בשוק האג"ח חוששים מעליית טראמפ לשלטון, איך אלון מאסק יציל אותו?
מאקרו: החששות מהתרחבות הגרעון והפתרון של טראמפ?
ככל שסיכוייו של דונלד טראמפ לזכות בבחירות שתערכנה בעוד כשבועיים מטפסים, תשואות אגרות החוב הממשלתיות מטפסות אף הן. השוק חושב שמה שקרה בקדנציה הראשונה יקרה גם בנוכחית, במידה וייבחר – הוצאות הממשל יעלו בלי חשבון, ההכנסות ממיסים ירדו עקב תוכנית קיצוצי המס, כך שהגרעון המפלצתי יעמיק.
התוכנית הכלכלית שמציג המועמד הרפובליקני לא ממש מבשרת שינוי מגמה. טראמפ מתכנן לקצץ מיסים ומדבר באופן מעורפל ולא קונקרטי על קיצוץ בהוצאות הממשל. כשנשאל באחד הראיונות לאחרונה בנוגע לקיצוץ ההוצאות הממשלתיות הוא ענה שהוא מתכנן למנות את אילון מאסק לעשות זאת. השווקים לא מתרשמים מהשם אילון מאסק בהקשר הזה, ונראה שחובת ההוכחה על מאסק והממשל שיתמנה במידה וטראמפ ייבחר.
אולי בכל זאת כדאי לתת קצת יותר קרדיט לבחירה המעניינת של המועמד לנשיאות. אילון מאסק איננו כלכלן ואין לו ניסיון בעבודה ממשלתית, אולם ללא ספק מדובר באחד האנשים המוכשרים ביותר על פני כדור הארץ. הוא מנהל במקביל כמה חברות ששוות עשרות ומאות מיליארדי דולרים כל אחת, אותן בנה מעצמו מאפס. כולן חדשניות, מובילות שוק ובעלות הישגים עוצרי נשימה.
למאסק יש גם רזומה בתחום קיצוץ ההוצאות. לאחר רכישת טוויטר מאסק קיצץ עשרות אחוזים מכוח האדם ברשת החברתית. הרכישה של טוויטר זוכה לביקורות על תג המחיר שהוצמד לה, אך אין ספק שהקיצוץ המאסיבי בכוח האדם לא פגע בתפקוד השוטף של הרשת למרות תלונות מסוימות על באגים כאלה ואחרים, שנראה שנובעות יותר מאג'נדה אנטי-מאסק מאשר מבעיות אמיתיות בתפעול הרשת.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאסק לא צפוי לעבור בעצמו ממשרד למשרד ולחפש את מי לפטר ואיפה לקצץ, כשם שהוא לא עומד ליד פס הייצור במפעלי טסלה. הוא יבנה את המערך ויתווה את העקרונות שיאפשרו קיצוץ מאסיבי בממשל המנופח. אין וודאות כמובן שהוא יצליח במשימה הגרנדיוזית, אבל נראה שלאור הרקורד שלו אין לבטל את האפשרות שהוא דווקא כן יצליח. לפחות בינתיים, הוא לא ממש מקבל קרדיט והתשואות ממשיכות לטפס ככל שסיכויי טראמפ לנצח בבחירות עולים.
חשוב לציין שגם קאמלה האריס לא מציגה תוכניות ריאליות לצמצום הגרעון במידה ותיבחר. הגרף שמתאר את התפתחות החוב האמריקאי נראה כמעט זהה אם משווים את ממשל טרמפ לממשל ביידן – עולה בחדות ללא הפסקה. בסיכום שנת 2024 הגרעון התרחב ביותר מ-1.8 טריליון דולר נוספים, כ-150 מיליארד דולר בחודש, 3 מיליארד דולר מדי יום.
האריס לא מציגה מדיניות שונה בתכלית מזו לה הייתה שותפה בממשל ביידן. סיסמאות בסגנון "העשירים ישלמו את חלקם ההוגן" כתובות על הקרח והן חסרות משמעות ביחס להוצאות הממשלתיות העצומות. התוספת המקווה מהכבדת נטל המס על העשירים לא מתקרבת להיות הפתרון. נציין, שלאחרונה פורסם שמס שהוטל על העשירים בנורבגיה הביא לבריחת הון בשווי עשרות מיליארדי דולרים מהמדינה ולירידה בגביה של מאות מיליוני דולרים. לכן, קשה לראות בסיסמאות מן הסוג הזה את הפתרון לגרעון העצום. מצד שני, ההבטחות למענקים וסבסודים למיניהם לגמרי ריאליים ויריחבו את ההוצאות הממשלתיות בצורה משמעותית. אין שום סיבה לחשוב שתחת שלטונה הגרעון לא ימשיך להתנפח בקצב מהיר. ברקע מאיים הביטוח הלאומי לפשוט את הרגל בערך בתחילת העשור הבא.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
למרות שגם התוכנית הכלכלית של האריס נראית לא מספקת לכל הפחות, נראה ששוק אגרות החוב חושש יותר מבחירה אפשרית בטרמאפ, שכן התחושה היא שהוא יותר חסר מעצורים ולא צפוי, במיוחד עקב העובדה שמדובר בקדנציה שניה בה הנשיאים נוטים להיות יותר פעלתנים כדי להגשים את כל האג'נדות שלהם בזמן שנותר, ומבלי לדאוג לצורך להיבחר שוב. האריס לעומת זאת אמורה פחות או יותר להמשיך בנתיב חסר האחריות שהתווה ביידן, אבל לא לחרוג ממנו בהרבה.
