קרקע חנן מור שדה דב
צילום: דוח שמאי ארז אבירן

כמה תשלמו על דירה בשכירות מוזלת בשדה דב ולמה המדינה משווקת קרקעות בהפסד?

המדינה תשווק בקרוב  קרקעות לבניית מעל 1,600 דירות להשכרה, מחציתן לחסרי דיור, במתחם שדה דב. מה יהיו מחירי השכירות, האם חסרי דיור באמת יכולים לממן את זה וכמה המדינה מפסידה מכך שהיא לא משווקת את אותן קרקעות לטובת דירות למכירה?
איציק יצחקי | (4)

שוק הדיור להשכרה ארוכת טווח חווה מאז המחצית השנייה של 2022 כישלון חרוץ. היזמים הבינו שהריבית מתחילה לטפס וחיכו על הגדר. בשוק הזה התשואות משכר דירה נמוכות במיוחד וההשבחה מגיעה על פני שנים בזכות הטבות מס ורכישה של קרקעות במחירים נמוכים. אבל תזרימית מה שהיזם רואה הוא שכר דירה ומולו הוצאות ריבית. כשהריבית 4%-5%, אי אפשר להרוויח תזרימית, אז נכון שיש השבחה שוטפת כתוצאה מעליית מחירי הדירות ונכוןשהם קונים בהנחה גדולה, ושאם סוכמים את זה מקבלים רווח שנתי נוסף של לפחות 4%-5%, אבל הוא לא תזרימי. הם רוצים כסף בבנק ולכן הם עצרו את הפרויקטים ואת ההתמודדות על מכרזים עד שהריבית תחזור לרמה נמוכה יותר.

הגופים שכן השקעה כו יכולה להיות מתאימה להם הם הגופים המוסדיים, אבל גם הם בהינתן התשואות נטו (תשואה משכר דירה בניכוי הריבית על הלוואות) מעדיפים להיכנס בזהירות.

 

קרקע לדירות להשכרה - זולה משמעותית

כשהריבית הייתה נמוכה, היזמים מרוויחים פעמיים - גם בגלל שהריבית אפשרה להם לצאת לפרויקטים כאלה, וגם משום שהם קיבלו הטבות מס מהמדינה. כשהריבית נמוכה, הרווח היזמי הוא גבוה וככל שהיא עולה - הוא נשחק. הרווח היזמי חשוב גם בפרויקטים של דירות להשכרה ארוכת טווח כי הוא חלק מהרווח הכולל של היזם - לצד הרווח מההנחה והרווח מתשואה עתידית והצפת ערך בזכות עליית מחירי הדירות, היזם גם נהנה מרווחי ייזם - הוא קונה את הקרקע ומקים את הפרויקט.

אפשר לומר כי ככל שהריבית גבוהה יותר, כך עולה הפער בין מחירי הקרקעות לבניית דירות למכירה לעומת קרקעות לבניית דירות להשכרה. כשהריבית נמוכה הפער כמעט לא קיים וכשהיא גבוהה, כמו היום, קרקע לשכירות אמורה לעלות, כך על פי הערכת יזמים, כמחצית בלבד.

אפשר לקחת את העסקה של דמרי את חנן מור בשדה דב כדי להבין את הפערים: הוא רכש קרקע במחיר של 2.3 מיליון שקל ליחידת דיור, ואילו קרקע לבניית דירות להשכרה עולה בערך שליש: כ-900 אלף שקל כולל עלויות הפיתוח.

המדינה החליטה לשנות כיוון. כשהיזמים לא מגיעים, היא תנסה לאלץ אותם לעשות זאת דרך הורדת מחיר המינימום והוצאת מכרזים באזורי ביקוש. לא הכל משתלם ליזמים. כדי שהם ייקחו פרויקט כזה, הם צריכים לדעת שני דברים: 1. שהריבית תרד בסבירות גבוהה עד התחלת הבנייה (וכרגע אין צפי להורדת ריבית משמעותית). 2. שהמחיר ששילמו מספיק אטרקטיבי כדי לייצר להם רווח יזמי מינימלי. הסעיף השני קשור בראשון, כי כשהם מחשבים את עלויות הבנייה שלהם (שלא מפסיקים לעלות) ואת רכיב הקרקע (שעדיין אפשר להשיג בפחות ממחיר השומה) והפיתוח, הם לוקחים בחשבון גם את נושא עלויות המימון. כשהריבית גבוהה, זה לא עושה להם שכל.

דוח שמאי ארז אבירן

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מתחם שדה דב (דוח שמאי ארז אבירן)​

מה קורה בשדה דב?

בחודש הקרוב, תל אביב עשויה להכריז על מהפך. רמ"י תוציא בין 5-7 מכרזים עד סוף החודש הבא, כשכל הפרויקטים מיועדים להשכרה: 36 דירות בשכונת המשתלה, מעל 1,600 דירות בשדה דב ואולי בהמשך עוד דירות באזור מכבי יפו והבית הירוק. מחצית מהדירות להשכרה, אגב, יהיה ברובע א' של המתחם. מחצית מהדירות יושכרו במחיר נמוך לחסרי דיור, באמצעות הגרלה. על פי ההערכות, המדינה תפסיד כ-2 מיליארד שקל בשל העובדה שמדובר בדירות להשכרה, בהשוואה לאפשרות שהיזמים היו קונים ומשווקים את הדירות למכירה.

