ביל אקמן
צילום: טוויטר

קרן ההשקעות של ביל אקמן: סיכון או הזדמנות?

הקרן של אקמן נסחרת בהנחה של 35% ביחס לשווי הנכסים; במה היא מחזיקה ומה הסיכויים והסיכונים בקרן?
רוי שיינמן | (4)

קרן ההשקעות של ביל אקמן, Pershing Square Holdings (PSH), נחשבת לאחת הקרנות המעניינות בשוק בזכות הצלחות העבר של אקמן. הקרן, שמחזיקה בתיק השקעות יחסית ממוקד עם מספר מועט של החזקות בשיעור גבוה כולל את נייקי, אלפבית, צ'יפוטלה ופאני מיי, נסחרת במחיר נמוך משמעותית מערך הנכסים שלה.

הקרן שווה בשוק כ-8.3 מיליארד דולר, בעוד שווי הנכסים נטו (NAV) שלה מוערך בכ-12.8 מיליארד דולר. זה פער שמבטא הנחה של 35%, שהיא הגבוהה ביותר שנרשמה בשנים האחרונות בקרן. 

נדגיש כי לרוב יש פער שלילי - דיסקאונט בין השווי בשוק לשווי הנכסי, אבל הוא מסתכם בקרנות הסגורות האלו בין 10% ל-20% בממוצע. יש ם מצבים הפוים של פרמיה. הדיסקאונט נוצר מכך שיש דמי ניהול על הקרן או מסיבות של הערכת חסר של ניהול הקרן. הפרמיה נוצרת מהערכה שמנהל הקרן יידע לייצר תשואות טובות בהמשך. 

דמי ניהול ודמי הצלחה גבוהים בקרן

בקרן של ביל אקמן דמי הניהול נחשבים גבוהים - 1.5% וכן יש דמי הצלחה בשיעור של 16% שבעצם מקטינים את הרווח של המשקיעים במידה ויש עליית ערך. זה מראש מייצר דיסקאונט על ערך הנכסים כי המשקיעים רואים פוטנציאל רווח קטן יותר ומתמחרים זאת דרך ירידת מחיר הקרן.

 

פוטנציאל צמיחה מול סיכונים

הקרן מתמקדת במניות עם פעילות יציבה ופוטנציאל צמיחה ארוך טווח. אקמן בוחר את המניות בקרן לטווח ארוך.בין ההחזקות הבולטות שלה נמצאות חברות כמו נייקי, שמובילה את שוק הספורט והאופנה העולמי; אלפבית, חברת האם של גוגל, שממשיכה להתרחב בתחומים חדשניים כמו בינה מלאכותית; וצ'יפוטלה, ענקית המזון המהיר שמצטיינת במודלים עסקיים מבוססי בריאות וקיימות. בנוסף, הקרן מחזיקה בפאני מיי, שעלתה לאחרונה בעקבות הציפיות להפרטתה תחת ממשל טראמפ.

למרות האיכות של התיק, הקרן מתמודדת עם סקפטיות מצד השוק. הביצועים בשנים האחרונות היו מעורבים: בעוד שב-2020 הקרן הציגה תשואה יוצאת דופן של 70%, השנה היא עלתה ב-9.1% בלבד, הרבה מתחת ל-25% שהציג מדד ה-S&P 500. בנוסף, נכשל ניסיונו של אקמן להשיק קרן סגורה חדשה בארצות הברית מוקדם יותר השנה, מה שהגביר את החששות סביב המודל העסקי שלו.

הזדמנות במחיר מוזל או דגל אדום?

משקיעים שמאמינים ביכולת של אקמן לנהל השקעות לטווח ארוך אמורים לראות בהנחה הנוכחית הזדמנות אטרקטיבית. מספיק שההנחה על שווי הקרן תצטמצם ל-20% בלבד, כדי שהמשקיעים ייהנו מתשואה משמעותית גם ללא עלייה בערך הנכסים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנגד, יש לקחת בחשבון את הסיכונים - עמלות גבוהות ומיקוד במניות שאומנם הצלחה בהן תייצר תשואה גבוהה, אבל חוסר פיזור גורם לכך שאי הצלחה בהשקעה אחת או שתיים יפגעו מאוד בתשואה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איך קונים מניות/יחידות בקרן? (ל"ת)
    יהוונוב 17/11/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
  • לרון 17/11/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    !!
  • 2.
    לרון 17/11/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    פרופ' נרי אוקסמן אנשים חכמים,אך חוכמה אינה תמיד ערובה להצלחה פיננסית
  • 1.
    לרון 17/11/2024 07:38
    הגב לתגובה זו
    ויצאתי אחרי שנים וכסף טוב,וזאת עקב ההערכה שאקמן בשל האנטישמיות באירופה יסגור את הסניף האירופאי וישאר רק בארה"ב
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.