בעד ונגד: מה חושבים בכירי הפד' על הורדות הריבית?
בכירי הבנק הפדרלי האמריקאי מציגים תמונה מורכבת של כלכלה במעבר, כאשר השפעות מגפת הקורונה והתאוששות הכלכלה דועכות. הם מצביעים על כך שצפויות הורדות ריבית נוספות, אך קצב ההורדות עשוי להיות איטי יותר מאשר בסתיו האחרון.
בחודשים האחרונים כבר ראינו שתי הורדות ריבית משמעותיות: חצי אחוז בספטמבר ורבע אחוז בתחילת נובמבר, מה שהביא את הריבית לטווח של 4.5%-4.75%. זה קרה אחרי שנה שלמה שבה הריבית לא זזה. לפי הערכות השוק, עד סוף 2025 נראה עוד הורדה של 0.75 נקודות אחוז, עם סיכוי קל להורדה נוספת של רבע אחוז כבר בדצמבר הקרוב.
שוק החוזים העתידיים על הריבית מעריך כי צפויה הורדת ריבית נוספת של 0.75 נקודות אחוז עד סוף 2025, כאשר לקראת הישיבה בדצמבר השוק מעריך בסבירות קלה שתתבצע הורדה נוספת של רבע נקודת אחוז.
ליסה קוק: תומכת בהורדות ריבית הדרגתיות
המושלת ליסה קוק, חברת ועדת השוק הפתוח של הפד מאז מאי 2022, מציגה עמדה תומכת בהמשך הורדות הריבית, אך מדגישה את הצורך בגמישות ותגובה לנתונים. "אני עדיין רואה את מסלול הריבית המתאים כלפי מטה," אמרה קוק, "אך היקף ועיתוי ההורדות יהיו תלויים בנתונים הנכנסים, בתחזית המתפתחת ובמאזן הסיכונים. איני רואה את המדיניות כמוגדרת מראש, ואני מוכנה להגיב לשינויים בתחזית."
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קוק מתארת מצב מורכב בו האינפלציה אמנם יורדת, אך עדיין נדרשת זהירות. לדבריה, אם ההתקדמות בהאטת האינפלציה תיעצר, הפד עשוי להשהות את הורדות הריבית. מאידך, החלשות בשוק העבודה עלולה לדרוש האצה בהקלה המוניטרית.
בהתייחסה לכלכלה בכללותה, קוק מציינת: "באופן כללי, אני רואה את הכלכלה במצב טוב. האינפלציה ירדה משמעותית משיאה באמצע 2022, אם כי אינפלציית הליבה נותרה מעט מוגבהת. האבטלה נשארת נמוכה היסטורית, אך שוק העבודה כבר אינו מחומם יתר על המידה."
קוק מדגישה את חשיבות הנתונים משוק העבודה. היא מעריכה כי נדרשת תוספת של 200,000 משרות בחודש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה, בעוד שבששת החודשים האחרונים נוספו בממוצע רק 132,000 משרות בחודש.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בנושא האינפלציה, המושלת צופה ירידה הדרגתית לכיוון היעד של 2%, כאשר היא מעריכה שגם אינפלציית הליבה וגם האינפלציה הכללית יגיעו ל-2.2% בשנה הבאה. היא מייחסת חלק ניכר מהאינפלציה הנותרת למגזר הדיור.
אוסטן גולסבי: קורא לזהירות בקצב הורדות הריבית
נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, שיצטרף לוועדה המוניטרית כחבר מצביע ב-2025, מציג גישה מאוזנת המשלבת תמיכה בהורדות ריבית עם קריאה להאטה בקצב ההורדות.
"הדבר הקשה ביותר שבנק מרכזי צריך לעשות הוא לתזמן נכון את המהלכים ברגעי מעבר בכלכלה," אמר גולסבי בהרצאה באינדיאנה. "אנחנו נמצאים ברגע קריטי למדיניות המוניטרית." גולסבי מזהה שני תהליכים מקבילים: התקרבות שוק העבודה ל"תעסוקה מלאה יציבה" והתכנסות האינפלציה ליעד של 2%. לדעתו, זהו מצב רצוי שיש לשמר, תוך מניעת התמתנות יתר של הכלכלה.
