חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה
צילום: טוויטר

הבורסה שעלתה ב-172% ואיך זה שהבורסה הטורקית עקפה את הבורסה שלנו?

2024 הייתה שנה של זינוקים בשווקים רבים בעולם, עם מדדים שהציגו תשואות יוצאות דופן. בעוד משברים כלכליים ואי ודאות פוליטית ממשיכים ללוות את השווקים, אנליסטים מעריכים המשך עליות - אבל יש גם סיכונים
עמית בר | (15)

2024 הייתה שנה של זינוק בשווקים רבים בעולם, עם מדדים שהציגו תשואות יוצאות דופן. בעוד משברים כלכליים ואי ודאות פוליטית ממשיכים ללוות את השווקים, מדדים מרכזיים ברחבי העולם הדהימו עם עליות משמעותיות. ארגנטינה הפתיעה עם זינוק פנומנלי וגם טורקיה הפתיעה לטובה. 

מעל לכל, וול סטריט היתה שוב במרכז העניינים, עם עלייה של 34% במדד הנאסד"ק ו-27% במדד ה-S&P 500. הביצועים המרשימים האלו מדגישים את הדומיננטיות המתמשכת של השוק האמריקאי בזכות מניות שאטרקטיביות לכולם - אנבידיה, טסלה ושבע המופלאות בכלל לצד השקעה ב-S&P 500 הן ההשקעות האטרקטיביות ביותר בעשרות מדינות. המסחר ביום אחד במניות כמו - אנבידיה, אפל, טסלה הוא מעל המסחר היומי ברוב הבורסות בעולם. 

המניות בוול סטריט זינקו בשנתיים קרוב ל-57%, וצריך להדגיש כי ככל שהעליות מתחזקות כך הסיכון גדל. הסיכוי שהעליות ימשיכו בקצב כזה אולי קיים, אבל הוא נמוך - גם בראייה היסטוריה וסטטיסטית זה כמעט ולא קיים וגם מבחינת ערכים ותמחור הרי שהתמחור כבר לא זול. מנגד, אומרים לנו - "כן, אבל הפעם יש מהפכה גדולה - מהפכת ה-AI". 

המהפכה הזו אולי תחסוך בהוצאות ותשפר את הרווחים, אבל מהפכות דווקא בעבר הביאו בשלב יחסית מוקדם לירידות בשווקים ורק בהמשך לאיזון - כך היה למשל במהפכת הדוט.קום. כך או אחרת, המומחים בוול סטריט צופים תשואה טובה גם בשנה הבאה (הנה למשל התחזית של מורגן סטנלי), מנגד הנה ההערכה של צבי סטפק שצופה ירידות. אגב, הבורסה האמריקאית נסחרת בתמחור גבוה יותר מיתר הבורסות בעולם - ה-S&P 500 נסחר במכפילי רווח של 25 לשנה הבאה, באירופה מדובר על 14-16, אצלנו זה באזור של אירופה, אבל יקר ביחס למדינות כמו איטליה וספרד.

כך או אחרת, ובחזרה ל-2024. השנה הזאת היתה השנה של ארגנטינה שהפתיעה בנסיקה ענקית במדדים המובילים.   

 

ארגנטינה: ה-Merval מעל הבורסות האחרות

מדד ה-Merval הארגנטינאי הפתיע את העולם עם עלייה מדהימה של 172% השנה - הרבה מעל כל הבורסות האחרות. מדובר בתוצאה יוצאת דופן הנובעת מיישום רפורמות כלכליות עמוקות שהוביל נשיא המדינה, חאבייר מיילי, שנבחר לתפקידו בשנת 2023. מיילי  שהוא כלכלן חולל דרמה גדולה במדיניות הכלכלית של ארגנטינה דרך "טיפול בהלם" 

אחת ההחלטות המרכזיות של מיילי הייתה תהליך "דולריזציה" של הכלכלה, כלומר ביטול המטבע המקומי (פזו ארגנטינאי) והחלפתו בדולר האמריקאי. המהלך, שנוי במחלוקת, נועד להחזיר יציבות לשוק הכספים המקומי ולבלום את האינפלציה, שעמדה על למעלה מ-100% בשנה טרם כניסתו לתפקיד. מיילי טען שהפזו הוא "אמצעי שאין לו ערך אמיתי," ושביטולו הוא הדרך היחידה לייצב את המחירים במדינה. בעוד שיש תמיכה במהלך מצד גורמים מסוימים, כמו בעלי הון ועסקים, מתנגדי המהלך הזהירו מפני אובדן עצמאות מוניטרית. בינתיים זה עובד. 

כחלק מהתוכנית לצמצום הגירעון התקציבי, מיילי הוביל מהלך מקיף של קיצוצים במגזר הציבורי ובשירותים החברתיים. הממשלה הקטינה את מספר המועסקים במגזר הציבורי, חתכה תקציבים למוסדות מדינה, וביטלה סובסידיות שהיו נהוגות בתחומים כמו אנרגיה, תחבורה ומזון. קיצוצים אלו גרמו לעלייה ביוקר המחיה והובילו למחאות נרחבות בקרב מעמד הביניים והשכבות החלשות, אך מיילי התעקש שהם חיוניים לחילוץ ארגנטינה מהמשבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

כמו כן, הרפורמות של מיילי התמקדו גם ביצירת סביבה ידידותית יותר למשקיעים זרים. הוא ביטל רגולציות רבות, פתח את השוק המקומי להשקעות חוץ, והבטיח הקלות מס למשקיעים שיעבירו את הונם לארגנטינה. תומכיו טוענים שהמהלכים האלו יחזקו את הכלכלה בטווח הארוך ויביאו לצמיחה בתעסוקה ובפריון, אך המבקרים מזהירים מפני ריכוז הון בידי מעטים ומחוסר השקעה בשכבות החלשות.

הרפורמות של מיילי, האמת כמו כל רפורמות, גורמות גם לפגיעה בשכבות מסוימות. בארגנטינה החלשים נפגעים, אבל מיילי מסביר שזה לתקופה יחסית קצרה ובהמשך כולם יקצרו את הפירות. 

 

טורקיה: מפתיעה בעליות

המדד הטורקי רשם עלייה של 34%, מה שממקם אותו כאחד המובילים באירופה. למרות שנים של אינפלציה גבוהה וחוסר יציבות כלכלית, תמריצים ממשלתיים ותמיכה מצד הבנק המרכזי הביאו להתאוששות מפתיעה. בנוסף, הסקטור התעשייתי בטורקיה נהנה מגידול משמעותי בביקושים מיבשת אירופה בעקבות המעבר של ייצור מחוץ לסין.

העליות במניות מגיעות משיפור מרשים בכלכלה - לאחר שנים של אינפלציה גבוהה, משברים במטבע המקומי (לירה טורקית), וחוסר יציבות כלכלית, שנת 2024 הביאה עמה שינוי במגמה. המדיניות של ריבית נמוכה שנכפתה על ידי נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, על הבנק המרכזי של טורקיה, השתנתה. ב-2024, עם מינויו של חאפזה גאיה ארקן לנגידת הבנק המרכזי, החלה סדרת העלאות ריבית אגרסיביות. הריבית עלתה מ-8.5% לכ-40%, במטרה לבלום את האינפלציה, שעמדה על למעלה מ-60% בשנים הקודמות. הצעד הזה הוביל לייצוב מסוים של הלירה הטורקית ושיפר את אמון המשקיעים במדיניות הכלכלית.

השינוי הזה הוביל לגידול בהשקעות הזרות. ההעלאות בריבית יחד עם צעדים לשיפור השקיפות הפיננסית והבטחת יציבות בשוק הקפיטליסטי עודדו משקיעים זרים לחזור לטורקיה. הבורסה של איסטנבול, שבעבר נחשבה מסוכנת בשל אי-יציבות פוליטית וכלכלית, הפכה ליעד מעניין למשקיעים, במיוחד בשל מחירי מניות נמוכים יחסית.

בנוסף, מגזרים מסוימים בכלכלה הטורקית הפגינו ביצועים חזקים במיוחד. ענף הייצוא, ובעיקר תעשיות כמו רכב, טקסטיל, וכימיקלים, נהנה משער חליפין נוח ללירה הטורקית. טורקיה גם הפכה למוקד ייצור זול עבור מדינות אירופה, שמחפשות אלטרנטיבות לשרשרת האספקה המזרח-אסייתית. ההכנסות מייצוא סייעו לצמצום הגירעון המסחרי ולחיזוק מאזן התשלומים.

