באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל במהלך המבצע באיראן?
25 ימים לאחר מתקפת הטילים האיראנית הגדולה ביותר שהייתה עד כה, הגיבה סוף סוף ישראל בתקיפה על אדמת איראן במבצע שקיבל את השם "ימי תשובה" - פעם אחת על רקע התקופה בה הוא תוכנן, ממש סמוך ליום הכיפורים ופעם שנייה - כי ישראל יודעת להגיב בעוצמה.
במסגרת המבצע יצאו עשרות כלי טיס לכיוון איראן ובמשך שעות – עד השעה 05:00 בבוקר ביום שבת – השמידו מטרות צבאיות באיראן. בקבינט החליטו שלא לפגוע בתוכנית הגרעין או בשדות הנפט אלא רק בתשתיות צבאיות, אך היה די בהן בכדי להסב לאייתוללות נזק רב. אבל במה ישראל פגעה בדיוק?
טהרן בלילה שבין שישי לשבת (צילום: מג׳יד אשגריפור)
ההחלטה שלא לפגוע בשדות הנפט או בתוכנית הגרעין – שניהם אתרים רגישים של הכלכלה והממשל האירניים – באה לפי דיווחים בעקבות לחץ אמריקני כבד בנושא (עניין שבישראל הכחישו), אך גם משמשת כסוג של "עין תחת עין", תשובה לליל הטילים, בו שוגרו 201 טילים וכוונו לעבר בסיסים צבאיים בארץ, ביניהם תל נוף, נבטים ובסיס גלילות. ליל הטילים האיראני (שהגיע כתגובה לחיסולם של נסראללה והנייה).
במבצע האחרון תקפו מטוסי חיל האוויר כ–20 מטרות איראניות, כך לפי הניו יורק טיימס. המטוסים טסו כ–1,600 ק"מ מישראל לאיראן, שם השמידו את יכולות ייצור טילי הקרקע–קרקע של איראן. גורמים ישראלים אמרו לעיתון כי יותר מ-100 מטוסי קרב, וכטב"מים פגעו באותם אתרים. גם סוריה ועיראק נפגעו. עוד נמסר, כי ישראל תקפה אתרים לייצור טילים ארוכי טווח באיראן ומערכות הגנה אוויריות.
באילו אתרים ותשתיות פגעה ישראל?
באיראן מנסים להמעיט מחשיבות התקיפה הישראלית וטוענים כי הנזקים שנגרמו "מוגבלים". מדיווחים שונים עולה תמונה אחרת לגמרי: ישראל תקפה בצורה מדויקת מאוד מתקנים חשובים לייצור טילים, חלקם אף שימשו את תוכנית הגרעין הישנה, אותה עצרה איראן בשנת 2003. אחד מהמבנים הללו הוא טלגהאן 2, השוכן בחוג'יר, מבנה ששימש כאתר ניסויים של תוכנית הגרעין האיראני לשעבר, זו שננטשה בשנת 2003. כ–320 מטר ממבנה זה שכן מבנה אחר בו נעשה עירוב דלקים מוצקים לטילים בליסטיים. ישראל תקפה שלושה בתי חרושת לעירוב דלקים במתחם זה, נוסף לתקיפה על מחסן (לא ברור אם מדובר היה על מחסן טילים או מחסן אחר). בנוסף, ישראל תקפה מתקן צבאי בפרחין. חוקר אמריקני בשם דקר אבלת' טוען כי "ייתכן וישראל פגעה קשות ביכולתה של איראן לייצר טילים באופן המוני". אתר הייצור בחוג'יר היה חושב לאיראנים. לפי אבלת', היה בו ציוד חשוב למערך ייצור הטילים של איראן, ואף ייתכן כי איראן פינתה את הציוד בכדי להיות ערוכים לתקיפה ישראלית, לפי שהיה צפוי שתגיע. אלא שגם אם המבנה היה ריק, בעצם המבנה היה "ערך פנימי משמעותי", כדבריו. ביולי האחרון פורסם כי אותו אתר ייצור הורחב לצורך תגבור הייצור של טילים בליסטיים, אותם סיפקה איראן לרוסיה ולחות׳ים בתימן. הרוסים עשו שימוש בטילים במלחמה נגד אוקראינה. בנוסף, ישראל תקפה מערכות מכ"מ באיזורים אילם, ח׳וזסטן ומסביב לטהרן. במסגרת תקיפות אלו פגעה ישראל במערך הנ"מ של איראן כדי להקשות על יירוט מטוסי חיל האוויר. לפי דיווח איראני, ישראל השתמשה בראשי נפץ ׳קלים מאוד׳ בכדי להשמיד את המערכות הללו. לפי אבלת', מתקני עירוב הדלקים המוצקים למנועי הטילים בליסטיים הם מתקנים שמורכב לייצר אותם, ומורכב עוד יותר לייבא אותם. איראן שילמה כנראה לא מעט בכדי להשיג את המכונות הללו, ועכשיו משאלו הושמדו, לא בטוח כי איראן תוכל בזמן הקרוב לשוב לכושר הייצור שלה.דיבורי סרק – טקטיקה איראנית ידועה
