גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

הכלכלנים חלוקים: האם צפוי "עשור אבוד" בשוק המניות או ראלי מתמשך?

מאקרו: למרות שלל נתוני מאקרו חשובים, ובראשם נתוני שוק התעסוקה - בשוק ממתינים לבחירות שוק המניות: כלכלני גודלמן זאקס ובנק אוף אמריקה צופים "עשור אבוד" עם תשואות אפסיות, מי הכלכלן שחולק עליהם? שוק המניות: סקר בארונ'ס מגלה שמנהלי ההשקעות שוריים ביחס לשנה הקרובה
גיא טל | (10)

מאקרו: בהמתנה לבחירות

בימים רגילים היינו אומרים שהשבוע קריטי לשווקים – שבוע שוק התעסוקה (JLOT, ADP, ונתוני שוק התעסוקה הרשמיים לחודש אוקטובר), ה-PCE, נתון האינפלציה המועדף על הפד', בתוספת אינסוף דוחות של חברות בשווי כולל של מעל 10 טריליון דולר, ביניהן 5 מתוך 7 המופלאות. אבל הימים האלו אינם ימים רגילים, ונראה שהכל כעת מתנקז לקראת שבוע הבא - החמישי לנובמבר, יום הבוחר. מלבד הבחירות בארצות הברית, תתקיים ביומיים שלאחריהן ישיבת ועדת השוק הפתוח, ולאחריה הכרזת הריבית הבאה. 

הבחירות צמודות צמודות על פי הסקרים, אך באתרי ההימורים כבר מזמן יש מנצח עם שיער כתום. מה חושבים בוול סטריט? אין עדיין "החלטה חותכת" אבל גם שם מה שקרוי "טראמפ טריידס" (טריידים שעשויים להנות במקרה שטראמפ ייבחר) צוברים מומנטום מסויים, במיוחד תשואות האג"ח שממשיכות לטפס (נושא עליו הרחבנו בשבוע שעבר). בשעת כתיבת שורות אלו הביטקוין, נכס נוסף שנחשב ככזה שצפוי להנות מבחירתו של טראמפ, חצה את רף ה-70 אלף דולר למטבע לראשונה מזה זמן רב. גם מניית DJT של הרשת החברתית של טראמפ שנחשבת אף היא ל"טרמפ טרייד" מזנקת כאילו טראמפ עומד לנצח. נראה שבשורה התחתונה בוול סטריט מצטרפים למהמרים ושסבורים שטראמפ ינצח.

בחירה אפשרית בטראמפ יכולה ליצור מצב יוצא דופן יחסית של קורלציה הפוכה בין אגרות החוב הממשלתיות לשוק המניות. שוק המניות צפוי להגיב בחיוב לבחירה בטראמפ מתוך ציפיה למדיניות שתומכת בעסקים. שוק האג"ח מצד שני צפוי להמשיך לרדת מתוך ציפיה להגדלת הגרעון, במיוחד אם הרפובליקנים ישלטו גם בסנאט ובקונגרס. לאורך זמן תשואות גבוהות מדי תגרמנה ללחץ על שוק המניות ותעצורנה את הראלי.

 

אם נתעלם רגע מהבחירות, כפי שיעשו כנראה פקידי הבנק המרכזי בישיבתם בשבוע הבא, נראה שהנתון החשוב ביותר להחלטת הריבית בשבוע הבא הוא דוח התעסוקה הרשמי שיפורסם ביום שישי, ולאחריו בחשיבות מדד ה-PCE שיפורסם יום קודם לכן. השוק צופה כרגע הורדת ריבית נוספת של 0.25%. הציפיות הללו עשויות או עלולות להשתנות במהירות במידה והנתונים הנ"ל יפתיעו. 

שוק המניות: העשור האבוד או שנות העשרים הסוערות 

שוק המניות סוגר בימים אלו בהצלחה ראלי של שנתיים. נכון לעכשיו אנחנו בדרך למקרה נדיר של שנה שניה ברציפות עם תשואה של מעל 20% במדד הדגל ה-SP500. הראלי הזה הביא את מכפילי הרווח לרמות גבוהות מהממוצע, גם בהתחשב בעונת הדוחות המוצלחת עד כה והצפי לצמיחה נאה ברווחים. על רקע זה החל בימים האחרונים דיון מעניין בקרב האנליסטים בשאלה עד כמה ניתן לצפות לתשואות דומות בעתיד, או שמא התמחור הזה אינו בר קיימא, ואנו צפויים לראות תשואות נמוכות יותר בעתיד.

כלכלני גולדמן זאקס פרסמו מוקדם יותר החודש דו"ח בו הם חוזים ששוק המניות יניב רק 3% בממוצע בעשור הקרוב, או 1% ריאלי (בניכוי אינפלציה). בגולדמן זאקס מצביעים על התמחור הגבוה ועל ריכוזיות היתר של השוק שתלוי מדי בכמה חברות גדולות שאחראיות על עיקר הצמיחה ועל עיקר התשואות, והטילו ספק ביכולתן של אותן ענקיות להמשיך לשלוט בשוק בצורה כזו שתשמר את הרווחיות והצמיחה יוצאות הדופן שלהן. 

