נחמה בוגין
צילום: ניר שהרבני
ראיון

איך יראה תהליך הערעור על היטל ההשבחה? "מעכשיו, זה פחות ארוך ויקר"

"עד היום, כדי לסגור מרפסת לא היה כדאי לערער", אומרת נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אחרי שהצליחה להעביר את החוק שיאפשר לערער על היטל השבחה עד 90 אלף שקל בקלות, דרך וועדה במקום שמאי מכריע. ומה עוד היא מתכננת לעשות בהמשך?

איציק יצחקי | (1)

רבים מאיתנו מחליטים לקדם תכנית חדשה, להגדיל זכויות בנייה על בסיס תכנית שאושרה בהיתר הבנייה או באמצעות שינוי תכנית - כל זאת בתקווה להימנע מתשלום היטל השבחה או לפחות לצמצם אותו למינימום. בדרך כלל, זה לא עובר בשקט. אם מדובר בתכנית חדשה שנכנסה לתוקף אחרי שרכשתם את הנכס, תוך זמן קצר תקבלו שומה בדואר. עד לאחרונה, התהליך הזה היה ארוך ויקר. הוא עדיין כזה בחלק מהמקרים, אבל נעשה ניסיון לצמצם אותו.

כשהרשויות עובדות ב"שיטת מצליח"

חוק שומות מוסכמות, שנחקק בשבוע החולף, עומד להשפיע רבות על כולנו, האזרחים, אבל גם על מוסד השמאי המכריע. זה חוק שהמדינה הייתה זקוקה לו כדי לקצר את לוח הזמנים בקידום פרויקטים, חוק שלשכת שמאי המקרקעין דחפה וכעת היא ממשיכה להוביל לקידום חקיקה נוספת בשביל להוריד רגולציה ובירוקרטיה, לצד מתן פתרונות לבעיית משבר הדיור בישראל.

בנייה (שלומי יוסף)

"ההליך יתקצר". בנייה (שלומי יוסף)

המשמעות היא פשוטה. אם חשבתם שהיטל ההשבחה שקיבלתם על הדירה גבוה מדי, וגובהו עד 90 אלף שקל, תוכלו להערער בקלות, דרך ערעור לשמאי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא יהיה חייב לקבל החלטה תוך זמן קצר, עד שבועיים. בבדיקה שערך לאחרונה מבקר המדינה התברר כי ברוב המקרים הערעור מתקבל וההיטל מצטמצם אחרי השגה שמוגשת על ידי שמאי חיצוני.

יש עם זה צדק. פעמים רבות, הרשויות פועלות ב"שיטת מצליח". הן שולחות שומה וחושבות שלא תערערו, בטח אם מדובר בסכום קטן יחסית. נניח שנקבע שתשלמו 15 אלף שקל היטל השבחה בגין תוספת בנייה קלה - איזה אדם ירצה לשכור שירותים של שמאי ולעבור תהליך ארוך מול שמאי מכריע, שבסופו הוא עלול להפסיד? הוא רוצה לבנות, לקדם את התכנית ומשלם את הכסף. כשזמן הבדיקה יתקצר, ההערכה היא שאנשים רבים יפנו לוועדה, במקום פנייה לשמאי מכריע עד כה, כי הם יודעים שהתשובה תתקבל תוך זמן סביר.

"עד היום, כדי לסגור מרפסת לא היה כדאי לערער"

יש, כמובן, דרכים נוספות לקצר הליך ביורוקרטי עליהם עובדת לשכת השמאים בימים אלה. "בסופו של דבר, החוק הזה נותן לאזרח הקטן אפשרות לערער על היטלי השבחה עד גבול מסוים בצורה מהירה", אומרת יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, בראיון לביזפורטל. בכל מקרה כזה, היית חייב לפנות להליך לשמאי מכריע - תהליך גם יותר ארוך וגם יותר יקר, כי צריך לקחת שמאי מטעמך, לשלם לשמאי מכריע, לקחת עורך דין ועוד. עכשיו, הם מאפשרים לנישום לקחת שמאי מטעמו ולנהל משא ומתן בהליך פשוט וזול. בעצם, הדבר הזה הופך את הערעור לאפשרי, כי עד היום, אם אדם רצה נניח לסגור מרפסת, לא היה כדאי לו לערער. זהו חוק חברתי ממדרגה ראשונה".

במספרים הנמוכים, לא כולם יערערו.

"אולי, אבל אם אדם יקבל 60-70 אלף שקל כהיטל השבחה, עכשיו הוא יערער. לא תהיה התלבטות".

