כמה הרוויחו עובדי ההייטק השנה ובאילו משרות נמשכה הירידה בשכר?
אחרי שנתיים קשות, שוק ההייטק מתחיל להתאושש בהדרגה ואיתו גם השכר. במהלך השנה החולפת חלה, עליה קלה בשכר הממוצע בתפקידים טכנולוגיים שעמד על 37,071 שקל בממוצע לחודש. גם השנה, התפקידים בהם נרשם השכר הגבוה ביותר היה בקרב מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע.
לפי נתונים שמפרסמת היום חברת ההשמה GotFriends, במהלך השנה נרשמה עליה של 1.5% בשכר הממוצע לתפקידים טכנולוגיים שעמד על 37,071 שקל לחודש, לעומת 36,524 שקל בשנת 2023. שיאני השכר, במהלך השנה החולפת, המשיכו להיות מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע עם שכר חודשי ממוצע של 46,815 שקל ו-45,012 שקל (בהתאמה), עליה של 6% לעומת 44,000 ו-42,224 שקל (בהתאמה).
הנתונים הללו מגיעים על רקע הבלימה בירידת השכר בהייטק, שנרשמת בחודשים האחרונים. על פי נתוני הלמ"ס, במהלך חודש ספטמבר חלה עלייה של 3.8% בשכר הממוצע בהייטק שעמד על 31,237 שקל, לעומת 30,190 שקל באוגוסט. זאת לאחר שבחוד מאי נרשמו רמת שפל של 35,870 שקל. מספר משרות השכיר בתחום עלה ב-0.4% ועמד בספטמבר על 402.5 אלף משרות, ירידה קלה מהשיא שנרשם בחודש יולי ומד על 402.9 אלף משרות.
השכר עולה, לא אצל כולם
עליית השכר הגדולה ביותר נרשמה בקרב תוכניתני Big Data, אשר עמדה השנה על ממוצע חודש של 41,900 שקל לחודש, עליה של כ-6.4% לעומת שכר חודשי של כ-39,200 שקל בשנת 2023. בקרב תוכניתני Python נרשמה עליה נאה גם כן, עם שכר חודשי ממוצע של 41,044 שלק, עליה של 5.85% ביחס ל-38,644 שקל. אנשי Data Analyst רשמו עליית שכר דומה של 5.5% ל-26,375 שקל בחודש, לעומת 25,000 שקל.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני GotFriends
מנגד, במספר מקצועות נרשמה במהלך שנת 2024 ירידות שכר. בתפקידי מנהלי מוצר חלה ירידה של 2.55% לשכר חודשי ממוצע של 37,878 שקל, לעומת 38,843 שקל בשנת 2023. תוכניתני C/C++ חוו ירידת שכר של 2.53%, שעמד במהלך 2024 בממוצע על 39,242 שקל בחודש לעומת 40,234 שקל בשנת 2023. בקרב "בוגרים מצטיינים" נרשמה בשנת 2024 ירידת שכר חדה של 17% העומד על 17,000 שקל בחודש לעומת 20,500 שקל בשנת 2024, מגמה הנמשכת שנה שלישית ברציפות.
עוד עולה מהנתונים של GotFriends, כי התחומים המובילים בגיוס עובדים בהייטק בשנת 2024 הם אבטחת מידע (25% מהמשרות שנפתחו השנה), בינה מלאכותית (18%) ופינטק (11%). בתוך כך, פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההייטק הישראלי נותרו משמעותיים ועומדים על 12% כשהשכר הממוצע לגבר עומד על 38,128 שקל לעומת 33,625 שקל השכר החודשי לנשים.
נושא העבודה מהבית בענף ההייטק הישראל נשאר ללא שינוי למרות קריאות מצד חברות בינלאומיות כמו אמזון לשוב למשרדים, כשבשנת 2024 ב-51% מהמשרות בתעשייה מתאפשרת עבודה מהבית לפחות יומיים בשבוע, ללא שינוי מהותי מהשנה שעברה.
