אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

פרופ' אמיר ירון - הבנקים לא הוגנים עם הלקוחות שלהם

מסביר שהריביות שניתנות ללקוחות בעו"ש ובפיקדונות נמוכות והשינויים בהן ביחס למה שקורה בשוק משרתים את הבנקים, מודה לתקשורת על הסברים והדרכת הלקוחות לפעול להשוואת ריביות מול הבנקים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר הבוקר בכנס הפיקוח על הבנקים - "אין ספק כי המערכת הבנקאית בישראל מאופיינת ברמת תחרותיות שאינה מספקת. הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית נשענת במידה רבה על יתרות העו"ש המשמעותיות שהציבור מחזיק בחשבונותיו. אלו, המהוות מקור מימון זול ויציב עבור הבנקים, בעוד שהן אינן מניבות תשואה ראויה ללקוחות. בנוסף, קיים פער בין קצב ועוצמת ההתאמה של ריביות האשראי לשינויים בריבית בנק ישראל, לעומת ריבית הפיקדונות".

ואנחנו רק שאלה - זה לא התפקיד שלך, פרופ' ירון לפקח על הבנקים ולוודא שהם לא מנצלים את הלקוחות? מרוב שהפיקוח על הבנקים, כנראה החטיבה הגדולה ביותר בתוך בנק ישראל, שומרת על יציבות הבנקים, היא לא מעזה לפגוע ברווחים שלהם. מבחינתכם הרי רווחים=יציבות ובכך אתם מקריבים את הלקוחות לטובת הבנקים. 

"אתגרים אלו מחדדים את העובדה שאמון הציבור במערכת הבנקאית אינו מתמצה רק בביטחון שחסכונותיו שמורים כראוי", ממשיך הנגיד, " המערכת הבנקאית עצמה חייבת להפנים שהוגנות כלפי הלקוח, הנוגעת בין היתר למיקסום ערך החסכונות שלו מהווה מרכיב מהותי בשמירה על המוניטין שלה, ומשכך, גם על יציבותה לטווח ארוך", הסביר ירון.

יש כאן יותר מרמז עבה - הנגיד מודה שהבנקים בעצם מנצלים את הציבור, במיוחד בשנה האחרונה שפערי הרייבת עלו. הבנקים לוקחים מהציבור כספים ונותנים תשואה של 4% בפיקדונות ואפס בעו"ש וזה בשעה שהם מספקים הלוואות בריבית של 11%-12% ויותר. אבל כאן בדיוק נכנס נגיד בנק ישראל וצריך להגביל את הרווחיות הזו ולהעלות את רווחת הציבור. הוא לא עשה את זה כי חשוב לו לשמור על הרווחים ויציבות הבנקים.

כתבות קשורות:

> הריבית על הפיקדונות ואיך לקבל יותר?

"אנו בבנק ישראל פועלים, ונמשיך לפעול להגברת התחרות במערכת" אומר הנגיד אבל אין שום תחרות במערכת הבנקאית, "ראשית, יתרות העובר ושב של הציבור נותרות גבוהות במיוחד, כאשר כספים אלו אינם נושאים ריבית, בעוד הבנקים ממשיכים להפיק מהם רווחים משמעותיים. לאור זאת, הנחינו את הבנקים להציג תכניות קונקרטיות שירחיבו את האפשרויות העומדות בפני הלקוחות להשקעת כספיהם בפיקדונות נושאי תשואה. אנו עדיין בעיצומו של התהליך, נעמוד על כך שהבנקים יציגו תוצאות מוחשיות בשטח, לטובת ציבור הלקוחות.

"שנית, בנוגע לפער בין התמסורת הגבוהה של ריביות האשראי לשינויים בריבית בנק ישראל, לעומת זו הנמוכה והאיטית בקרב ריבית הפיקדונות - פעלנו מול המערכת הבנקאית בנושא זה וראינו שיפור מסוים.  כעת, בהשוואה בין לאומית אנחנו לא בפער ביחס למדינות מפותחות, אך יש עוד לאן להתקדם. חשוב לומר כי גם על הלקוחות לפעול בנושא. אנחנו מפרסמים באתר בנק ישראל השוואת ריביות על אשראי ופיקדונות בין הבנקים, שגם התקשורת הכלכלית מנגישה לשמחתי.

אני קורא לציבור להשתמש במידע הזה, להשוות מחירים ולאתגר את הבנקים. בנוסף, ככל שלא נמשיך לראות שיפור בנושא, נבחן צעדים נוספים. כעת, אתייחס בהרחבה לצעד משמעותי שאנו נוקטים כדי להעמיק את התחרות – פתיחת המערכת הבנקאית לשחקנים נוספים באמצעות מתווה חדשני למתן רישיונות בנקאיים".

