צו שיקום כלכלי שמוצא לאדם ששרוי בחובות אמור לסייע לו להשתקם בחייו, להחזיר חלק מחובותיו, ולעשות הכל בצורה מסודרת ומבוקרת. ואולם יש מיש שינסו לנצל את התהליך הזה כדי להקטין את חובותיהם באופן משמעותי, בחסות החוק. זה כנראה מה שקרה במקרה הבא.

פסק דין יוצא דופן ניתן באחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון, ובו דחה השופט עדי אברונין את בקשתו של אדם בעל חובות של יותר מ-5 מיליון שקל לשנות את צו השיקום הכלכלי שניתן לו. החייב ביקש לפרוע את יתרת חובותיו בתשלום חד-פעמי בעזרת כספי מתנה שקיבל לכאורה מהורי אשתו, וזאת פחות מחמישה חודשים לאחר מתן צו השיקום. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה, וכי התנהלות החייב בהליך ובמהלך יצירת החובות מעלה קשיים משמעותיים.

נגד החייב אושרו 27 תביעות חוב צילום: Unsplash

המקרה עוסק בחייב שהצהיר על חובות של כ-7.2 מיליון שקל, ושאושרו נגדו 27 תביעות חוב בסכום כולל של כ-5.4 מיליון שקל. על פי דו"ח שהגישו הנאמן והממונה על הליכי חדלות פירעון, אורח חייו של החייב היה "על גבול האוליגרכי". הוא נהנה משיט ביאכטות, נסיעות לחו"ל, רכישת בגדי מעצבים ושעוני יוקרה, ואף שכר דירה בת חמישה חדרים בעלות של כ-7,900 שקל לחודש. השופט ציין בפסק הדין שפרסם כי, "הסתירה בין החובות הגבוהים של החייב לבין אורח חייו הבזבזני זועקת לשמיים, ואין להתעלם מהשפעתה על קריסת עסקיו".

השופט הדגיש את הצורך של החייב לשנות את התנהלותו הכלכלית

• הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
• חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפברואר 2024, ניתן לחייב צו שיקום כלכלי, שאפשר לו לפרוס את חובותיו בתשלומים חודשיים של 3,150 שקל למשך 42 חודשים. צו זה ניתן לאחר שהשופט הדגיש את הצורך של החייב לשנות את התנהלותו הכלכלית ולהתאים את רמת חייו למצבו.

ואולם פחות מחמישה חודשים לאחר מכן, הגיש החייב בקשה לשינוי הצו ולפירעון של כל החוב הנותר בתשלום חד פעמי של 116,400 שקל, בעזרת כספים שקיבל מהורי אשתו. החייב טען כי הקדמת התשלום תועיל לכל הצדדים ותביא לסיום ההליך מוקדם מהצפוי.

הנאמן והממונה התנגדו לבקשה. הנאמן ציין כי החייב עדיין ממשיך לחיות ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, ושיש פערים משמעותיים בין הכנסותיו המדווחות להוצאותיו בפועל. בנוסף, הועלו חששות כי היכולת לשלם סכום חד-פעמי שכזה עשויה להעיד על כך שלחייב היתה גישה למשאבים כספיים כבר בזמן מתן הצו.

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

הממונה הוסיף כי, "תכלית הליך השיקום אינה רק תשלום חובות, אלא גם שינוי דפוסי התנהלות כלכליים. הקדמת תשלום עלולה לפגוע בממד החינוכי של התהליך".

השופט אברונין דחה את הבקשה של החייב, וקבע כי היא לא עומדת בתבחינים שהוצגו לו לפני קבלת ההחלטה על מתן הצו. ראשית, עיתוי הגשת הבקשה - זמן קצר מאוד לאחר מתן הצו - עורר את החשד כי החייב לא הפנים את מטרות ההליך. שנית, צו השיקום כבר כלל תקופת תשלומים ממושכת מהרגיל – 42 חודשים, במקום תקופת ברירת המחדל של 36 חודשים – לאור ההתנהלות הבעייתית של החייב.

פער גדול בין היקף החוב לסכום הפירעון שבצו השיקום

בנוסף, השופט התייחס לפער הגדול בין היקף החוב הכולל (5.4 מיליון שקל) לבין סכום הפירעון שנקבע בצו (132,300 שקל). הוא קבע בהחלטתו כי, "הפער המשמעותי בין החוב לבין הפירעון מעורר קושי רב, במיוחד כאשר יש חשד שהחייב הסתיר מקורות כספיים בעת קביעת התשלומים".

פסק הדין הדגיש, כאמור, את תכליתו החינוכית של הליך השיקום הכלכלי. השופט כתב עוד כי, "צו השיקום הוא מעין סימולציה לחיי המעשה, שנועדה ללמד את החייב דפוסי התנהלות אחראיים. הקדמת תשלום חד-פעמי חוטאת למטרה זו".