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
שירי וקס, מנכ"לית GotFriends: "הנתונים לשנת 2024 מצביעים על יציבות וצמיחה בתעשיית ההייטק הישראלית. למרות האתגרים, המגמות האופטימיות בארצות הברית לשנת 2025 לצד גיוסי כספים של סטארט אפים חדשים בישראל בסוף 2024, גורמים לנו להאמין בהמשך העלייה בביקוש לכוח אדם איכותי שיתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית."
שירי וקס, מנכ"לית GotFriends. קרדיט: עידו לביא
השכר לא מספר את כל הסיפור - מאחורי האופציות
אנחנו מרבים לכתוב על הנושא של האופציות בחברות ההייטק בתקופה האחרונה. יש לזה כמה סיבות. הראשונה היא שעובדים רבים לא יודעים מה השווי של האופציות שבידיהם וכיצד להתנהל איתם. הסיבה השנייה , החשובה לא פחות, היא שמדובר במסלול עוקף מס עבור הייטקיסטים, שמאפשר להם לשם הרבה פחות מס על השכר שלהם. סוגייה שהולכת ומתחדדת בשעה שבה הציבור הישראלי מתמודד עם גזירות תקציביות שצפויות להשפיע על הכיס של כולנו.
בחברות הייטק רבות חלק מהשכר מגיע בדמות מניות או אופציות שתלויות בביצועים של המניה (במידה והיא ציבורית. ככה, העובדים ברמות השכר הגבוהות אמנם משלמים מס של 50% על שכר, אבל על המרכיב ההוני - מניות ואופציות - הם משלמים 25% מס בלבד. למה? אין באמת סיבה. המניות והאופציות הן חלק מהשכר שלהם. אבל כלפי חוץ, המניות והאופציות הן לא הטבה של שכר אלא הטבה הונית, ועל רווחי הון משלמים מס של 25%. וכך חברות הייטק מקיימות את התנאים של רשות המסים כדי שזו תיחשב הטבה הונית ומצליחות לפרגן לעובדים שלהן במס נמוך. בפועל, זה "פרגון עצמי", כי ברור שאם היה מיסוי מלא על המניות והאופציות הן היו נאלצות להעלות את השכר לעובדים.
- 14.אנונימי 26/12/2024 23:16הגב לתגובה זועל מניות משלמים מס לעיתים פירותי כאילו זה חלק המשכורת. רק עם מחזיקים בהם שנתיים אז על הרווח שהצטבר ממועד הענקה משלמים מס רווחי הון.
- 13.אפללו 25/12/2024 07:25הגב לתגובה זוגמרתי 10 דנות לימוד ואני מרביח יותר מההיטק
- 12.הייטקיסט 24/12/2024 22:45הגב לתגובה זו75% מהסטרטאפים נסגרו בעשור האחרון - אופציות לא באמת שוות לעובדים במקרים האלה. וכ50 אחוז מהשכר של העובדים מתורגם למיסים..
- 11.רחמים עליהם (ל"ת)נ.מ 24/12/2024 17:21הגב לתגובה זו
- 10.יובל הממוקד 24/12/2024 06:34הגב לתגובה זודבר ראשון משלמים 50 אחוז על מניות. נניח שקיבלתי מניה ב 100 שקל, אשלם 50 שקל מס כשאמכור אותה. אבל אם המניה עלתה, נניח ל 200 שקל, אז על המאה הנוספים בלבד אשלם רק 25 שקלים מס. כמה זה קורה? תכלס... לא המון כמו שחושבים. דבר שני, זו הדרך של חברות למשוך עובדים בלי להעלות שכר בטירוף. אחרת, אי אפשר להקים שום חברה חדשה. דבר שלישי, אם המניה יורדת... נניח נסגרת? אז העובד מקבל אפס. שום מסלול עוקף מס ושום בטיח. זו דרך לשתף עובד בסיכון, וגם בסיכוי. בדיוק כמו לקנות מניות.