 בבנק אוף אמריקה פרסמו השבוע דוח פסימי אף יותר עם צפי לתשואה שנתית ממוצעת של 1% בעשור הקרוב, כלומר תשואה ריאלית שלילית. אם התחזיות הללו תתממשנה אזי העשור הבא צפוי להיות אחד הגרועים ביותר בשוק המניות במאה השנים האחרונות. לשם השוואה, בעשר השנים האחרונות טיפס ה-SP500 ב-13% בממוצע בשנה. (בבנק אוף אמריקה המתיקו מעט את הגלולה בכך שאמרו שהמדד במשקל שווה יתן תשואה טובה יותר שיכולה להגיע לכ-8% בממוצע בשנה).

מנגד, מתייצב הכלכלן אד ירדני שמדבר כבר כמה שנים על "שנות העשרים הסוערות" (Roaring 2020’s) של המאה ה-21 בהן שוק המניות ימשיך לטפס בממוצע ב-11% בשנה. ירדני טבע את המושג עוד בשנת 2020, ובינתיים המציאות בצד שלו באופן כללי (למרות ירידות חדות בשנת 2022). לדברי ירדני, ייתכן אפילו ששנות העשרים השואגות יובילו גם לשנות השלושים השואגות.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדעתי אין לייחס חשיבות מרובה למספרים המדוייקים – 1%, 3% או 11%. אין באמת יכולת לנבא בדיוק שכזה עשר שנים קדימה. השאלה היא איזה נראטיב נכון באופן כללי – "העשור האבוד" או "שנות העשרים הסוערות" ומה הסיבות שהביאו את הכלכלנים לחשוב על תרחיש כזה או אחר. עשור אבוד יכול להיות כל דבר שבין 4% למינוס 4% בממוצע לשנה, בעוד "שנות העשרים הסוערות" יכול להיות כל דבר בין 9% ל-15% בממוצע לשנה. אז האם מצפה לנו עשור אבוד בשוק המניות או ראלי שמן? על מה מבססים הכלכלנים את תחזיותיהם?

הטענה העיקרית של הבנקאים היא, כאמור, התמחור הגבוה. גם אם ההכנסות והרווחים ימשיכו לטפס, טוענים האנליסטים, קצב הצמיחה לא יצליח להדביק את התמחור הנדיב, וכך שוק המניות יאלץ לבצע התאמת מכפילים. חשוב לזכור ששוק המניות כיום יקר יותר מכמעט כל זמן נתון במאה השנים האחרונות, למעט כמה בועות יוצאות דופן.

 על מה מתבסס ירדני בתזה הנגדית? בעוד הוא אכן מודה שהשוק יקר ביחס לעבר, הוא טוען שזה לא אמור להאט את המניות, במידה והמגמות הנוכחיות תמשכנה. מהן המגמות הנוכחיות? עלייה סולידית בהכנסות שמלווה בהגדלת מרווחי הרווח בעיקר בזכות עלייה בפרודוקטיביות. כלומר החברות מצליחות ליצר יותר ויותר רווחים גם כשההכנסות לא מטפסות כל כך מהר. הסיבה העיקרית לשיפור הרווחיות ולעלייה בפרודוטקיביות היא התפתחויות טכנולוגיות.  לדבריו, המשך הצמיחה ברווחים תהיה כל כך חזקה כך שהיא תחפה על התרחבות המכפילים גם בהתחשב באינפליציה ותביא להמשך תשואות מרשימות בשוק השנה.

גם אם נפקפק בתיאוריה של ירדני וביכולת של הטכנולוגיה לשפר את הרווחיות בצורה כל כך משמעותית התיאוריות של גולדמן זאקס ובנק אוף אמריקה נשמעות לא ריאליות לנוכח המשך הצמיחה ברווחים. לדברי ירדני הצמיחה הממוצעת המצטברת במאה השנים האחרונות ברווחים הייתה 6.5%, ואין סיבה לחשוב שהיא לא תמשך בקצב דומה. בנוסף, לדברי ירדני, האנליסטים לא לקחו בחשבון את העובדה ששוק המניות בדרך כלל עולה יותר בתקופות של אינפלציה. ירדני גם לא מתרגש מהריכוזיות בשוק, שכן אותן חברות גדולות, בשונה מתקופת בועת הדוט.קום, הן חברות רווחיות ומבוססות.

 

שוק המניות: סקר מנהלי ההשקעות של בארונ'ס

במגזין בארונ’ס פרסמו סקר תחזיות של מנהלי השקעות שלפחות בטווח הקצר תומך בירדני. חצי ממנהלי ההשקעות שענו לסקר הגדירו עצמם כשוריים, והם מצפים שהמניות ימשיכו לטפס באופן משמעותי ב-12 החודשים הקרובים למרות עליית התשואות, סערות הפוליטיקה האמריקאית, הסיכונים הגאופוליטיים והתמחור הגבוה. 32% ממנהלי ההשקעות אמרו שהם "נייטרלים" ביחס למניות ו-18% מגדירים עצמם כדוביים. התוצאות הללו דומות למדי לסקר דומה שנערך לפני כחצי שנה.

