קיסטון – תזרים מזומנים חיובי של 1.1 מיליון שקל
קייסטון אינפרא קיסטון אינפרא 0% רושמת הוצאות בסך 8.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-76 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההוצאה נובעת מהפסדים של חברות כלולות, בניכוי הכנסות מריבית ודיבידנד. ההפסד הנקי לרבעון הסתכם בכ-15 מיליון שקל, לעומת רווח של 49 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים של החברה לרבעון השלישי מפעילות שוטפת הסתכם לכדי 1.1 מיליון שקל.
הכנסותיה של קייסטון מחושבות לפי תקן חשבונאי ספציפי לחברות השקעה, בו ההכנסה היא ההפרש בשווי ההוגן של החברות המוחזקות בהתאם לרווח או ההפסד הנקי שלהן.
מתחילת 2024 חילקה קיסטון דיבידנד בהיקף של כ–74 מיליון שקל המשקף תשואה של כ–7% על מחיר המניה; החברה צפויה להמשיך לחלק דיבידנדים והתשלום הבא צפוי בחודש ינואר 2025.
מיום הקמתה (2019) השקיעה קיסטון כ- 2.53 מיליארד שקל בנכסי תשתית והתקבולים המצטברים מהשקעותיה עומדים היום ע"ס של כ- 682 מיליון שקל
החברה צופה כי ההכנסות התזרימיות הממוצעות בשנים הקרובות יעמדו על כ- 250 מיליון שקל בשנה.
תיק הנכסים של קיסטון הניב לחברה הכנסות תזרימיות בסך כ–27.7 מיליון שקל ברבעון השלישי. קיסטון מאשררת את צפי התזרים לשנת 2024 הודות לפיזור וגיוון השקעותיה ולמרות האתגרים בשוק האנרגיה. מתחילת 2024 חילקה קיסטון דיבידנדים בסך של כ-74 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית של כ-7% במונחי שווי שוק נוכחי. בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלה צפויה קיסטון להמשיך ולבצע חלוקות רבעוניות גם בשנת 2025.
תחזית ההכנסות התזרימיות של קיסטון לשנת 2024 עומדת על כ-220 מיליון שקל ובממוצע עד 2030 התחזית עומדת על כרבע מיליארד שקל בשנה. המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ- 94.3 מיליון שקל. נכון לתאריך הדוח לקיסטון LTV בשיעור של 27%, מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ- 291.1 מיליון שקל הכוללים 187.5 מיליון שקל מתוך מסגרת אשראי לא מנוצלת.
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- קיסטון צופה הכנסות של 300 מיליון שקל בשנה, לעומת 238 מ' שקל ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגד, המהווה את האחזקה הגדולה ביותר של קיסטון, רושמת בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 הכנסות שהסתכמו לסך של כ- 4.2 מיליארד שקל, גידול של כ- 13.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי התזרימי של אגד (EBITDA) של אגד עמד בתשעת החודשים הראשונים של השנה על כ-910 מיליון שקל, עלייה של כ-15.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עד כה חילקה אגד לבעלי מניותיה כ-624 מיליון שקל (חלק השותפות כ-375 מיליון שקל, אשר שימשו בעיקר להקטנת חוב). כאמור, ברבעון הקודם חילקה שותפות אגד לראשונה דיבידנד שהתקבל בקיסטון בהיקף של כ-18 מיליון שקל.
שותפות אגד (בבעלות קיסטון וקרן המורים והגננות), המחזיקה כיום ב-60% ממניות אגד, צפויה להגדיל את אחזקתה לכ- 78% ממניות אגד, מאחר וחברי אגד בחרו לממש את אופציית ה- Put שניתנה להם בהיקף מצטבר של כ- 18% . סך התמורה צפוי לעמוד על כ-850 מיליון שקל, כפוף להתאמות שנקבעו בהסכם הרכישה. מסגרת האשראי העומדת לשותפות למימון מימוש האופציה עומדת על כ- 450 מיליון שקל, וזאת בהתאם להיקף המניות שבחרו חברי אגד לממש.
שווי השקעותיה של קיסטון ליום 30.9.24 מסתכם בכ- 3 מיליארד שקל והונה העצמי מסתכם לכ- 2 מיליארד שקל. בשל קיטון של כ- 135 מיליון שקל בשווי ההוגן של השקעותיה שנבע בעיקר מחלוקות שוטפות, ומשערוך שלילי לתחנת הכח IPM, לצד השפעות שימוע רשות החשמל ברמת חובב וחגית, רשמה קיסטון הפסד נקי בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2024 בסך של כ- 3.5 מיליון שקך. התשואה על ההון (לפני מס) ב-12 החודשים האחרונים עומדת על כ- 10.5% והתשואה תזרימית על הנכסים המשוקללים הסתכמה בכ-7.5%. השווי הנכסי הנקי (NAV) – למניה לפני מס עומד על כ-11.4 שקל.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
מיום הקמתה השקיעה קיסטון כ–2.53 מיליארד שקל בנכסי תשתית והתקבולים המצטברים מהשקעותיה עומדים עד היום על־סך של כ–682 מיליון שקל.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