זה מהלך שיכול לפגוע במעמד שמאים מכריעים?

"ממש לא, להפך. זה אפילו יחזק אותם. שמאים מכריעים צריכים לעסוק בשומות הגדולות, בדברים משמעותיים שהשוק מצפה להם. שמאים מכריעים לא אמורים לעסוק בשומות קטנות, זה רק עוזר לזרז את התהליך. אנחנו פה, בעקיפין, קצת מקלים על חסם אחר".

את עושה עוד מהלכים לקצר ביורוקרטיה? בסוף, זה משפיע מאוד על ההיצע בשוק ואולי גם על המחירים.

"עוד מהלך שאני בודקת: נושא של תקן 21 להתחדשות עירונית (פינוי בינוי). היום התהליך של הדיון לא מוסדר. שמאי הפרויקט מגיש שומה לועדת המקומית, שמאי הוועדה מעביר התייחסות והרבה פעמים שם זה נתקע. אין תהליך שמסדיר לוח זמנים, שמגדיר גורם מכריע במקרה שאין הסכמה. התהליך שאנחנו מקדמים, ויש לנו כבר הבנות עם משרד המשפטים לגביו וכן עם הרשות להתחדשות עירונית, הוא תהליך מוסדר שבו לשמאי הועדה יהיה זמן מוגדר להגיב, הוא יצטרך לנמק את התשובה, ואם לא תהיה הסכמה אז שמאי פינוי בינוי יכריע, כלומר - שמאי שלישי. זה יכול מאוד לקדם. יש לא מעט פרויקטים שנתקעים בגלל התקן".

מה לגבי ועדת ההשגות?

"זה עוד נושא שאני מטפלת בו. יש שם בעייתיות מאוד גדולה. היום, לועדות ההשגה אין סמכות מספקת לדון בכל הסוגיות. הן מוקמות ופועלות על פי החלטות של מועצת רמ"י. רמ"י לא יכול להיות שמחליט אם מערערים עליו. חייב להיות גורם בלתי תלוי. תהיה חקיקה לועדת השגות חדשה, בלתי תלויה, כלומר שלא תפעל מתוך החלטות רמ"י. כמו שיש ועדות להיטל השבחה, תהיה גם ועדת מיוחדת שתדון בנושא. היא הרבה יותר אובייקטיבית ובלתי תלויה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

נחמה בוגין (ניר שהרבני)

נחמה בוגין (ניר שהרבני)

לוחות הזמנים יתקצרו? לוקח בין חודש וחצי לחודשיים, בין הליך להליך.

"הבעיה כרגע היא לא במועד להגשה, אלא בזמן שלוקח לדיון. יש כרגע בעיה קשה של לוחות זמנים, השמאי הממשלתי, גיל בלולו, פועל לקיצור זמנים. אבל זו לא הבעיה העיקרית, אלא זו שלוועדת ההשגות של היום אין סמכות לדון בשאלות משפטיות. הכוונה היא שתהיה וועדה שתוכל לדון בכך, וגם בנושא עלויות הפיתוח שנמצא במחלוקת. נמנה מהנדס בניין שיוכל לדון בזה".

"לא צד אחד יקבע את הכללים"

השאלה היא עד כמה, אם בכלל, יצטמצם הכוח של רמ"י במהלך הזה. "אני חושבת שההגדרה הנכונה היא שרמ"י תהיה בצד שמול בעל הקרקע, כלומר יהיה כאן דיון, לא צד אחד שקובע את הכללים. שני צדדים שבאים כשווים לדיון. כמו שהמדינה מגיעה לבית משפט מול האזרח, כך בוועדה".

בעבר טענת שמחירי הדיור ימשיכו לעלות - וצדקת. זה קורה גם בתקופת ריבית אגרסיבית ומלחמה. את עדיין סבורה כך גם היום?

"המגמה הזאת לא תיעצר, המחירים ימשיכו לעלות, ההיצע מדשדש, עדיין לא פתרו בעיה, לא חזרו לקצב הבנייה הרגיל. אני לא רואה שינוי מגמה".

ב-2023 ראינו את זה קורה.

"זה היה כדי לעכל את הגדלת הריבית. השינוי היה בכך שאנשים ישבו על הגדר".

המחירים ב-2025 יעלו בקצב דו ספרתי?

"קשה לדעת, אבל זה יכול לקרות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ארנון שמאי מקרקעין 10/11/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
    אכן היה הליך מסורבל ולא ראוי יישר כוח על עשייתך הברוכה והצלחה רבה בהמשך הקדנציה אנחנו איתך
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%.