ביל אקמן
צילום: טוויטר

קרן ההשקעות של ביל אקמן: סיכון או הזדמנות?

הקרן של אקמן נסחרת בהנחה של 35% ביחס לשווי הנכסים; במה היא מחזיקה ומה הסיכויים והסיכונים בקרן?
רוי שיינמן | (4)

קרן ההשקעות של ביל אקמן, Pershing Square Holdings (PSH), נחשבת לאחת הקרנות המעניינות בשוק בזכות הצלחות העבר של אקמן. הקרן, שמחזיקה בתיק השקעות יחסית ממוקד עם מספר מועט של החזקות בשיעור גבוה כולל את נייקי, אלפבית, צ'יפוטלה ופאני מיי, נסחרת במחיר נמוך משמעותית מערך הנכסים שלה.

הקרן שווה בשוק כ-8.3 מיליארד דולר, בעוד שווי הנכסים נטו (NAV) שלה מוערך בכ-12.8 מיליארד דולר. זה פער שמבטא הנחה של 35%, שהיא הגבוהה ביותר שנרשמה בשנים האחרונות בקרן. 

נדגיש כי לרוב יש פער שלילי - דיסקאונט בין השווי בשוק לשווי הנכסי, אבל הוא מסתכם בקרנות הסגורות האלו בין 10% ל-20% בממוצע. יש ם מצבים הפוים של פרמיה. הדיסקאונט נוצר מכך שיש דמי ניהול על הקרן או מסיבות של הערכת חסר של ניהול הקרן. הפרמיה נוצרת מהערכה שמנהל הקרן יידע לייצר תשואות טובות בהמשך. 

דמי ניהול ודמי הצלחה גבוהים בקרן

בקרן של ביל אקמן דמי הניהול נחשבים גבוהים - 1.5% וכן יש דמי הצלחה בשיעור של 16% שבעצם מקטינים את הרווח של המשקיעים במידה ויש עליית ערך. זה מראש מייצר דיסקאונט על ערך הנכסים כי המשקיעים רואים פוטנציאל רווח קטן יותר ומתמחרים זאת דרך ירידת מחיר הקרן.

 

פוטנציאל צמיחה מול סיכונים

הקרן מתמקדת במניות עם פעילות יציבה ופוטנציאל צמיחה ארוך טווח. אקמן בוחר את המניות בקרן לטווח ארוך.בין ההחזקות הבולטות שלה נמצאות חברות כמו נייקי, שמובילה את שוק הספורט והאופנה העולמי; אלפבית, חברת האם של גוגל, שממשיכה להתרחב בתחומים חדשניים כמו בינה מלאכותית; וצ'יפוטלה, ענקית המזון המהיר שמצטיינת במודלים עסקיים מבוססי בריאות וקיימות. בנוסף, הקרן מחזיקה בפאני מיי, שעלתה לאחרונה בעקבות הציפיות להפרטתה תחת ממשל טראמפ.

למרות האיכות של התיק, הקרן מתמודדת עם סקפטיות מצד השוק. הביצועים בשנים האחרונות היו מעורבים: בעוד שב-2020 הקרן הציגה תשואה יוצאת דופן של 70%, השנה היא עלתה ב-9.1% בלבד, הרבה מתחת ל-25% שהציג מדד ה-S&P 500. בנוסף, נכשל ניסיונו של אקמן להשיק קרן סגורה חדשה בארצות הברית מוקדם יותר השנה, מה שהגביר את החששות סביב המודל העסקי שלו.

הזדמנות במחיר מוזל או דגל אדום?

משקיעים שמאמינים ביכולת של אקמן לנהל השקעות לטווח ארוך אמורים לראות בהנחה הנוכחית הזדמנות אטרקטיבית. מספיק שההנחה על שווי הקרן תצטמצם ל-20% בלבד, כדי שהמשקיעים ייהנו מתשואה משמעותית גם ללא עלייה בערך הנכסים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנגד, יש לקחת בחשבון את הסיכונים - עמלות גבוהות ומיקוד במניות שאומנם הצלחה בהן תייצר תשואה גבוהה, אבל חוסר פיזור גורם לכך שאי הצלחה בהשקעה אחת או שתיים יפגעו מאוד בתשואה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איך קונים מניות/יחידות בקרן? (ל"ת)
    יהוונוב 17/11/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/11/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    !!
  • 2.
    לרון 17/11/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    פרופ' נרי אוקסמן אנשים חכמים,אך חוכמה אינה תמיד ערובה להצלחה פיננסית
  • 1.
    לרון 17/11/2024 07:38
    הגב לתגובה זו
    ויצאתי אחרי שנים וכסף טוב,וזאת עקב ההערכה שאקמן בשל האנטישמיות באירופה יסגור את הסניף האירופאי וישאר רק בארה"ב
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.