קיראו עוד ב"בארץ"

נושא נוסף אותו הלעה ירון, נוגע לרמת התחרותיות במערכת הבנקאית בדגש על מבנה הבעלות במערכת הפיננסית. עד תחילת שנות האלפיים, המערכת הפיננסית התאפיינה בדומיננטיות כמעט מוחלטת של הבנקים, שנהנו משליטה הן בפעילות הבנקאית המסורתית והן בניהול חסכונות הציבור. מצב זה יצר ריכוזיות גבוהה וניגודי עניינים מובנים.

ועדת בכר, שהוקמה ב-2004, הובילה לשינוי מבני משמעותי - היא הפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, ואסרה על גופים מוסדיים לשלוט במקביל בבנקים.

מאז, מבנה המערכת הפיננסית עבר שינוי ניכר. הגופים המוסדיים התפתחו והפכו לשחקנים משמעותיים, במיוחד בתחום האשראי העסקי. עם זאת, מאפיינים מבניים ורגולטוריים עדיין מקשים עליהם לחדור לתחומי הבנקאות, הכוללים מתן אשראי צרכני וגיוס פיקדונות.

"כחלק ממאמצינו להתמודד עם אתגר זה ולהרחיב את התחרות בשוק, אישרנו לאחרונה בבנק ישראל לחברות החזקה המחזיקות בגופים מוסדיים לשלוט בחברות כרטיסי האשראי. הניסיון של שני העשורים האחרונים מאז רפורמת בכר מעורר שאלות לגבי אפקטיביות השינויים המבניים במערכת הפיננסית. אמנם הפרדת הבעלויות אפשרה כניסת שחקנים חדשים לשוק ההון, אך מידת התחרות לא עלתה במידה הצפויה, והיעילות התפעולית נפגעה.

לקחים אלה מחייבים אותנו לבחון מחדש את מידת ההפרדה הרצויה במערכת.

