באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל במהלך המבצע באיראן?
25 ימים לאחר מתקפת הטילים האיראנית הגדולה ביותר שהייתה עד כה, הגיבה סוף סוף ישראל בתקיפה על אדמת איראן במבצע שקיבל את השם "ימי תשובה" - פעם אחת על רקע התקופה בה הוא תוכנן, ממש סמוך ליום הכיפורים ופעם שנייה - כי ישראל יודעת להגיב בעוצמה.
במסגרת המבצע יצאו עשרות כלי טיס לכיוון איראן ובמשך שעות – עד השעה 05:00 בבוקר ביום שבת – השמידו מטרות צבאיות באיראן. בקבינט החליטו שלא לפגוע בתוכנית הגרעין או בשדות הנפט אלא רק בתשתיות צבאיות, אך היה די בהן בכדי להסב לאייתוללות נזק רב. אבל במה ישראל פגעה בדיוק?
טהרן בלילה שבין שישי לשבת (צילום: מג׳יד אשגריפור)
ההחלטה שלא לפגוע בשדות הנפט או בתוכנית הגרעין – שניהם אתרים רגישים של הכלכלה והממשל האירניים – באה לפי דיווחים בעקבות לחץ אמריקני כבד בנושא (עניין שבישראל הכחישו), אך גם משמשת כסוג של "עין תחת עין", תשובה לליל הטילים, בו שוגרו 201 טילים וכוונו לעבר בסיסים צבאיים בארץ, ביניהם תל נוף, נבטים ובסיס גלילות. ליל הטילים האיראני (שהגיע כתגובה לחיסולם של נסראללה והנייה).
במבצע האחרון תקפו מטוסי חיל האוויר כ–20 מטרות איראניות, כך לפי הניו יורק טיימס. המטוסים טסו כ–1,600 ק"מ מישראל לאיראן, שם השמידו את יכולות ייצור טילי הקרקע–קרקע של איראן. גורמים ישראלים אמרו לעיתון כי יותר מ-100 מטוסי קרב, וכטב"מים פגעו באותם אתרים. גם סוריה ועיראק נפגעו. עוד נמסר, כי ישראל תקפה אתרים לייצור טילים ארוכי טווח באיראן ומערכות הגנה אוויריות.
באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל?
באיראן מנסים להמעיט מחשיבות התקיפה הישראלית וטוענים כי הנזקים שנגרמו "מוגבלים". מדיווחים שונים עולה תמונה אחרת לגמרי: ישראל תקפה בצורה מדויקת מאוד מתקנים חשובים לייצור טילים, חלקם אף שימשו את תוכנית הגרעין הישנה, אותה עצרה איראן בשנת 2003. אחד מהמבנים הללו הוא טלגהאן 2, השוכן בחוג'יר, מבנה ששימש כאתר ניסויים של תוכנית הגרעין האיראני לשעבר, זו שננטשה בשנת 2003. כ–320 מטר ממבנה זה שכן מבנה אחר בו נעשה עירוב דלקים מוצקים לטילים בליסטיים. ישראל תקפה שלושה בתי חרושת לעירוב דלקים במתחם זה, נוסף לתקיפה על מחסן (לא ברור אם מדובר היה על מחסן טילים או מחסן אחר). בנוסף, ישראל תקפה מתקן צבאי בפרחין. חוקר אמריקני בשם דקר אבלת' טוען כי "ייתכן וישראל פגעה קשות ביכולתה של איראן לייצר טילים באופן המוני". אתר הייצור בחוג'יר היה חושב לאיראנים. לפי אבלת', היה בו ציוד חשוב למערך ייצור הטילים של איראן, ואף ייתכן כי איראן פינתה את הציוד בכדי להיות ערוכים לתקיפה ישראלית, לפי שהיה צפוי שתגיע. אלא שגם אם המבנה היה ריק, בעצם המבנה היה "ערך פנימי משמעותי", כדבריו. ביולי האחרון פורסם כי אותו אתר ייצור הורחב לצורך תגבור הייצור של טילים בליסטיים, אותם סיפקה איראן לרוסיה ולחות׳ים בתימן. הרוסים עשו שימוש בטילים במלחמה נגד אוקראינה. בנוסף, ישראל תקפה מערכות מכ"מ באיזורים אילם, ח׳וזסטן ומסביב לטהרן. במסגרת תקיפות אלו פגעה ישראל במערך הנ"מ של איראן כדי להקשות על יירוט מטוסי חיל האוויר. לפי דיווח איראני, ישראל השתמשה בראשי נפץ ׳קלים מאוד׳ בכדי להשמיד את המערכות הללו. לפי אבלת', מתקני עירוב הדלקים המוצקים למנועי הטילים בליסטיים הם מתקנים שמורכב לייצר אותם, ומורכב עוד יותר לייבא אותם. איראן שילמה כנראה לא מעט בכדי להשיג את המכונות הללו, ועכשיו משאלו הושמדו, לא בטוח כי איראן תוכל בזמן הקרוב לשוב לכושר הייצור שלה.דיבורי סרק – טקטיקה איראנית ידועה