עוד עולה מהסקר כי האופטימים מצפים לתשואה של כ-7% - 8% עד סוף שנת 2025 בשלושת המדדים הגדולים. הדוביים מצפים לירידות של בין 9% בדאו ג'ונס ועד 20% בנאסד"ק באותה תקופת זמן. 

ביחס לכלכלה עצמה האופטימיות רחבה יותר. קרוב ל-60% מצפים לנחיתה רכה, ומעל 20% ל"לא נחיתה". רק כ-15% צופים מיתון.

מנהלי ההשקעות נשאלו גם ביחס לבחירות בבוע הבא. המנהלים תומכים באופן מפתיע מעט בטראמפ. קרוב ל-70% סבורים שהכלכלה תתפקד טוב יותר תחתיו מאשר תחת סגנית הנשיא האריס, ושגם שוק המניות יהנה מבחירתו יותר מאשר במקרה של בחירה ביריבתו. בכל זאת, 47% חושבים שהאריס תיבחר בסופו של דבר.

מנהלי ההשקעות עדיין לא מאמינים בביטקוין. הם מצפים שהמטבע הדיגיטלי יסחר בעוד שנה במחיר של 60558 דולר (ממוצע תחזיות), כלומר כ-10 אלפי דולרים פחות ממחירו הנוכחי. הזהב צפוי לפי התחזיות להיסחר במחיר של 2719 דולר, לא רחוק מהמחיר הנוכחי, והנפט צפוי לטפס מעט ל-76.23 דולר לחבית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 31/10/2024 20:34
    הגב לתגובה זו
    לראלי מתמשך,העולם פשוט השתגע מכל הבחינות,זה הזמן למסחר קצר טווח ,התנודתיות תימשך FEAR AND GREED היה 77כעת 47
  • 4.
    איל 29/10/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    כלל ברזל להרוויח כסף
  • לרון 31/10/2024 20:35
    הגב לתגובה זו
    בתנודתיות של מניות היום אני קניתי, בירידות המשמעותיות, יום למבינים,לא המלצה
  • 3.
    לא לדאוג-יספרו לנו שהזרים קונים והכל פה הכי טוב בעולם (ל"ת)
    בוני 29/10/2024 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קימחי 29/10/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    יש גבול לכל תעלול המכילים דימיוניים כלפי מעלה ומתבססים על חברות בודדות בלבד ולא חשוב מי יבחר אי אפשר לסחוט את הלימון יותר כדי להוציא עוד מיץ זה מזכיר לי את העליהום שהיה במשך כחמש שנים לפני התיקון שהגיע בשנת 20008 אז סיפורים דימיוניים לא יתנו פיתרון ויהיו שוב ירידות לאיזון מצב בהתאם לכלכלה שכוללת את כולם ולא רק חלק מהם
  • גם לזהיר 30/10/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא. אם אגן קורה התרחיש שתואר שבו השוק ממשיך לטפס. וסמקביל גם תשואות האגח. המסקנה של הכותב היא שבוודאי בשלב כלשהוא תשואות האגח הגבוהות יעצרו את השוק. אבל מה קורה אם לתרחיש מתווספת אינפלציה גבוהה ודביקה? השוק ימשיך לטפס ויהיה ההגנה היחידה מאינפלציה. ואנחנו כל הזהירים נאכל אותה.
  • זהיר בריבוע 31/10/2024 10:57
    זו רק שאלה של זמן . אין כזה דבר עליות לנצח. כל מה שעולה בסוף יורד , ולהיפך . זו אקסיומה
  • 1.
    אנחנו בפתחה של מהפכה בזכות ה AI , יש לכך אין סוף א 29/10/2024 10:56
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בפתחה של מהפכה בזכות ה AI , יש לכך אין סוף אפשרויות לפיתוח שעדיין קשה לחזות , הצמיחה תימשך
  • לרון 31/10/2024 20:38
    הגב לתגובה זו
    איש לא יודע מה עתיד הטרנד הנוכחי,זהו טרנד כמו כל קודמיו!
  • איי איי איי 30/10/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
    לא עומדת להיות "מהפכה" אלא רק עוד פיצ'ר שישתלב בעוד ועוד מוצרים ובסוף אף-אחד לא יזכיר אותו ובטח שלא יתייחס אליו כמהפכה. זה דומה למה שקרה עם הלדים (אם תחשוב על זה, הלדים עשו מהפכה מהרבה בחינות) ודומה למעבר של מסכים מטכנולוגית CRT לפלזמה ול-LCD. זו התפתחות טכנולוגית צפויה וברוכה, אך לא התחוללה מהפכה כמו למשל במעבר מהדפוס המכאני המיושן לדפוס הדיגיטלי הממוחשב
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.