אחד מכל ארבעה הרוגים בתאונות דרכים הוא נהג צעיר
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), קיימה היום דיון נוסף בנושא המאבק בקטל בדרכים. הדיון התמקד בתאונות הדרכים הקטלניות, בייחוד בקרב נהגים צעירים, רוכבי אופנוע ובחברה הערבית. מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) עולה כי מתחילת 2024 נהרגו 390 בני אדם בתאונות דרכים – עלייה חדה של 21% לעומת השנה הקודמת.
סמנכ"לית הרלב"ד, נחמה לאור דרורי, דיווחה על עלייה דרמטית בתאונות בקרב נהגים צעירים: "56 נהגים צעירים נהרגו מתחילת השנה – אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר". בנוסף, מהנתונים עולה כי צעירים בחברה הערבית מעורבים בתאונות פי שניים יותר מצעירים בחברה היהודית. גם בקרב רוכבי אופנוע נרשמה עלייה משמעותית: 89 רוכבים נהרגו השנה, והסיכוי שלהם להיפגע גבוה פי 20 מנהגים ברכב פרטי.
חינוך תעבורתי מתקיים בהיקף מוגבל צילום: Istock
במהלך הדיון נמתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך. ביטן ציין כי, "אני לא מתרשם שמשרד החינוך עושה את העבודה שלו בתחום הזה". על פי נתוני הוועדה, חינוך תעבורתי בכיתות א' וה' ובכיתות י' מתקיים בהיקף מוגבל, ונציגי משרד החינוך הודיעו כי הקיצוצים התקציביים יביאו לצמצום נוסף בשנת הלימודים הבאה.
- החמרה בענישה כלפי רוכבים על קורקינט מתחת לגיל 16
- "ילד מלווה" - קמפיין בטיחות של 'אור ירוק' ו'פריסבי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגת מועצת התלמידים, גאיה שיף, סיפרה כי, "החינוך התעבורתי כיום מסתכם במצגות ולימוד עצמי. רוב התלמידים לא מוכנים למבחני התיאוריה ולומדים לבד מאפליקציות". ח"כ ביטן קרא לשלב את מורי הנהיגה במערכת החינוך, ולחייב שימוש בסימולטורים כחלק מהכשרת הנהגים, אך כצפוי, יש צורך בתקציב נוסף כדי לבצע זאת.
נציג מועצת התלמידים מהחברה הערבית, עומאר עסל, התריע על העלייה החדה בתאונות. לדבריו, "מספר ההרוגים בחברה הערבית זינק ב-70%. אני מפחד בכל פעם שאני יוצא לכביש". לפי הרלב"ד, 37% מההרוגים בתאונות דרכים הם מהחברה הערבית, בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 21%. הסיבות המרכזיות כוללות תשתיות ירודות וחוסר מודעות לבטיחות בדרכים.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן צילום: הכנסת
על פי עדויות שנשמעו בוועדה, רוכבי אופנוע מהווים 4.5% מכלי הרכב בישראל, אך חלקם בהרוגים מגיע לפי חמישה מחלקם בכבישים. עורך המגזין "פול גז", אביעד אברהמי, ציין כי השנה נהרגו 95 רוכבים, בהם רוכבים שנפגעו ממעקות בטיחות שאינם מותאמים. לדבריו, פסי צבע בכביש ובורות מהווים אף הם סכנת חיים לרוכבים.
הרלב"ד דיווחה כי בשנתיים האחרונות הותקנו פסי בטיחות חדשים לאורך 800 ק"מ של כבישים, אך ההשקעה השנתית מגיעה להיקף של 10 מיליון שקל בלבד. ביטן טען כי מדובר בסכום נמוך מדי, וקרא להגדלת התקציבים לשיפור התשתיות.
- 1.הנוהג 27/11/2024 16:33הגב לתגובה זוזו השתוללות רבתית על כבישי הארץ. נוסע די הרבה (בגלל המצב, הרוב בדרום) ואם הייתי מפיץ סרטוני מצלמות הדרך, שעות של צפיה. אבל אין משטרה ואם כבר יש (רואה ניידת פעם בהרבה ימים וגם הם עברייני תנועה), מודדים מהירות שזו בדיחה עצובה. גם אם אתה רוצה להתלונן, לא מתייחסים. אזי מה הפלא? אהה, כן. רוב המכריע של תאונות עם נפגעים מעורבות מכוניות בעלות 5 כוכבי בטיחות. רק אמרתי
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
