מה זה 'AI רעיל', ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותו?
כמו שיש תוכן רעיל יש גם AI רעיל שנסמך על התכנים ברשת. האם מניעה או רגולציה יכולה לעכב את מהפכת ה-AI, מה קורה באירופה ואצלנו
בתוך ים ההתלהבות מהבינה המלאכותית — עם היכולת שלה לכתוב, לתרגם, לצייר, להמליץ, להפתיע — צץ מושג חדש שמטריד רגולטורים, ממשלות וחברות טכנולוגיה: AI רעיל.
המונח הזה, שעד לאחרונה נשמע בעיקר באקדמיה ובכנסים סגורים, כבר מופיע במסמכים רשמיים של נציבות האיחוד האירופי. ובזמן שבישראל עוד מתווכחים אם צריך בכלל לפקח על GPT או לתת לו לזרום חופשי, באירופה יש מי שממש מודאגים.
אבל רגע לפני, מה זה אומר ש-AI הוא "רעיל"? למה זה פתאום נחשב לאיום אמיתי? ואיך בכלל בינה מלאכותית — מכונה חסרת כוונה — יכולה להפיץ שנאה, הסתה או מידע שגוי?
בינה מלאכותית לא "רעה" – אבל היא כן עלולה להזיק
המשמעות של "רעילות" בתחום הבינה המלאכותית היא לא שהמודל מקולקל, או שיש בו כוונה לפגוע. הכוונה היא לכך שבלי לשים לב — או בלי שבכלל מישהו התכוון — המודל עלול להפיק תכנים בעייתיים.
- שימוש ב-AI משפר זיהוי גידולים סרטניים, אבל גורם לרופאים לאבד מיומנויות; מה צפוי בהמשך?
- האם ה-AI יהרוג את חברות התוכנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה יכול להיות ניסוחים גזעניים, סטריאוטיפים מגדריים, שפה פוגענית, עידוד לאלימות, שיח אנטישמי, הפצת תיאוריות קונספירציה, הצגת עובדות שגויות, או פשוט מידע מעוות שמתחזה לאמת.
וזה קורה לא רק במודלים קטנים או פרוצים. גם מודלים של החברות הגדולות — OpenAI, Anthropic, Meta, Google — עדיין מייצרים לעיתים תכנים כאלה, גם אחרי תהליכי סינון והכשרה.
למה כולם מדברים על זה עכשיו?
כי אנחנו בשלב שבו המודלים הפכו נגישים, חזקים וזמינים לכולם. לא רק אנשי טכנולוגיה, אלא גם ילדים, קמפיינרים פוליטיים, בעלי אתרים, תלמידים ומורים – כולם משתמשים ב-GPT ובדומיו. ובדיוק כשהשימושים מתפשטים, מגיע גל של תקלות: תשובות שכוללות "בדיחות" אנטישמיות, תיאורים שמרמזים שנשים פחות מתאימות לניהול, או הצגת אירועים היסטוריים בצורה חלקית ומוטה. לפעמים אלה טעויות. לפעמים — תוצאה של דאטה לא מפוקח שעליו המודלים עברו אימון.
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
הבעיה היא שלמרות מאמצים לשפר, אי אפשר לחזות מראש מה יצא. ובמערכת של מיליארדי בקשות ביום, כל מקרה בעייתי עלול להפוך לויראלי, להשפיע על דעת קהל או לייצר נזק תדמיתי, פוליטי או חברתי.
באירופה כבר לא מחכים — הם פועלים
האיחוד האירופי לקח על עצמו להוביל רגולציה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. הם ניסחו חוק בשם AI Act שמנסה להגדיר איזה שימושים מותרים, אילו מסוכנים, ומה דורש פיקוח. אבל החקיקה הזו נבנתה בקצב רגוע, והמציאות – דוהרת.
לאחרונה, עם השקת מודלים חדשים כמו GPT-4.5 ו־Claude 3, רגולטורים בגרמניה, צרפת, הולנד ואיטליה נשמעים לחוצים הרבה יותר. הם דורשים שקיפות, הגבלות, סנקציות – ואפילו אחריות פלילית במקרים מסוימים. ברקע, מתנהלים מגעים להקמת גוף בקרה אירופי עצמאי שיפקח על תכני בינה מלאכותית – בדומה למה שנעשה בתחום ההגבלים העסקיים.
מקרים שקרו באמת
בכמה כלי תקשורת באירופה דווח על כך שמודלים פופולריים הפיצו מידע שגוי על פוליטיקאים ערב בחירות, או נתנו המלצה מרומזת על גזע מסוים בבחירת מועמדים לעבודה.
