גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

עלייה של 0.2% במדד ה-PCE בחודש אוקטובר

מדד ההוצאות לצריכה אישית (PCE) מצביע על עלייה מתונה אך מתמשכת באינפלציה, בעוד בכירי הפד מזהירים מפני עצירה בקצב ההתקדמות ליעד הרצוי
אביחי טדסה |

נתוני האינפלציה האחרונים בארה"ב, כפי שמשתקפים במדד ההוצאות לצריכה אישית (PCE) מצביעים על כך שהמחירים נותרו ללא שינוי בחודש אוקטובר לעומת החודש הקודם. מצב זה מעלה תהיות לגבי האפשרות שההתקדמות לקראת יעד האינפלציה של 2% עשויה להיתקל בקשיים.

נתוני ליבה משקפים עלייה קלה אך מתמשכת

מדד הליבה של ה-PCE, אשר מנטרל את השפעות מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש אוקטובר – בהתאם לציפיות השוק ולקריאה של חודש ספטמבר. ברמה השנתית, מדד זה עלה ב-2.8%, גם כן בהתאם לציפיות, אך מעט מעל העלייה השנתית של 2.7% שנרשמה בספטמבר. לעומת זאת, המדד הכללי של ה-PCE רשם עלייה שנתית של 2.3%, לעומת 2.1% בלבד בחודש הקודם.

הדו"ח האחרון של ה-PCE מתווסף לשני נתוני אינפלציה אחרים מחודש אוקטובר, אשר מצביעים גם הם על קשיים בבלימת עליות המחירים. מדד המחירים לצרכן  בנטרול מחירי מזון ואנרגיה, עלה בשיעור שנתי של 3.3% – נתון זהה לחודשים הקודמים. בנוסף, מדד המחירים ליצרן (PPI) הראה עלייה שנתית של 3.1%, עליה מ-2.8% שנרשמה בספטמבר, ומעל לציפיות הכלכלנים לעלייה של 3%.

מישל באומן, בכירה בבנק הפדרלי, הזהירה בנאום שנשאה לאחרונה כי ייתכן שההתקדמות לקראת יעד האינפלציה של 2% נעצרה. לדבריה, "אמנם ראינו התקדמות משמעותית מאז תחילת 2023 בהורדת האינפלציה, אך נראה שבחודשים האחרונים הקצב התמתן." באומן הדגישה כי יש לפעול בזהירות בכל הנוגע להפחתת הריבית.

נתונים אלו מצביעים על כך שהפדרל ריזרב עשוי להמשיך במדיניות זהירה ומדודה, כאשר שאלת ההתקדמות לקראת יעד האינפלציה נותרת פתוחה ומאתגרת את קובעי המדיניות.

לדברי יוני פנינג האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות: "מדד המחירים של ה-PCE מוסיף 0.2%, במהלך אוקטובר. נזכיר כי מחירי הדלקים ירדו במהלך החודש, לקראת הבחירות. ובניכוי זה ומחירי המזון, אינפלציית הליבה מוסיפה 0.3% במהלך החודש, ומשלימה לעלייה של 2.8%, בשנה האחרונה. הנתונים האמורים עקביים עם העלייה אשר דווחה במדד המחירים של ה-CPI בארה"ב, מוקדם יותר החודש.

נזכיר כי בתחילת השנה הנוכחית, בעיקר בינואר, נרשמה אינפלציה גבוהה, במיוחד בענפי השירותים, אשר השפיעה בצורה בולטת על נתון הליבה. הנתונים העדכניים באינפלציה, הן במדד ה-PCE והן במדד ה-CPI  גבוהים בסדר גודל של 0.3% (ב-PCE כאמור) עד למעל לאחוז (ליבת מדד ה-CPI) מהיעד של 2% שקבע הבנק המרכזי האמריקאי. בינתיים, על הרקע הזה, השווקים דיי בספק עד כמה הבנק המרכזי הזה יסכים לקבל את המצב הזה, ויוריד את הריבית בעוד רבע אחוז, בהחלטה בעוד שלושה שבועות. לפני הנתון היום הציפייה להורדה עמדה על כ-65%, ונראה כי הנתון הנוכחי לא מזיז את המחט בהרבה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל עם כל הכבוד לזה, במבט קדימה כנראה שהכלכלה בארה"ב תושפע יותר משינויי המדיניות כתוצאה מהחלפת השלטון, מאשר מהנתון היום. פרשנות השוק לעניין הזה הייתה נחרצת בסמוך להיוודע התוצאות, לפני שלושה שבועות, עם עלייה של כ-0.4% בציפיות האינפלציוניות הקצרות, בשוק הבין בנקאי, אל קרוב ל-2.8% גבוהים משמעותית ממה שמתיישב עם יעד הפד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.49%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הנאסד״ק קופץ ב-2.2%; סולאראדג׳ מזנקת ב-20%, טאואר עם 16%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט מתנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים ממהרים חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.3% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק מזנק ב-2.2% והדאו עולה ב-0.6%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם ביטקוין מטפס, בעוד הדולר נחלש ואגרות החוב הממשלתיות מאבדות גובה.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 14% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.