פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

ביקש לפסול את השופט: מקדם באופן חד צדדי את עמדת התובעים

בעל דירה טען כי זכויותיו בדירה שבבעלותו לא כובדו, וכי נעשו נגדו מהלכים פסולים במטרה לקדם פרויקט פינוי בינוי. התובעים ביקשו להכריז עליו דייר סרבן, ולמנות כונס נכסים שיחתום בשמו על ההסכם. לטענת האיש, בית המשפט לא נתן לו הזדמנות הוגנת להציג את עמדתו
עוזי גרסטמן | (6)

בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות השופט איל באומגרט, דחה באחרונה בקשה לפסול את עצמו מלדון בתיק הנוגע לפרויקט פינוי-בינוי. התיק, שעוסק בסכסוך בין יזמי המיזם לבין דיירים שגרים במקרקעין שבמוקד הפרויקט, נהפך לשדה קרב משפטי, שבו אחד הנתבעים טען כי השופט "נעול" על כך שהוא דייר סרבן. השופט דחה את הטענות, וקבע כי מדובר בהחלטות דיוניות שאינן מעידות על משוא פנים או נעילת דעה.

הדיון נסוב סביב פרויקט פינוי-בינוי שממוקם ברחוב דויד שמעוני בחיפה, שם התקשרו רוב בעלי הדירות עם מור סבג השקעות ויזמות לקידום המיזם. עם זאת, כמה מבעלי הדירות סירבו לשתף פעולה, ובמרכזם הנתבע הנ"ל, שטען כי זכויותיו בדירה שבבעלותו לא כובדו, וכי נעשו נגדו מהלכים פסולים במטרה לקדם את הפרויקט. התובעים ביקשו מבית המשפט להכריז עליו דייר סרבן, ולמנות כונס נכסים שיחתום בשמו על ההסכם.

האיש טען שהשופט נעל את דעתו מראש צילום: Istock

במהלך הדיונים טען האיש, באמצעות עורך דינו, כי השופט באומגרט קיבל סדרת החלטות שמעידות על נעילת דעה מראש. לטענתו, בית המשפט לא נתן לו הזדמנות הוגנת להציג את עמדתו, וקיבל החלטות המקדמות באופן חד-צדדי את עמדת התובעים. הוא הצביע על כמה נקודות מרכזיות להוכחת טענתו:

הגבלת זמן לחקירת עד - השופט קבע כי החקירה הנגדית של עד מטעם התובעים תוגבל ל-45 דקות, בעוד שלדבריו נדרשות לפחות ארבע-חמש שעות לצורך חקירה יסודית.

שיטת התיעוד בדיון - בהחלטה נוספת הורה השופט כי החקירה תתועד בהקלדה ולא בהקלטה - דבר שלטענת גוב פוגע בתיעוד מדויק של ההליך המשפטי.

הצעה להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט - האיש טען כי ההצעה לשוחח עם התובעים ולהגיע להבנות מלמדת על נטיית השופט לטובת התובעים.

דחיית בקשה להארכת זמן - הנתבע טען כי דחיית בקשתו להארכה לצורך הגשת מסמכים פגעה בזכויותיו, שכן היא הוגשה באיחור קל, בין היתר בשל הצורך בהכנת חומר רב ומורכב.

"ראיית מנהרה" מצד בית המשפט

במהלך הדיון הציג האיש טענה נוספת, שלפיה החלטות השופט נובעות מתפישה מוטעית שלפיה הוא דייר סרבן, ולכן דעתו של השופט נעולה על כך שיש לפנותו מדירתו במיזם. לטענתו, מדובר ב"ראיית מנהרה" מצד בית המשפט, המונעת ניתוח אובייקטיבי של טענותיו.

קיראו עוד ב"משפט"

השופט באומגרט דחה את הבקשה לפסול אותו, וקבע כי לא מדובר במקרה שבו ניתן ללמוד על חשש למשוא פנים. בהחלטתו המפורטת ציין השופט כי, "עיון בהחלטות המוזכרות מעלה כי הן כולן החלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול הדיון, ואין בהן כדי ללמד על עמדה מוקדמת ביחס להכרעה הסופית בתיק".

השופט הדגיש כי סדרי הדיון, כמו הגבלת זמן לחקירות או אופן תיעוד הדיון, נקבעים על פי שיקול דעתו של בית המשפט - ובהתאם לנסיבות התיק. לדבריו, "ככל שמבקש הנתבע להאריך את זמן החקירה או לשנות את שיטת התיעוד, עליו לנמק זאת באופן שישכנע את בית המשפט כי מדובר בהכרח לתיק הספציפי. במקרה זה לא הוצג נימוק משכנע דיו".