באחד המקרים, GPT חיבר כתבה דמיונית על עיתונאית אמיתית, שבה נטען כי סילפה עובדות בכנס בינלאומי – למרות שהאירוע כלל לא קרה. התוכן הופץ בפורומים אנטי-תקשורתיים, וגרם לה לאיומים אישיים.
ומה קורה בישראל?
כרגע, אין רגולציה מסודרת לבינה מלאכותית. רשות החדשנות פרסמה מסמך עקרונות כללי. משרד המשפטים מקיים דיונים שקטים. אבל בפועל – אין חוק, אין גוף מפקח, ואין מדיניות מחייבת.
עם זאת, במגזר הציבורי כבר מתחילים להבין את הסיכון. גופים ממשלתיים וחלק מהאוניברסיטאות מטמיעים מנגנוני בקרה פנימיים – במיוחד על תכנים שנוצרים אוטומטית.
חברות הטכנולוגיה מוסיפות שכבות סינון, מגבילות גישה למודלים פתוחים, ומנסות לחנך את המשתמשים איך להפעיל את ה-AI בצורה אחראית. הבעיה היא שהרבה מהשיח מתנהל בדיעבד – אחרי שהתוכן כבר הופץ, פגע או השפיע. ולכן, מדינות רבות – לא רק באירופה – מתחילות לדרוש: מנגנוני שקיפות – לדעת מאיפה מגיע המידע שעליו ה-AI מתבסס, הגדרות אחריות – האם החברה אחראית למה שהמודל מייצר? סימון תכנים – חובה לציין כשמדובר ביצירה של AI, סנקציות – קנסות במיליונים על מקרים חמורים במיוחד.
האם זה פתיר?
התשובה מורכבת. בינה מלאכותית לומדת מתוך דאטה – וכשמאמנים אותה על האינטרנט, כולל טוקבקים, פורומים, סרטונים ורשתות חברתיות – הרעילות היא חלק מהמציאות. לא צריך כוונה רעה בשביל שזה יקרה.
האם אפשר לנקות לגמרי? כנראה שלא. אבל כן אפשר לצמצם, לפקח, ולוודא שלפחות בדברים הרגישים – יש בקרה אנושית.
- 1.פשוט מאוד להבין מה זה AI רעיל 13/04/2025 10:46הגב לתגובה זוחברות הימורים כמו PLAYTIKA MOONACTIVE משתמשות בצוותי AI כדי לגרום למשתמשים לבזבז יותר כסף על הימורים הם לא מודים בזה רשמית אבל מהכרות עם השוק זה בידיוק מה שעושים שםוזו רק דוגמא אחת

"מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
מה שנשמע עד לא מזמן כמו מדע בדיוני הופך למציאות עסקית: מחקר של בנק אוף אמריקה צופה מהפכה בתעשיות התרופות, האנרגיה והפיננסים, ומצביע על מרוץ עולמי להובלה טכנולוגית בין סין, ארה"ב ואירופה - איך תוכלו להשקיע ולהיחשף לענף?
מחשוב קוונטי, נשמע לרבים כמו מינוח מעולמות המד"ב והאמת שגם במהות הטכנולוגיה הזאת מבקשת לעשות דברים שקרובים להיות דמיוניים במושגים של היום אבל לטכנולוגיה הזאת יש את הפוטנציאל לשנות את כל הכלכלה העולמית כך קובע מחקר חדש ומקיף שפרסם בנק אוף אמריקה. לפי הדו"ח, שגובש בהובלת חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק ואחראי תחום ההשקעות התמטיות, מחשוב קוונטי צפוי לייצר שוק עולמי בהיקף של עד 2 טריליון דולר עד 2035 ולגעת כמעט בכל היבט בחיים שלנו מכימיה ורפואה, דרך פיננסים ועד מערכות תחבורה.
אז לפני שנרוץ
קדימה ננסה להסביר במילים פשוטות מה זה בכלל מחשוב קוונטי. מחשוב קוונטי משנה את הדרך בה מחשבים פועלים ו"מחשבים". בעולם שבו מחשבים רגילים משתמשים בביטים יחידות מידע שיכולות להיות או 0 או 1 המחשב הקוונטי פועל עם קיוביטים (qubits) שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית,
וזה בזכות תופעות קוונטיות כמו סופרפוזיציה ושזירה (entanglement). מבלי להעמיק איך משיגים קסמים של "להיות במקביל באותו מקום" נאמר שהמשמעות של זה היא פוטנציאל חישוב אדיר, בעיקר במצבים שבהם נדרש עיבוד של כמויות עצומות של מידע או פתרון של בעיות מתמטיות מורכבות.