- 9.דרור 23/12/2024 21:11הגב לתגובה זואופציות זאת הזכות לקנות כמות מוגבלת של מניות במחיר מובטח. אם המחיר ירד או נשאר אותו דבר ההטבה לא שווה כלום. אם המחיר עלה משלמים מס שולי על ההפרש. לגבי מניות ישנו מסלול 102 ב 2 דרך נאמן המסלול הטוב ביותר שלא שמעתי על אף חברה שמאפשרת אותו בו משלמים מס של 25 אחוז רק על הרווח ועל שווי המניות לא משלמים כלום. 102 ב1 102 ג הראשון ללא נאמן השני גם אם נאמן ובשניהם משלמים מס שולי על שווי המניות ביום המענק כלומר 50 אחוז למשלמי שער גבוה יחד עם בט"לכמס עבודה ו25 אחוז על הרווח לפי מס רווחי הון כל זה ביום המימוש. כמעט כל החברות גם הגדולות ביותר מביאות את המניות במסלול 102 ג.
- 8.Rbd 23/12/2024 17:19הגב לתגובה זומוזמנים לעשות שיעורי בית וללמוד מהו מס פירותי לפני שכותבים כתבה כלכך לא מדוייקת!!!
- 7.דני 23/12/2024 17:12הגב לתגובה זולדעתי אם יקצצו להם בהטבות חלקם יקח את הלפטופ ויעבור לחול. שם ירוויחו פי 2. כאן הם מממנים את כל הטפילים והגנבים. פלא שרובם עדיין כאן
- בדיוק! (ל"ת)הייטקיסטית 23/12/2024 22:04הגב לתגובה זו
- 6.אא 23/12/2024 17:06הגב לתגובה זויש הרבה תוספות כולל בונוס ואופציות
- 5.ניסו 23/12/2024 16:48הגב לתגובה זועל המענק מניות משלמים מס הכנסה מלא. 25% זה מס סטנדרטי על רווחי הון. רווחים. ואם מפסידים? אז המשכורת יורדת? מחזירים לי מס הכנסה? לא. זה הפסד בשוק ההון. שנית, השכר תלוי בוותק ובכישורים. הממוצע הוא של מה בדיוק?
- 4.אאא 23/12/2024 16:46הגב לתגובה זומשום מה ביזפורטל מפמפמים את הפייק ניוז הזה כבר כתבה שנייה תוך יומיים. ממש לא מקצועי מצדכם. משלמים 50% מס על המניות המוענקות. 25% זה המס רק על הרווח שנוצר לאחר מכן, בדיוק כמו מס רווחי הון ואין סיבה שיהיה אחרת, וגם זה בתנאים מסויימים
- שי 23/12/2024 21:18הגב לתגובה זועל המניות משלמים מס מלא, על האופציות לא
- 3.אלון 23/12/2024 15:05הגב לתגובה זוניתוח רדוד של הנתונים, מתוך כל התפקידים, איחדו את כל האבטחת מידע לתחום על גדול. אפשר לעשות חלוקה הרבה יותר הגיונית במיוחד שהגיוון במשרות בין מתודלוג, חוקר, מנהל אבטחת מידע הם שונות הן בשכר ובן במקצוע
- 2.ישי 23/12/2024 14:49הגב לתגובה זוא. כמו שכתבו בתגובה למטה המס על מניות הם בדיוק כמה השכר. המס שמשלמים עליו 25 זה רק כאשר המנייה עולה ואז על הרווח בתנאים מסוימים ישלמו רק 25 אחוז כמו כל רווח על מניות. מצד שני המניות יכולות לרדת מאוד כמו שקרה באינטל. דבר שני המשכורות שכתבו בלבה רחוקות מאוד מהאמת. זה נראה שם שכל מי שלא באוטומציה או qa מרוויח מעל 30. זה לא המצב.
- 1.מה שנכתב פה על המניות והאופציות הוא בורות מוחלטת (ל"ת)אחד 23/12/2024 13:39הגב לתגובה זו
- +1 (ל"ת)ניסו 23/12/2024 16:45הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
