועד לעזור למשתמשים להירגע לפני השינה, כשהוא יוגדר
כברירת מחדל בחשבונות של בני נוער; בנוסף, טיקטוק תתרום 2.3 מיליון דולר לארגוני בריאות נפש מ-22 מדינות, במטרה לעודד רווחה נפשית

לרגל חודש המודעות לבריאות הנפש, טיקטוק מודיעה על השקת תרגילי מדיטציה מודרכים
בתוך האפליקציה, עבור כל קהילת המשתמשים. עבור בני נוער מתחת לגיל 18, הפיצ'ר יופעל כברירת מחדל, בעוד משתמשים מבוגרים יוכלו להפעיל את הפיצ'ר בכל עת דרך הגדרות זמן המסך באפליקציה
.



sans-serif="">לאחרונה טיקטוק הודיעה על בחינת פיצ'ר חדש שנועד לעודד צעירים לכבות את האפליקציה בלילה. במהלך הבחינה עלה, כי 98% מבני הנוער שביצעו מדיטציה עם טיקטוק בחרו להמשיך ולעשות כן. מחקרים מראים שמדיטציה מודעת יכולה לשפר את איכות השינה בקרב אנשים בכל הגילאים,
ולכן בחרה טיקטוק להכניס את פיצ'ר המדיטציה לשעות הערב לכל המשתמשים שלה, ללא קשר לגילם.

 אם בן נוער יבחר להשתמש בטיקטוק לאחר השעה 22:00, על גבי הפיד שלו יופיע תרגיל מדיטציה מונחה שיעזור לו להירגע לקראת השינה.
אם בן הנוער יחליט להמשיך להשתמש בטיקטוק גם לאחר התזכורת הראשונה, תופיע תזכורת שנייה, הפעם על גבי מסך מלא, במטרה לעודד אותו לקחת רגע להירגע בסוף היום ולשפר את איכות השינה הצפויה שלו.

בנוסף, כאמור הודיעה
טיקטוק כי תתרום תרומה בשווי 2.3 מיליון דולר בקרדיטים לפרסום ל-31 ארגוני בריאות נפש מ-22 מדינות ברחבי העולם, כחלק מקרן החינוך לבריאות הנפש שלה. בשילוב עם הכשרה שתסופק על ידי טיקטוק, מימון זה יסייע לארגונים הללו ליצור תוכן אינפורמטיבי ומרתק בנושא בריאות הנפש
עבור קהלים ברחבי העולם.

מאז שהוקמה קרן החינוך לבריאות הנפש לפני כשנתיים היא סייעה לארגונים לצבור יותר מ-173 מיליון צפיות בתכנים שלהם, מעל ל-600,000 עוקבים חדשים לחשבונותיהם,
יותר מ-200,000 ביקורים באתרים, ולגייס 486 מתנדבים חדשים.

קיראו עוד ב"BizTech"

ג'והנה ס. קנדל, מייסדת ומנכ"לית הברית הלאומית להפרעות אכילה, אמרה: "לטיקטוק הייתה השפעה משנת חיים על טווח
ההגעה שלנו לקהלים שונים והאפקטיביות של הארגון שלנו. דרך הפלטפורמה הצלחנו להגיע ליותר מ-44 מיליון אנשים, וליצור רמת מודעות חסרת תקדים לנושא הפרעות האכילה. החשיפה הזו תורגמה ישירות לתמיכה שחווינו בעולם האמיתי, שאפשרה לנו לחבר יותר אנשים ומשפחות למשאבים מצילי
חיים שהם זקוקים להם"
.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.