בהתייחסו לריבית העתידית, גולסבי מעריך כי "נצטרך להביא את הריבית לרמה שבה אנו חושבים שהיא צריכה להתייצב. אין צורך להגיע לשם מיד, אבל כשמסתכלים שנה קדימה, נראה לי שהריבית תהיה נמוכה משמעותית מרמתה הנוכחית."
גולסבי מדגיש את חשיבות הזהירות בקביעת קצב הורדות הריבית: "כאשר יש אי-ודאות או מחלוקת לגבי היכן הריבית תתייצב בסופו של דבר, ייתכן שיהיה הגיוני להאט את קצב ההורדות כשמתקרבים ליעד." הוא מתייחס גם לשינויים המבניים בכלכלה, ומציין כי הריבית הניטרלית - הרמה שאינה מעודדת או מרסנת את הפעילות הכלכלית - עשויה להיות גבוהה יותר כיום מאשר בעבר, בזכות שיפורים בפריון וגורמים נוספים.
אבטלה, אינפלציה ועוד
שיעור האבטלה עלה משפל של 3.4% באפריל 2023 ל-4.1% באוקטובר. צמיחת המשרות האטה אך נשארה חיובית בכל חודשי השנה, עם ממוצע של 132,000 משרות חדשות בחודש בששת החודשים האחרונים. קוק מציינת כי היא פחות מודאגת כעת מהחלשות נוספת בשוק העבודה מאשר לפני מספר חודשים, אך הסיכונים עדיין נוטים כלפי מטה.
מדד המחירים המועדף על הפד (PCE) הגיע לשיא של 7.2% באמצע 2022. על פי הערכות, באוקטובר הוא צפוי לרדת ל-2.3% בחישוב שנתי. אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מזון ואנרגיה, נותרה גבוהה יותר מהמדד הכללי. היא צפויה לעמוד על כ-2.8% באוקטובר, ירידה של כמחצית משיאה ב-2022.
קוק ציינה כי שירותי הדיור אחראים לרוב החריגה של אינפלציית הליבה מעל היעד. זהו מדד איטי יחסית, כאשר חוזי שכירות מתחדשים בדרך כלל רק פעם בשנה ומכירות בתים אף פחות מכך. לדעתה, אינפלציית שירותי הדיור תרד בהדרגה במהלך השנתיים הקרובות, כאשר ההאטה בקצב הגידול בשכר הדירה החדש תחלחל לשיעור הכולל.
הריבית
בכירי הפד מדברים על היעד להורדות הריבית כ"ריבית ניטרלית" - רמה תיאורטית של ריבית שאינה מעודדת או מגבילה את הפעילות הכלכלית. זוהי אינה רמה שניתן למדוד ישירות, אלא יותר תופעה שמזהים כשרואים אותה. רבים מהכלכלנים טוענים כי הריבית הניטרלית בארה"ב גבוהה כיום מאשר לפני מספר שנים, בזכות צמיחה מהירה יותר בפריון וגורמים נוספים.
הוועדה המוניטרית של הפד תתכנס שוב ב-17-18 בדצמבר. שוק החוזים העתידיים משקף כרגע הסתברות של כ-55% להורדת ריבית נוספת של רבע נקודת אחוז, לעומת 45% סיכוי שהריבית תישאר ללא שינוי.
גולסבי, שיהיה בעל זכות הצבעה בוועדה בשנה הבאה, מציין כי "כאשר יש אי-ודאות או מחלוקת לגבי היכן הריבית תתייצב בסופו של דבר, ייתכן שיהיה הגיוני להאט את קצב הורדות הריבית כשמתקרבים ליעד."
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