ככל שהטכנולוגיה תופסת תאוצה - ובדומה מאוד גם למה שראינו עם ה-AI - אנשים וגם משקיעים - הולכים ומבינים שמחשוב קוונטי לא רק יהפוך את תכנון התרופות למהיר יותר, או את האופטימיזציה הלוגיסטית ליעילה יותר אלא גם יוכל לשדרג את מערכות ההצפנה, לזרז מחקר בפיזיקה,
ולשנות את הדרך שבה אנחנו ניגשים לשאלות בסיסיות במדע, באנרגיה ובחומר.
לקריאה נוספת - מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפוטנציאל הכלכלי הכניס כבר את המעצמות ל"מירוץ חימוש". הדו"ח מצייר מאבק של מדינות ששועטות קדימה בהשקעות, מטילות מגבלות ייצוא ומנסות לשמור לעצמן את היתרון. "קוונטום הוא לא עוד טכנולוגיה", אומרים החוקרים, "אלא קפיצה אבולוציונית שתגדיר מחדש את חלוקת העוצמה בין מדינות וענפים".

"מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
מה שנשמע עד לא מזמן כמו מדע בדיוני הופך למציאות עסקית: מחקר של בנק אוף אמריקה צופה מהפכה בתעשיות התרופות, האנרגיה והפיננסים, ומצביע על מרוץ עולמי להובלה טכנולוגית בין סין, ארה"ב ואירופה - איך תוכלו להשקיע ולהיחשף לענף?
מחשוב קוונטי, נשמע לרבים כמו מינוח מעולמות המד"ב והאמת שגם במהות הטכנולוגיה הזאת מבקשת לעשות דברים שקרובים להיות דמיוניים במושגים של היום אבל לטכנולוגיה הזאת יש את הפוטנציאל לשנות את כל הכלכלה העולמית כך קובע מחקר חדש ומקיף שפרסם בנק אוף אמריקה. לפי הדו"ח, שגובש בהובלת חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק ואחראי תחום ההשקעות התמטיות, מחשוב קוונטי צפוי לייצר שוק עולמי בהיקף של עד 2 טריליון דולר עד 2035 ולגעת כמעט בכל היבט בחיים שלנו מכימיה ורפואה, דרך פיננסים ועד מערכות תחבורה.
אז לפני שנרוץ
קדימה ננסה להסביר במילים פשוטות מה זה בכלל מחשוב קוונטי. מחשוב קוונטי משנה את הדרך בה מחשבים פועלים ו"מחשבים". בעולם שבו מחשבים רגילים משתמשים בביטים יחידות מידע שיכולות להיות או 0 או 1 המחשב הקוונטי פועל עם קיוביטים (qubits) שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית,
וזה בזכות תופעות קוונטיות כמו סופרפוזיציה ושזירה (entanglement). מבלי להעמיק איך משיגים קסמים של "להיות במקביל באותו מקום" נאמר שהמשמעות של זה היא פוטנציאל חישוב אדיר, בעיקר במצבים שבהם נדרש עיבוד של כמויות עצומות של מידע או פתרון של בעיות מתמטיות מורכבות.
ככל שהטכנולוגיה תופסת תאוצה - ובדומה מאוד גם למה שראינו עם ה-AI - אנשים וגם משקיעים - הולכים ומבינים שמחשוב קוונטי לא רק יהפוך את תכנון התרופות למהיר יותר, או את האופטימיזציה הלוגיסטית ליעילה יותר אלא גם יוכל לשדרג את מערכות ההצפנה, לזרז מחקר בפיזיקה,
ולשנות את הדרך שבה אנחנו ניגשים לשאלות בסיסיות במדע, באנרגיה ובחומר.
לקריאה נוספת - מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפוטנציאל הכלכלי הכניס כבר את המעצמות ל"מירוץ חימוש". הדו"ח מצייר מאבק של מדינות ששועטות קדימה בהשקעות, מטילות מגבלות ייצוא ומנסות לשמור לעצמן את היתרון. "קוונטום הוא לא עוד טכנולוגיה", אומרים החוקרים, "אלא קפיצה אבולוציונית שתגדיר מחדש את חלוקת העוצמה בין מדינות וענפים".