צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל: הרווח ברבעון ירד ב-36% ל-4.8 מיליון שקל

קליל מדווח על ירידה בהכנסות שהסתכמו ב-90.8 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 99.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, לצד ירידה גם ברווח שהסתכם ב-4.8 מיליון שקל לעומת 7.5 מיליון שקל ברבעון המקביל
רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה צורי דבוש קליל

קליל  קליל 3.33% העוסקת בייצור פרופילים ומוצרי אלומיניום לענף הבנייה דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-90.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-99.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי הסתכם ב-18.4 מיליון שקל, בהשוואה ל-21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על כ-20.2%, בהשוואה לכ-15.7% ברבעון הקודם ובהשוואה לכ-21.9% ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה הירידה ברווח הגולמי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, נבעה מהקיטון האמור בהכנסות, לצד ירידה ברווחיות הגולמית בעיקר מההשפעה של הירידה בכמויות המכירה ביחס לעלויות הקבועות בעלות המכר.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-4.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-7.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הקיטון ברווח הנקי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, נבע מעלייה בהוצאות התפעול בקיזוז חלקי עם הגידול בהכנסות מימון, נטו בגין עלייה בשווי תיק ניירות ערך ומשערוך אופציות רכש ומכר בקשר עם רכישת פתח.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עלה והסתכם ב-5.3 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים בסך של 1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לצד הדיווח על התוצאות, החברה ציינה כי בחודש אוגוסט 2024, השלימה החברה את התכנית לרכישה עצמית של מניותיה במלואה בהיקף כולל של כ-23.1 אלפי מניות ובסכום כולל של כ-4.5 מיליון שקל.

"ברבעון הראשון בניהולו של המנכ״ל הנכנס ניר אילני, התמקדנו בהעמקת שיתופי הפעולה עם יצרנים גדולים ומתקינים מורשים, הרחבת מתקן הצבע, פיתוח מוצרים חדשים וקידום מכירות בערוצי המדיה השונים. נרשמה התקדמות עם השקת סדרת 'הבלגי ארט' החדשה, המשלבת עיצוב חדשני, והמשך ההתרחבות של סדרת 'הבאוהאוס' האהובה. למרות האתגרים שהציבה המלחמה, הצלחנו להציג צמיחה של יותר מ-30% בפעילות בהשוואה לרבעונים הקודמים השנה, שיפור ברווחיות הגולמית ועלייה של פי שלושה ברווחים מהרבעון הקודם. הישגים אלו הם תוצאה של תהליכים פנימיים ממוקדים ושל התאוששות בשוק השיפוצים. קליל ממשיכה להתקדם בהתאם למטרותיה, עם השקעה מתמדת בפיתוח, חדשנות, שיפור הביצועים ואיתור הזדמנויות לרכישה. אנו גאים במעמדנו כחברה מובילה בשוק, המציעה פתרונות מתקדמים, איכותיים ומדויקים, ונחושים להמשיך להוביל את התחום לטווח הארוך״.

מניית קליל נסחרת לפי שווי של 483 מיליון שקל אחרי עלייה של 10% מתחילת השנה ושל 12.5% בשנה האחרונה.

מניית קליל בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דגן 27/11/2024 08:14
    הגב לתגובה זו
    אולי המנכ״ל החדש
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?