גורם נוסף שמגביר את החששות בשוק האג"ח הוא החשש\התקווה שלא רק טרמפ ינצח, אלא שגם הקונגרס ואולי אפילו הסנאט ישלטו על ידי הרפובליקנים לאחר הבחירות. סוויפ כזה יאפשר למפלגה לשלוט ללא הגבלות אפקטיביות וללא צורך להתפשר, מה שמסורתית גורם להתנהלות פיסקלית פחות אחראית.
גם הנתונים הכלכליים החזקים תורמים לעליית התשואות שהחלו לטפס עוד לפני שסיכוייו של טראמפ החלו לעלות. אלו, בתוספת העובדה שדו"ח האינפלציה האחרון פספס מעט כלפי מעלה מביאים להערכות שקצב הורדת הריבית יהיה איטי יותר. מהורדות ריבית של 0.75% עד סוף השנה (כלומר הורדה נוספת של חצי אחוז באחת משתי הפגישות הבאות) השוק ירד לתמחר רק 0.5% עם סיכוי מסוים להורדה של 0.25% בלבד.
ההבנה שהפד' לא חייב למהר, בתוספת העובדה שברחבי העולם הבנקים המרכזיים כבר בעיצומן של הורדות ריבית, לא פעם אגריסיביות, משפיעה גם על שער הדולר שחזר להתחזק מול מרבית המטבעות המרכזיים. המטבע האמריקאי רושם עליות זה השבוע השלישי ברציפות, וב-14 מתוך 16 ימי המסחר האחרונים, על רקע הגישה הדובית של שאר הבנקים המרכזיים, לעומת ההססנות העולה מהתבטאויות בכירי הפד' לאחרונה. הבנק המרכזי בניו זילנד חתך את הריבית בחצי אחוז. הצפי הוא שגם קנדה תפעל באופן דומה על רקע האינפלציה הנמוכה שפורסמה השבוע (מתחת ל-2%) והיחלשות הכלכלה. הבנק המרכזי הסיני גם חתך את הריבית כצפוי ברבע אחוז, בדומה לבנק האירופי ולבנק הדרום קוריאני.
שוק המניות: הרוטציה בסקטורים המובילים חיובית לראלי
עליית התשואות השפיעה על שוק המניות עם תחילת שבוע המסחר, בעיקר במניות הקטנות. הנאסד"ק סיים בסופו של דבר בעלייה מסוימת על רקע זינוק נוסף באנבידיה שנמצאת כבר במרחק נגיעה מאפל עם שווי שוק של מעל 3.5 טריליון דולר. נזכיר שאנחנו לאחר ששה שבועות רצופים של עליות שערים בשוק, כך שהפסקה קלה לנשימה לא ממש צריכה להדאיג.
בינתיים יש המכנים זאת "ראלי של הכל". מדדים מסוגים שונים נמצאים ברמות שיא או קרוב לשם. בין אם זה מדד המניות הכבדות הדאו ג'ונס, מדד מניות הטכנולוגיה הנאסד"ק, המניות הקטנות הראסל 2000 וזאת בנוסף למדדים סקטוריאליים שונים, סחורות ומתכות (זהב וכסף בין השאר) וגם מטבעות דיגיטלים שבמרחק נגיעה מהשיא.
מתחת לפני השטח של ה"ראלי של הכל" ישנה רוטציה מסוימת שחיובית לשוק. אם עד כה מניות הטכנולוגיה היו הקטר הבלתי מעורער של העליות, כעת סקטורים אחרים נוטלים את ההובלה. בראש ובראשונה סקטור הפיננסים לאחר הדוחות המצויינים של הבנקים שהיו בין הראשונים לדווח בעונת הדוחות של הרבעון השלישי. אמנם ההפסדים הלא ממומשים ממשיכים לצמוח ברמות מפחידות, אבל הם עדיין לא מחלחלים לשורה התחתונה או לדפי המאזן ומסווגים כזמניים. 61% מהמניות השייכות לסקטור הפיננסים היכו את מדד ה-SP500 מתחילת השנה - האחוז הגבוה ביותר מבין כל 11 הסקטורים. סקטורים נוספים שנחשבים למחזוריים כמו תעשייה או תשתיות גם נותנים תוצאות טובות.