לכן, אנו בוחנים בימים אלו את האפשרות להעניק לחברות החזקה השולטות בגופים מוסדיים להרחיב את פעילותן גם לשליטה בבנקים קטנים. זאת, בכפוף למגבלות שיבטיחו תחרות הוגנת וימנעו ריכוזיות יתר. מהלך זה טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לצד אתגרים מורכבים: מחד, הגופים המוסדיים, כשחקנים מנוסים ובעלי איתנות פיננסית, יכולים לתרום להתפתחות בנקים קטנים באמצעות תמיכה הונית, מומחיות בניהול סיכונים וניסיון בפיתוח מוצרים פיננסיים חדשניים. שילוב זה עשוי לחזק את כושר התחרות של הבנקים הקטנים ולהרחיב את היצע השירותים לציבור, במיוחד בתחומי האשראי לעסקים קטנים, האשראי הצרכני והפיקדונות.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    המפקח 28/11/2024 12:08
    הגב לתגובה זו
    הפיקוח על הבנקים הוא בדיחה. קיים ניגוד אינטרסים מובנה בהיותו חלק מבנק ישראל (הבנק המרכזי). צריך להוציא את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. הפקידים שם כיום רק מעבירים ניירות מצד לצד ובינתיים מקבלים שכר עתק. יש סיבה שאף אחד לא מדבר על השכר שם. הם יודעים איך לרדת מהרדאר.
  • 19.
    אנונימי 27/11/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
    איפה המפקח על הבנקים, גם אם כל החודש החשבון בפלוס אבל רק יום אחד במינוס עדיין נשלם ריבית על אותו יום ולא נקבל מאומה על הפלוס- משל כבשת הרש...
  • 18.
    קרליטו 27/11/2024 13:43
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא לא בחוסר תחרות. גם אם יוסיפו עוד מאתיים בנקים למערכת הבנקאית כולם ייתיישרו לאותו קו. הבעיה היא חוסר פיקוח ושחיתות. לא ייתכן שבנקים שפועלים מכוח חוק בנק ישראל יעשו כרצונם במערכת הבנקאית מבלי שאיש ברשות לני"ע פוצה פה ומאפס אותם. זו הבעיה. הפיקוח על הבנקים הוא גוף קקיוני, ועדת קישוט של הרשות לני"ע, שתפקידו בדיוק זה- לפקח על פעילות הבנקים ביחס ללקוחותיהם והוא לא עושה כלום ומקבל משכורות ותקציבי כיבוד ענק מיותרים.
  • 17.
    ישראלי 27/11/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
    מה אתה בעניין הזה? שותף לשוד הציבור הלקוחות, אתם שודדים בתחפושת, בושה וחרפה
  • 16.
    הסוס 27/11/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
    המוצר הסולידי הכי כדאי כרגע.
  • 15.
    ציני 27/11/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
    כולם מנסים להתלבש על רווחי הבנקים בטעמה שזה על חשבון הציבור. ומה עם רווחי העתק של מגזרים אחרים שבאים על חשבון הציבור? אם כבר קומוניזם, אז עד הסוף. תגבילו רווחים של קבלנים, היי טק, שופטים, אנשי תקשורת וכו'
  • 14.
    צופה מהצד 27/11/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    בעדינות אפשר לומר - שודדים.
  • 13.
    מר ירון למי אתה מתלונן??? הבקים באחרויותך!!!! (ל"ת)
    aukno 27/11/2024 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    גולדפינגר 27/11/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    איפה היה הנגיד עד היום, היכן היה המפקח על הבנקים. הבנקים הם העוסק (העושק) היחידי שאינו משלם עבור מלאי עסקי. אזרחי ישראל מחויבים להעביר את משכורתיהם לשחבונות עו"ש שעליהם הם מקבלים אפס תמורה. בארה"ב לדוגמה חשבונות עו"ש פטורים מעמלות בחוק. בישראל לא רק שאתה מעביר את כספך לבנק אתה גם משלם על כך!
  • 11.
    יצחק כהן 27/11/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
    במקום למתוח ביקורת על הבנקים בנושא הרבית, תנו פרסום על קרנות כספיות שעוקפות את נושא הפיקדונות הבנקאיים גם מקבלים רבית בגובה מקמ וגם הכסף נזיל לחלוטין ללא עמלות כלל.
  • 10.
    יורם 27/11/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
    איפשר מדרגות מסגרות עו"ש לכל חשבון בנק. רק שכח להגביל את גובהה הריבית שמותר לבנק לגבות הנגיד הנוכחי יכול לתקן זאת במקום להתבכיין
  • 9.
    אני 27/11/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
    איש הישר בעיניו יעשה, בדיוק כמו ב7.10 אין בקרה. כל האורות האדומים בוהקים יש פה שוד אזרחים. אבל הרגולטר עומד חסר אונים. יש מי שנלחם, יש מי שמפונה מביתו ויש מי ששודד ביינתים את כולם. זה מחדל חסר תקדים מה שקורה עם הבנקים.
  • 8.
    אסי 27/11/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    אחרי מיזוגים שאישרו כמו איגוד ומזרחי, איזו בושה לומר דבר כזה
  • 7.
    קצת בעייתי:הם מנהלים אותו....לא ההיפך. (ל"ת)
    hrui 27/11/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ציאו 27/11/2024 11:16
    הגב לתגובה זו
    תתבייש ותתפטר. רק נזק עשית
  • 5.
    בזיון 27/11/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
    זה אחד מהתפקידים שלך!!! שלך!!! יש לך כלים, עשה בהם שימוש !!!
  • 4.
    סווינגר 27/11/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    ולא עושים עם זה כלום. אצלי, בכל מקרה הכסף חירום חונה בקרן כספית, ולא בפיקדון. שאר הכסף כבר מתגלגל בארה"ב בתשואות נפלאות. בהצלחה לישראל, ולבורסת מחזורי הקיוסק (יש לי סכום קטן על החברות הגדולות, בעיקר המשעממות - ביטוחים, בנקים ואנרגיה). תבנו ממדינת הגזלנים
  • 3.
    ירון 27/11/2024 10:43
    הגב לתגובה זו
    עושק הבנקים כולם מודאים לכך אתה אחראי על המפקח על הבנקים. אבל לא עושה דבר!
  • 2.
    אנונימי 27/11/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
    כל זמן שהוא לא מפחית ריבית כמו באירופה, כמו בארה״ב ולא מוכר דולרים על מנת להפחית אינפלציה, ולהיפטר מיתרות מיותרות שאספו שנים.הנגיד הוא בשירות הבנקים תוך פגיעה באזרחי המדינה. הוא גם גורם לאינפלציה באמצעות פיחות השקל, הוא לא מכניס מתחרים אמיתיים לבנקים, והוא גם שומר על ריווחי עת גבוהה בבנקים באמצעות ריביות גבוהות שהציבור לא היה צריך לספוג, הנגיד הנ״ל רע לכלכלה הישראלית.
  • 1.
    אבי 27/11/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
    פשוט לחוקק זאת כל בנק מעל תשואה של 4 אחוז שנתית נטו , עליו להעביר 10 אחוז חזרה ללקוחותיו . לדוגמא אם לקוח שילם עמלות וריבית בשיעור של 1000 שח בשנה , יואיל הבנק ויתן מענק חזרה ללקוח בגובה של 10 אחוז לפחות
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.