S&P 500 בארה"ב, ומעכשיו - S&P 100 בישראל
מדד S&P Israel 100, שפותח על ידי חברת S&P Dow Jones Indices, מתמקד במעקב אחר ביצועי 100 החברות הגדולות והנזילות ביותר הנסחרות בבורסה בתל אביב. המדד מבוסס על שווי שוק (FMC) ומותאם כך שמשקל מניה בודדת לא יעלה על 8%, בעוד שמשקל תחום פעילות לא יעלה על 30%, לפי סיווג עולמי (GICS).
כיום, שווי השוק הממוצע של חברה במדד עומד על כ-9 מיליארד שקל, כאשר 10 המניות הגדולות בו מהוות כ-52% ממשקלו הכולל. המהלך מביא איתו גישה חדשה להתמקדות בחברות הגדולות בישראל, עם דגש על גיוון ונזילות.
קרנות נאמנות וסל חדשות שפותחו בישראל נועדו לעקוב אחר מדד זה, מהלך שפותח אפשרויות השקעה חדשות למי שמעוניין בחשיפה רחבה לשוק המניות הישראלי, תוך שימוש בכלים המבוססים על מתודולוגיה גלובלית מוכרת.
מגדל שוקי הון הוא בית ההשקעות הראשון בישראל שיעקוב אחר מדד S&P Israel 100 באמצעות קרן סל וקרן נאמנות. לבלוג של S&P DJI על המדד החדש, על שוק ההון הישראלי ועל הכלכלה הישראלית.
S&P ISRAEL 100 נתונים בולטים:
מספר חברות הנכללות במדד: 100
שווי שוק ממוצע של חברה במדד: 8.9 מיליארד שקל.
שווי שוק חציוני של חברה במדד: 4.8 מיליארד שקל.
משקל המניה הגדול במדד: 8.6%
משקל 10 המניות הגדולות במדד: 51.9%.
מדד חדש, גישה חדשה
מדד S&P Israel 100, שונה מהותית ממדדים מובילים של הבורסה בתל אביב, כמו ת"א 35 ות"א 125, במספר היבטים מרכזיים. ראשית, מדד S&P Israel 100 מתמקד ב-100 החברות הישראליות הגדולות והנזילות ביותר, עם דגש על שווי שוק בלבד כקריטריון מרכזי להכללה. לעומת זאת, במדדי הבורסה בת"א, יש דרישות נוספות כמו שיעור אחזקות ציבור מינימלי ורמות סחירות מחייבות, שמונעות הכללה של חברות גדולות אם אינן עומדות בתנאים אלו.
שיטת המשקל במדד החדש מבוססת שווי שוק (FMC), אך כוללת מגבלות ייחודיות שמבטיחות פיזור: משקל מקסימלי של 8% למניה בודדת ו-30% לתחום פעילות. לעומת זאת, במדדי ת"א אין הגבלה על משקל תחום, מה שעלול להוביל לריכוזיות בענפים מסוימים, כמו אנרגיה או טכנולוגיה.
בנוסף, מדד S&P Israel 100 משקף פיזור רחב יותר עם משקל של כ-52% בלבד ל-10 המניות הגדולות בו, לעומת מדדי ת"א, שבהם משקל המניות הגדולות נוטה להיות גבוה יותר. הפתיחות לנזילות גבוהה ושווי שוק בלבד, לצד מגבלות הפיזור, הופכים את המדד החדש לאטרקטיבי למשקיעים המחפשים גיוון מבלי לוותר על נזילות, בניגוד למיקוד הצר של המדדים המקומיים.
מעבר להבדלים המהותיים בין S&P Israel 100 למדדים המקומיים, חשוב לציין גם את הפוטנציאל של המדד החדש למשוך השקעות זרות לשוק הישראלי. העובדה שהמדד מפותח ומנוהל על ידי S&P Dow Jones Indices, ספקית מדדים בינלאומית מובילה, מייצרת עבורו נראות גלובלית ומציבה אותו כמדד מוכר ואמין למשקיעים זרים. השקעה במדד שכזה מאפשרת למשקיעים מחו"ל לקבל חשיפה ממוקדת לחברות הישראליות המובילות, תוך שימוש בקריטריונים גלובליים ובפיזור סקטוריאלי רחב.
לעומת זאת, מדדי הבורסה בתל אביב, על אף התאמתם למשקיעים המקומיים, עשויים להיתפס כממוקדים מדי בשוק הישראלי ואינם מציעים את אותה גמישות ונראות למשקיעים גלובליים. בכך, S&P Israel 100 ממלא חלל חשוב בשוק המדדים המקומי, ומעניק למשקיעים זרים ומשקיעים מוסדיים מקומיים כלי שמחבר בין הכלכלה הישראלית לבין הסטנדרטים המקובלים בשוקי ההון בעולם.
- 3.ניר 22/12/2024 21:16הגב לתגובה זובסוף ובהתחלה זה מניות בישראל.
- 2.יחצצצצ 22/12/2024 18:31הגב לתגובה זוולמה המידע הכי חשוב לא מוזכר בכתבה? בע
- 1.נחמן מתימן 22/12/2024 15:10הגב לתגובה זומדינה כושלת תעשו s&p נשק זה הדבר היחיד שהמדינה מוכרת הכי הרבה אחרי אשליות

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