הרטוציה הזו היא מאפיין בריא ואולי אפילו הכרחי של שוק שורי ארוך. לאורך זמן השוק לא יכול להסתמך על סקטור אחד, ואם הראלי מסתמך על מספר מצומצם של מניות הוא לא ישרוד. העובדה שסקטורים אחרים נוטלים את ההובלה כשהסקטור המרכזי נעצר לנשום אוויר מאפשרת להאריך את הראלי. כעת כשהראלי נכנס לשנתו השלישית עם לא מעט אתגרים מדובר בבשורות טובות לשוק המניות.
מיקרו: פצצת אטום בשוק המניות
מיני סקטור שמושך הרבה כותרות לאחרונה הוא יצרניות האנרגיה הגרעינית. אחת מתוצאות הלוואי של בום הבינה המלאכותית הוא הצורך במרכזי נתונים צרכני אנרגיה, מה שדוחף יותר ויותר חברות לחפש מקורות אנרגיה עצמאיים וזולים יותר. זו הסיבה שחברות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אורקל ומטא חתמו לאחרונה חוזים פרטיים עם יצרניות כורים גרעיניים לייצור אנרגיה, בעיקר בטכנלוגיה החדשה שעדיין לא נכנסה לשימוש מעשי, של כורים מודלריים קטנים. מיהן החברות שיהנו מהטרנד הלוהט?
נציין, שהחברות העוסקות בתחום הן המובילות ב-SP500 מתחילת השנה. בין השאר חברת VISTRA CORP שמובילה את המדד מתחילת השנה, שהיא חברת תשתיות עם פעילות בתחום האנרגיה הגרעינית וחברת CONSTELLATION ENERGY שחתמה על הסכם עם מיקרוסופט, והיא גם בין המובילות במדד ה-SP500. נציין גם את חברת
BWX TECHNOLOGIES שמספקת תשתיות לתעשייה.
האנליסט טרוויס מילר ממורנינג סטאר מצביע על חברות תשתיות שלדעתו יוכלו להנות מהצורך לחבר את מקורות האנרגיה החדשים לרשת. הוא ממליץ על חברות תשתיות כמו NISOURCE INC DUKE ENERGY CORP או WISCONSIN ENERGY CORP .
גם מניות הקשורות להפקת אורניום, חומר הגלם ההכרחי והיקר של תעשיית האנרגיה הגרעינית נמצאות על הכוונת של האנליסטים. לקבוצה הזו משתייכות חברות כמו CAMECO CORP או URANIUM ENERGY CORP .
- 4.לרון 23/10/2024 20:24הגב לתגובה זוטראמפ נישאר טראמפ ,אם לא ייבחר יש כבר "הבטחות" למלחמת אזרחים וגם השניה מפזרת דיבורי סרק,בקיצור יהיה שמח,אולי ייעזרו באובאמה וברננקי?!
- 3.yuvi 23/10/2024 18:07הגב לתגובה זוהאריס לא מבינה כלום כך שחלילה והיא תיבחר יהיה זה אובמה שינהל את אמריקה, לישראל זו לא מציאה גדולה.......
- 2.חוששים ש WHO ימציא קורונה חדשה? (ל"ת)99 22/10/2024 10:12הגב לתגובה זו
- 1.אלון 22/10/2024 09:38הגב לתגובה זוהוא יקצץ מיסים למגזר היצרני, בוודאות (מס חברות ירד) , אבל יגדיל את ההוצאות? הוא לא קומוניסט כמו קמאלה והדמוקרטים ההזויים. הוא יקצץ בסובסידיות לאנרגיה מתחדשת ובטוח שלא ירחיב הוצאות סוציאליות. לא מבין מאיפה הבאת את הסיפור הזה.
- טראמפ יגדיל הוצאה 22/10/2024 22:13הגב לתגובה זוטראמפ יגדיל הוצאות על צבא משטרה וחומה המוח שלך קומוניסט
- זכרון קצר 22/10/2024 11:04הגב לתגובה זוטראמפ היה מהראשונים להגדיל בצורה בלתי מרוסנת את החוב והדפיס כסף בכמויות מנופחות, כביכול בשביל לתמוך בשוק בתקופת הקורונה
- . 24/10/2024 21:33הדפסה זה הבנק הפדרלי, לא הממשלה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