נטייתה של איראן להמעיט במשמעות של תקיפות ישראליות היא לא דבר חדש, וגם לא ייחודי לאיראן. גם חיזבאללה היו נוהגים להמעיט בחשיבות של תקיפות ישראליות. אלא שהפעם איראן באמת מוכה וחבולה. לא רק שישראל גדעה את יכולתה לייצר טילים שיוכלו לשמש את איראן נגד ישראל בעתיד, אלא שישראל גם מנעה בהתקפה זו אספקת טילים לחות'ים בעתיד, ובמקביל הדבר יביא להאטה בקצב האספקה לרוסיה. גורמים איראנים, סיפרו לתקשורת בארה"ב כי אחד מיעדי היה מערכת הגנה אווירית מסוג S-300, שנמצאת בנמל התעופה חומייני בטהרן. לטענתן, הותקפו בטהרן שלושה בסיסי טילים של משמרות המהפכה וכן הצבאי הסודי פרצ'ין, בפאתי הבירה האיראנית, הותקף. יש שמשערים כי איראן תגיב ויש מי שאומר שאיראן תנשום עמוק לפני שהיא עושה עוד מהלך כתגובה על המבצע אותו כינתה "הבטחת אמת 2" – ליל הטילים השני. בישראל, אין בינתיים שינוי בהנחיות פיקוד העורף, אך במקביל, בעקבות הערכה ביטחונית, הגיוס לצה"ל שהיה אמור להתרחש בתל השומר היום – נדחה להמשך השבוע. לא באמת ברור מה קורה עכשיו מבחינה בטחונית ומה יקרה בעתיד מבחינת התגובה האיראנית.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
על פי נתוני הלמ"ס, נרשם גידול מתון בקצב המכירות בהשוואה לרבעון הקודם; סקטור המזון רשם עלייה של 3.1%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לרבעון השלישי של השנה, עבור החודשים יולי עד ספטמבר 2025, מהם עולה כי רשתות השיווק רשמו עלייה במכירות של 4.9% (במחירים קבועים, בחישוב שנתי), זאת לאחר עלייה גבוהה יותר של 7.4% ברבעון הקודם, שכיסה את אפריל עד יוני.
גם בחתך שסוקר מזון בלבד נרשמה מגמת צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר: עלייה של 3.1% בנתוני המגמה, בהשוואה לעלייה של 4.0% ברבעון הקודם.
גם בניכוי עונתי, המגמה זהה, היות ועד אוגוסט נרשמה עלייה של 2% בסך כל ההוצאות (לא כולל דלק), ואילו עד ספטמבר הנתונים עלו לעלייה של 2.7%. גם סקטור המזון, בניכוי עונתי, הציג את אותה המגמה כשעלה עד אוגוסט ב-0.8% ואילו בספטמבר הוסיף 1.3%.
על פי הנתונים הללו, ולאור מדד המחירים לצרכן שהראה עליה במחירי הירקות הטריים, אך ירידה במחירי הפריות הטריים והמשקאות, ניתן להבין כי העלייה בפדיון אינה בהכרח נובעת מעליית מחירים, אלא לצריכה מוגברת.
עם זאת, מבט על גרף הפדיונות מראה עלייה ברורה בפדיונות מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23:
נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.
פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת
חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים
של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.