המתחם בשדה דב הוא המבחן האמיתי. במתחם הזה יש חברות חזקות כמו ישראל קנדה וי.ח דמרי ולא כל אחד נכנס אליו. כששוק השכירות ארוכת הטווח פחות משתלם, זה אומר שהיזמים יחשבו פעמיים. לפי תנאי המכרז, מחצית מהדירות יושכרו לכלל הציבור במחיר שוק, למשך 20 שנה, ומחצית בהנחה של 20%. 

השאלה היא מדוע המדינה מעניקה הנחות באזור כזה, הרי ידוע כי שכירות לדירת 4 חדרים ממוצעת תנוע באזור 13-14 אלף שקל, תלוי בקומה, וגם אחרי הנחה מדובר בדירות שבהן מחיר השכירות גבוה, בחמש ספרות. בוא נהיה מאוד שמרנים ונניח שזה יהיה 10 אלף שקל. האם זה מה שהמדינה רוצה? צריך לעודד שכירות ארוכת טווח, אבל שוב פעם נותנים את ההנחות לעשירים. זה כמו לעשות מחיר למשתכן ברמת גן, רמת אפעל, קרית קרינצי וגליל ים בהרצליה. אנשים הרוויחו מיליונים, וזה בסדר - אבל אלו אנשים שרובם היו תובי המקום, אלו לא האנשים שחסר להם. זה רק מגדיל את אי השוויון. 

לכאורה, אין הרבה אנשים שילכו לשכור דירות בשדה דב, אבל כשחושבים על זה, מקבלים תשובה אחרת. שוק השכירות בת"א תוסס, דירת 4 חדרים היא כבר במחיר של למעלה 10 אלף שקל (במרכז ת"א). אז אין סיבה שאנשים לא ירצו דירות כאלו, השאלה כאמור אם אלו האנשים שיש לדאוג להם בשלב הראשון של פרויקטי דיור להשכרה ארוכת טווח, או בשלב הבא?

ולמה בעצם שכירות כזו יכולה להשתלם למשפחות? המשכנתאות גבוהות. זוג ממוצע שרוצה לרכוש היום דירה, ולא באזור שדה דב אלא במעגל השני מתל אביב, תמורת 2.8 מיליון שקל נניח, והוא בעל הון עצמי גבוה של 800 אלף שקל, ישלם משכנתא שווה, פחות או יותר, לשכירות. אם אין לזוג הזה הון עצמי, אבל יש לו שכר גבוה מהממוצע, הוא יכול להרשות לעצמו לשכור באזור יוקרתי, אבל לא לקנות. כלומר, השכירות דווקא מרחיבה את קהל היעד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גם ככה בתא אתה משלם 9000 שכירות עדיף לשלם 10000 בשדה דב (ל"ת)
    אוריה 11/11/2024 07:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמה טימטום יש בניהול של המדינה, כמה כמה תאמינו לי 09/11/2024 07:37
    הגב לתגובה זו
    כמה טימטום יש בניהול של המדינה, כמה כמה תאמינו לי תביאו אדם שלא סיים 6 שנות לימוד ורק חי את השטח זה מה שאתם צריכים, ואז תראו שהדיור יורד ב-35% תוך שנתיים, פשוט יושבים שם אנשים שיש להם רק דבר אחד תעודה בלי כישרון , ראיה קדימה,
  • 2.
    dw 08/11/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
    גם אם במבט ראשון שכ"ד של 10000 לחודש בשדה דב נראה גבוה זה לא באמת המצב, וגם אני לגמרי יכול לראות ישראלים מבוססים, אך גם ממולחים, מרחבי גוש דן שיעדיפו לשכור דירה חדשה במערב ת"א, מטר מהטיילת וחוף הים הנחשקים, ע"פ לקנות לקנות דירה בנאלית, ויקרה, בקריית אונו או נס ציונה. מאחר ומדובר בסה"כ בכמה אלפי דירות הרי שבהשוואה לביקוש המשמעותי לדיור בגוש דן זה טיפה בים ומעריך שהכל יחטף. לו אני הייתי שוקל לקנות דירה חדשה בגוש דן? ההצעה לשכירות מוזלת בשדה דב היתה מאד מאד מעניינת. אמנם לא כמו לזכות במחיר למשתכן אבל בהחלט כן תחרותי למול הוצאות ריבית משכנתא, ונשים לב שזה שונה משוק ההשכרה המסורתי בו מקובל חוזים לשנה בלבד. במקרה הזה מדובר בהשכרה לטווח ארוך, ודירה חדשה מהניילונים, כולל מעלית, חניה, מרפסת ומחסן. זה מוצר שיותר טוב מרוב הדירות בגוש דן (שאלה דירות ישנות). מה רע?
  • 1.
    אא 08/11/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
    מי שיוכל לשכור בסכומים ההזויים האלה לא זקוק לשום עזרה מהמדינה על חשבון כל אחד ואחד מאיתנו משלמי המיסים.
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.