בנוגע להצעת בית המשפט להגיע להבנות מחוץ לאולם הדיונים, ציין השופט כי מדובר בפרקטיקה מקובלת, שאינה מעידה על העדפת צד: "בית המשפט רשאי ואף מחויב, במקרים מסוימים, להציע לצדדים לנסות להגיע להבנות, במיוחד בתיקים העוסקים במחלוקות משפחתיות או קהילתיות, שם יש חשיבות ליחסים ארוכי הטווח בין הצדדים".

השופט התייחס גם לפסיקות קודמות בנושא פסילת שופט, וציין כי לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, צריך לבחון אם יש חשש ממשי למשוא פנים. הוא כתב בהחלטתו כי, "העובדה שמותב זה דן בהליכים נוספים הקשורים למיזם אינה מקימה עילת פסלות. השגות על החלטות דיוניות אינן מהוות עילה לפסילה, גם אם הן אינן לרוחו של אחד הצדדים".

"הטענות לא יכולות לשמש בסיס לפסילה"

הוא גם הוסיף כי טענותיו של הנתבע על קיפוח זכויותיו נוגעות בעיקר לגוף ההליך, ולא למידת הניטרליות של בית המשפט. לדבריו, "טענות בדבר פגיעה בזכויותיו של בעל דין במסגרת ההחלטות עצמן אינן יכולות לשמש בסיס לפסילה, אלא יש לבררן במסגרת ההליך המשפטי או בערכאת הערעור".

לבסוף, דחה השופט את בקשת הפסילה וחייב את האיש בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 שקל. בהחלטתו הדגיש השופט כי בית המשפט ימשיך לדון בתיק בצורה עניינית, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים, וכי "בית המשפט פתוח לשמוע את טענות הצדדים בנפש חפצה ובלב פתוח. ניהול ההליך ייעשה באופן הוגן ושקוף, תוך מתן זמן שווה לכל צד להציג את עמדותיו".

פסק הדין מבסס את העיקרון שלפיו אי הסכמה עם החלטות דיוניות אינה מהווה עילה לפסילת שופט. הוא גם מדגיש את תפקידו של בית המשפט לנהל את ההליך בצורה יעילה, תוך שמירה על איזון בין צורכי הצדדים לבין האינטרס הציבורי לקדם את ההליך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בכוחנות 22/12/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    אנשים כוחניים.
  • 5.
    שופטים, עורכי דין, חברי כנסת, יזמים - כולם מושחתים (ל"ת)
    אורן 22/12/2024 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אזרחית ותיקה 22/12/2024 06:59
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא בודק את ההליכים של פשיטות רגל וכונסי הליכים שמתנהלים במחוזי חיפה...הצדק רחוק מההחלטות
  • 3.
    אזרחית ותיקה 22/12/2024 06:57
    הגב לתגובה זו
    מנסיוני יכולה להאמין לך כיון שבמקרה של משפחתי נעשו בהית משפט מחוזי חיפה דברים הרבה יותר גרועים
  • 2.
    נכון שאדם אחר ידון 21/12/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
    בלי להתייחס לתיק הספציפי, כמובן, אלא כבעיה עקרונית בשיטה שבה דנים היום בבקשות לפסילה של שופט מתיק. מאוד נדיר ששופט יודה שדעתו ננעלה לטובת צד אחד, ושאלמלא היתה מוגשת בקשת פסילה היה ממשיך לדון בתיק. האפשרות לערער אינה פתרון טוב בגלל האופי של ערעורים ומיעוט ההתערבות. הפתרון צריך להיות גורם אובייקטיבי שאליו תוגש הבקשה מלכתחילה, רצוי כזה שגם אינו בקשרים כלשהם והכרות עם השופט.
  • 1.
    כפייה למכור דירתך 21/12/2024 14:01
    הגב לתגובה זו
    החוק בעצם מאפשר למנות כונס נכסים כדי לכפות מכירת הדירה ליזם והוצאה בכוח של בעלי הדירה. לא כולם חייבים להסכים למכירה כפוייה, מותר רק לכפות את הליך החיזוק. בפועל מנצלים את המצב לפרוייקטים מגלומניים עם תוספת רבה של יחידות דיור, חזית מסחרית ודיור בר השגה - על כל אלה סורקים אדם בכוח מביתו.
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים