שלומי הייזלר
צילום: לעמ

שלומי הייזלר פורש מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר

לאחר שנתיים בתפקיד ותוך התמודדות עם תקופה מאתגרת, הייזלר הודיע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כוונתו לפרוש בשבועות הקרובים 
אביחי טדסה | (6)

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הודיע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כוונתו לפרוש מתפקידו בשבועות הקרובים, לאחר שיאושר תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים. החלטת הפרישה של הייזלר, שמכהן בתפקיד מזה שנתיים, נובעת מסיבות אישיות ומגיעה לאחר תקופה אינטנסיבית ומשמעותית עבור משרד האוצר.

שנתיים של שינויים ומורכבויות

במהלך השנתיים המאתגרות אחרונות בהן כיהן הייזלר כמנכ"ל האוצר, הוביל הייזלר 5 תקציבי מדינה, קידם חתימת הסכמי מסגרת רבים, ובכלל זה הסכמים עם ההסתדרות הכללית, ארגון הרופאים וארגוני המורים, הוביל את הרפורמה למיסוי רווחים לא מחולקים, וקידם החלטות ממשלה לתקצוב צרכי משפחות החטופים, צרכי המפונים, מתווי הסיוע לעסקים, תוכניות שיקום הצפון והדרום בנושאי הביטחון, ותגמול  משרתיי המילואים.

תקציב 2025, שצפוי להיות גולת הכותרת של כהונתו, כלל רפורמות משמעותיות, בהן מיסוי על רווחים כלואים בחברות ארנק. למרות הקשיים הרבים, ובהם עיכובים ממשלתיים והורדת דירוג האשראי של ישראל, הצליח הייזלר להוביל את המשרד בתנאים מאתגרים במיוחד, כולל במהלך תקופת המלחמה בצפון.

הייזלר, שמגיע מתחום הנדל"ן, שימש בעבר כראש מטה התכנון הלאומי, וקידם באוצר רפורמות משמעותיות בתחומי הארנונה והתשתיות הלאומיות. כמו כן, היה מעורב במשאים ומתנים מרכזיים מול ההסתדרות וארגון המורים. לצד הצלחותיו, ספג הייזלר ביקורת על כך שהיה פשרן מדי בהתנהלותו מול הדרג הפוליטי, מה שהוביל חלקים במשרד לתהות האם היה עליו להיות נחוש יותר במאבקיו לטובת הדרג המקצועי.

עזיבה שמשנה את פני ההנהלה

עזיבתו של הייזלר מסמלת שינוי משמעותי בהנהלת משרד האוצר, כשבמקביל צפויות פרישות נוספות, בהן של היועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג, ודוברת המשרד לילך ויסמן. בינתיים, לא ברור מי יחליף את הייזלר בתפקיד. בין השמות שעלו כמועמדים זמניים נמצאים ישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל, ויוראי מצלאווי, סמנכ"ל במשרד. עם זאת, יש המעריכים כי שר האוצר סמוטריץ' עשוי לבחור דמות אחרת לתפקיד.

למרות שמונה על ידי סמוטריץ', הייזלר נתפס כדמות שאינה פוליטית, ונמנע מלהתערב בנושאים כמו חלוקת הכספים הקואליציוניים. בתקופה שבה היו חיכוכים תדירים בין שר האוצר לבכירים אחרים במשרד, שימש הייזלר כגורם מאזן וניסה לשמור על שיתוף פעולה.

עזיבתו של הייזלר משאירה את משרד האוצר בשלב קריטי, כשנדרשת יציבות כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים של ישראל. התקופה הקרובה תעמוד במבחן מנהיגותי ומקצועי עבור המשרד, עם החלפת דמויות מפתח והשפעות עתידיות על המדיניות הכלכלית של המדינה.

קיראו עוד ב"בארץ"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "שלומי הייזלר הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה שניהל את משרד האוצר באחת התקופות המאתגרות ביותר שידעה מדינת ישראל. הייזלר העביר 5 תקציבים וניצח במלאכת מחשבת על המשרד על כל אגפיו. אני מודה לשלומי הייזלר על עבודתו ועשייתו למען מדינת ישראל, הוא נכס לשירות הציבורי ולמדינת ישראל ואין לי ספק שימשיך לרתום מיכולותיו הפנומנליות למען מדינת ישראל".

מנכ״ל משרד האוצר שלומי הייזלר: "נכנסתי לתפקיד החשוב בחרדת קודש, באחת התקופות המאתגרות שידעה המדינה והחברה בישראל. לאחר שנתיים, אחרי שהמלחמה העצימה הסתיימה, התושבים יכולים לשוב לבתיהם בצפון ובדרום, ולאחר שהתקציב כולל רפורמת הכלואים עובר בכנסת, בשל נסיבות  אישיות, ביקשתי משר האוצר לסיים את תפקידי. אני מודה  לשר האוצר על האמון שנתן בי לכהן כמנכ"ל משרד האוצר, ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקי לשרת את מדינת ישראל בתפקיד חשוב ומשמעותי זה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פילי 25/12/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    וגם זה טעון בדיקה..
  • 4.
    תיכף יקבל ג'וב במאות אלפים (ל"ת)
    דודו 25/12/2024 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בת אל 25/12/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
    בוזזים ןמשתמטים
  • 2.
    אנג'לה 25/12/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    נוגעת ללב מחאתו של הייזלר נגד הגרנדמייזר הארור, ההורס את כלכלת המדינה.
  • 1.
    חוק ההשתמטות 25/12/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    יש דברים יותר חשובים מהכיסא ...
  • אלישיב 25/12/2024 14:41
    הגב לתגובה זו
    אך לא כולם תומכים בעונש מוות להנהגה החרדית הבוזזת את הקופה הציבורית.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.