נטייתה של איראן להמעיט במשמעות של תקיפות ישראליות היא לא דבר חדש, וגם לא ייחודי לאיראן. גם חיזבאללה היו נוהגים להמעיט בחשיבות של תקיפות ישראליות. אלא שהפעם איראן באמת מוכה וחבולה. לא רק שישראל גדעה את יכולתה לייצר טילים שיוכלו לשמש את איראן נגד ישראל בעתיד, אלא שישראל גם מנעה בהתקפה זו אספקת טילים לחות'ים בעתיד, ובמקביל הדבר יביא להאטה בקצב האספקה לרוסיה. גורמים איראנים, סיפרו לתקשורת בארה"ב כי אחד מיעדי היה מערכת הגנה אווירית מסוג S-300, שנמצאת בנמל התעופה חומייני בטהרן. לטענתן, הותקפו בטהרן שלושה בסיסי טילים של משמרות המהפכה וכן הצבאי הסודי פרצ'ין, בפאתי הבירה האיראנית, הותקף. יש שמשערים כי איראן תגיב ויש מי שאומר שאיראן תנשום עמוק לפני שהיא עושה עוד מהלך כתגובה על המבצע אותו כינתה "הבטחת אמת 2" – ליל הטילים השני. בישראל, אין בינתיים שינוי בהנחיות פיקוד העורף, אך במקביל, בעקבות הערכה ביטחונית, הגיוס לצה"ל שהיה אמור להתרחש בתל השומר היום – נדחה להמשך השבוע. לא באמת ברור מה קורה עכשיו מבחינה בטחונית ומה יקרה בעתיד מבחינת התגובה האיראנית.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג' חורש והראל ישלימו את רכישת השליטה בכאל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל
דירקטוריון בנק דיסקונט הכריע מי יזכה בשליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל. על פי ההחלטה, השליטה תעבור לידי יוניון השקעות שבשליטת ג'ורג' חורש, יחד עם קבוצת הראל השקעות - 80% יוניון ו-20% הראל.
ההצעה של חורש והראל משקפת לכאל שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, כך שדיסקונט, שמחזיק כיום ב-72% ממניות החברה, יקבל עבור מניותיו כ-2.7 מיליארד שקל. העסקה כוללת גם סעיפים ותוספות שיכולים להגדיל את התמורה בעתיד בהתאם לביצועי החברה. כעת יעבור המהלך לאישור רגולטורי - בנק ישראל ורשות התחרות יצטרכו לאשר את מתן היתר השליטה לרוכשים.
איש העסקים מוטי בן משה הציע הצעה גבוהה יותר, שהעניקה לכאל שווי של כ-4.1 מיליארד שקל ותמורה של כמעט 2.95 מיליארד שקל לדיסקונט. למרות זאת, דירקטוריון דיסקונט העדיף את הצעת חורש והראל, בעיקר לאור הערכתו שסיכויי קבלת היתר שליטה מצד הרגולטורים גבוהים יותר במקרה זה. כעת שוקלים בסביבתו של בן משה לנקוט בצעדים משפטיים בטענה שהבנק לא בחר בהצעה הכספית הגבוהה ביותר.
כאל היא לא הגדולה בענף, אבל היא רווחית מאוד - רווח בקצב של 320 מיליון שקל בשנה. כ-28% ממניות כאל מוחזקות בידי הבנק הבינלאומי, שלו זכות הצטרפות לעסקה. שאלת התנהלותו של הבינלאומי נותרה פתוחה. אם יבחר שלא למכור את חלקו, עלול להתעורר קושי רגולטורי סביב הגדרת כאל כבנק רזה, מה שעשוי להשפיע על אופי האישור שיינתן לעסקה.
- יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
- יוניון של ג'ורג' חורש מצטרפת למירוץ לרכישת כאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הנוכחי מסמן שינוי משמעותי במבנה השליטה בענף כרטיסי האשראי, ויוסיף תחרות מול ישראכרט ומקס. מעבר לכך, הכניסה של ג'ורג' חורש, אחד מהיזמים הפרטיים הבולטים בישראל, ביחד עם קבוצה מוסדית גדולה כמו הראל, עשויה לשנות את האסטרטגיה העסקית של כאל.