גם התיירות לטורקיה רשמה התאוששות עם מספר שיא של מבקרים. התיירות, שמזינה מגזרים רבים כמו מלונאות, תחבורה ומסעדנות, תרמה להזרמת מטבע זר ולהעלאת ההכנסות הממשלתיות.

העליות בבורסה הטורקית נבעו גם מצעדים ישירים של הממשל - הקלות על חברות לגייס הון בשוק ההון המקומי, הקלות במיסוי ועוד.

 

ישראל:  עלייה של 27%

הבורסה בתל אביב שגשגה עם עלייה של כ-27% במדדים המובילים. העלייה נובעת מתמחור נוח ומהציפיות לחדשות טובות במחצית השנייה של השנה במקביל להצלחה של צה"ל בלבנון מול חיזבאללה, ובעזה מול החמאס וכן מול איראן. 

 

שאלות ותשובות על התשואות בבורסות בשנת 2024

  • מה תרם לזינוק במדד ה-Merval הארגנטינאי?

    הרפורמות הכלכליות האחרונות בארגנטינה, שכללו הפחתת מיסים, עידוד השקעות זרות ושיפור התשתיות, היוו גורם משמעותי. בנוסף, היציבות הפוליטית היחסית והתאוששות המטבע המקומי תרמו למגמת העלייה.

 
  • למה טורקיה הצליחה להתברג בין המובילות?

    תמריצים כלכליים, התאוששות חזקה בסקטור הייצוא והתייעלות תעשייתית סייעו לשוק המניות להתאושש בצורה מרשימה, למרות אי הוודאות הפוליטית במדינה.

 
  • האם 2024 הייתה שנה יוצאת דופן עבור שוקי ההון?
  • ללא ספק. העליות החדות במדדים רבים משקפות התאוששות כלכלית גלובלית וזרימת הון למגזרים כמו טכנולוגיה, תעשייה ואנרגיה ירוקה.
 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אצלנו על המלצה זו השחלה נייס קמטק בזק פועלים (ל"ת)
    מאור 28/12/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הכלכלה שלנו טובה הבורסה גרועה תרד בראשון (ל"ת)
    ליאור 28/12/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מעל 200 מניות נמוכות משעריהם בזק גיל.טבע דלק ועוד (ל"ת)
    מאור 28/12/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    השחלות זו הסיבה מוצאים את כספם. (ל"ת)
    חיים 28/12/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כי אצלנו מי שקובעים הם שחקני מעוף ולא משקיעים (ל"ת)
    שחף מ. 28/12/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אצלנו שוקברע .נמוך בין 35-39 מהעולם .זה למה (ל"ת)
    ערן 28/12/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כי אצלנו בורסה דפוקה ומגעילה.ונחותה מהעולם (ל"ת)
    שוקי 28/12/2024 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אריסטו 26/12/2024 22:14
    הגב לתגובה זו
    מהעליה של הבורסה בטורקיה צריך להוריד 20% (ירידת ערך המטבע הנקוב) כדי להשוות מול בורסות אחרות.[
  • 5.
    צריכים מישהו כמו מיליי אבל לנו יש דמוי ארדואן (ל"ת)
    איש פשוט 26/12/2024 14:39
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 29/05/2025 18:04
    הגב לתגובה זו
    מדוע טיפשים שימושיים חייבים להגיב
  • הוא חבר של רוה"מ ומזדהה איתו בהשקפה. לכם יש את י.גולן (ל"ת)
    אור 26/12/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ויטלי 26/12/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    אסור שלטורקיה תהיה כלכלה טובה במיוחד שחלאה אנטישמית מנהל אותה.
  • 3.
    הכל טוב 26/12/2024 14:08
    הגב לתגובה זו
    או מי מהמקורבים שלו
  • 2.
    תודה רבה (ל"ת)
    אנונימי 26/12/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 26/12/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
    ביחס למטבע הטורקי הבורסה ירדה ולא עלתה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.