חיסול בלבנון
צילום: רשתות חברתיות

עמותת "קרד אל-חסן" – בנק הצללים של חיזבאללה

צה"ל תוקף מטרות פיננסיות של חיזבאללה כדי לייבש את מקורות המימון של ארגון הטרור; המלחמה הכלכלית
איציק יצחקי | (5)
נושאים בכתבה חיזבאללה

ישראל תקפה הלילה את סניפי הבנק של חיזבאללה - "קרד אל-חסן". הבנק הזה שמתפקד לכאורה כעמותה רשומה מספק חמצן כלכלי לארגון הטרור וישראל מנסה לייבש את מקורות המימון.

  פגיעות חיל האוויר בלבנון    (רשתות חברתיות)

אם תהיתם איך חיזבאללה ממשיך לפעול תחת הסנקציות הכבדות שהוטלו עליו בעשורים האחרונים, התשובה טמונה במוסדות כמו עמותת "קרד אל-חסן". מה שנראה במבט ראשון כעמותה תמימה, משמש בפועל כזרוע כלכלית חיונית לארגון הטרור השיעי בלבנון. אז מי זאת העמותה הזאת, איך היא עובדת, ומה בדיוק תפקידה עבור חיזבאללה?

הקשר עם חיזבאללה – הרבה יותר מעוד בנק

"קרד אל-חסן" היא הרבה יותר מעמותה שמספקת שירותים בנקאיים. מדובר בגוף פיננסי שהוקם על ידי חיזבאללה כבר בשנות ה-80, כדי לשרת את תושבי האוכלוסייה השיעית בלבנון ולתמוך בפעולות הארגון. דרך העמותה, חיזבאללה מנהל פעילות כלכלית ענפה, שמאפשרת לו לעקוף סנקציות כלכליות בינלאומיות ולהזרים מיליונים לפעילות טרור, פוליטיקה ושיקום קהילות שיעיות.

העמותה מציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון בסיסי, חשבון לתרומות, וקרן לשיתוף פעולה חברתי. נשמע לגיטימי? לכאורה כן, אבל בפועל, כל המערכת הזאת מתפקדת כמו בנק צללים – ללא רגולציה מערבית ועם המון תמרון פיננסי.

 

שירותים בנקאיים עבור השיעים

הבנק הזה לא פועל רק במרכזי הערים הגדולות בלבנון, אלא מפעיל כ-30 סניפים ברחבי המדינה, מחציתם בבירה ביירות, וגם בערים כמו צור, נבטיה ובקעת הלבנון, היכן שאוכלוסיית השיעים הגדולה מתרכזת. הוא נותן הלוואות ללא ריבית, אבל זה בא בתמורה לביטחונות כמו זהב או ערבויות צד שלישי, מה שמספק לחיזבאללה גישה ישירה למזומנים ולזהב – משאבים שנשמרים להמשך הפעילות שלהם.

 

הלבנת הון – הכסף הגדול מהסמים

מעבר לשירותים הבנקאיים המקומיים, "קרד אל-חסן" הוא אחד הכלים המרכזיים שדרכם חיזבאללה מלבין את כספיו, המגיעים בין השאר ממכירת סמים. על פי דיווחים שונים, הפעילות הלא חוקית הזאת מביאה לחיזבאללה כ-30% מהתקציב השנתי שלו. אבל סביר להניח שבשנה האחרונה הוא הפך להרבה יותר קריטי על רקע ההצלחה של ישראל לעצור חלק מהתמיכה הכלכלית החיצונית שהועברה לארגון הטרור.

קיראו עוד ב"בארץ"

חיזבאללה לא מסתפק רק בכסף שמגיע מאיראן (שמוערך בכ-800 מיליון דולר בשנה), אלא גם פועל להלבין הון שמקורו בסחר בסמים, ובמיוחד במכירות קוקאין, בעיקר דרך רשתות בינלאומיות, כמו אלה שפועלות באפריקה – חוף השנהב וגינאה.

 

סנקציות אמריקאיות – האם הן משפיעות?

למרות שנראה שחיזבאללה נמצא תחת עיצומים כבדים של ארה"ב מאז 2007, מסתבר שהסנקציות לא הצליחו ממש לחסל את פעילותו הכלכלית. עובדי העמותה השתמשו בחשבונות פרטיים בבנקים מוכרים בלבנון, כדי להעביר כספים ולהימנע מהעיצומים הבינלאומיים. בעקבות זאת, הוטלו סנקציות אישיות על שישה מעובדי הבנק שהעבירו יותר מחצי מיליון דולר בתקופה של כעשור.

תקיפות ישראל נגד "קרד אל-חסן" לא נועדו רק לפגוע בפעילות הכלכלית של חיזבאללה, אלא גם להחמיר את המשבר המנהיגותי בארגון. המרכזים הפיננסיים שנפגעים משמשים את חיזבאללה לשימור הכוח והעצמאות הפיננסית, ומספקים לו יכולת לפעול ללא מגבלות משמעותיות. ישראל רואה בתקיפות האלה חלק ממאבק כולל שמטרתו לצמצם את היכולות הצבאיות והכלכליות של הארגון. בסופו של יום, חיזבאללה משלם שכר גבוה ללוחמים שלו. ברגע שהשכר לא יגיע וזה יהיה ממושך, היכולת תפקוד של החיילים והנאמנות שלהם תיפגע. 

 

מאיפה מגיע הכסף של חיזבאללה?

חיזבאללה,  נשען במשך עשרות שנים על תמיכה כלכלית משמעותית מאיראן. מקורות מימון אלה איפשרו לארגון לבנות כוח צבאי משמעותי ולהוות איום אסטרטגי על ישראל. אולם, לאחרונה, שורת האירועים האחרונה מעלה שאלות רבות לגבי עתיד המימון והאפקטיביות של הארגון. התמיכה האיראנית בחיזבאללה עמדה על קרוב למיליארד דולר בשנה.  סכום זה שימש לבניית מערך צבאי מתקדם, הכולל עשרות אלפי טילים ורקטות, וכן למימון פעילות אזרחית נרחבת בלבנון, שנועדה לחזק את התמיכה העממית בארגון.

 

ואולם, הכלכלה האיראנית נמצאת במשבר עמוק. הסנקציות הבינלאומיות, ירידת מחירי הנפט והניהול הכושל של המשטר הביאו לאינפלציה גבוהה, אבטלה נרחבת וירידה חדה בערך המטבע האיראני. במצב זה, היכולת של איראן להמשיך ולתמוך בחיזבאללה ברמות הקודמות מוטלת בספק. איראן הפחיתה בשנים האחרונות את התמיכה ועל פי ההערכות שונות היא מסתכמת בכחצי מיליארד דולר בשנה, עדיין מדובר ב"חמצן" של ארגון הטרור. 

הכישלון של חיזבאללה להוות איום על ישראל כזרוע ארוכה של איראן, מלים תהיות לגבי האפקטיביות של ההשקעה האיראנית. היכולת של ישראל לחדור לתוך מערכי המודיעין והפיקוד של חיזבאללה, לחסל את כל צמרת הארגון, מעלה שאלות לגבי יכולתו של הארגון לחזור לעצמו ומבחינת איראן מעלה ספק לגבי ההשקעה הגדולה שירדה ברובה לטמיון. לחיזבאללה יש עדיין יכולות רבות, אבל מעטות ביחס למה שהיה לו בתחילת הלחימה. ככל הנראה מדובר על כשליש מהתחמושת נותרה בידו.

איראן רואה כי ההשקעה שלה בהתרעה מול ישראל כדי שזו תחשוש לתקוף את מתקני הגרעין באירא, מאבדת מערכה, ומדובר על סדרי גודל של עשרות מיליארדי דולרים על פני עשרות שנים. מנגד, הנהגת איראן מתקשה להסביר את ההשקעה הגדולה הזו בשעה שכ-40% מתושביה עניים. 

איראן לא תזנח את חיזבאללה, אבל לא בטוח שהיקף התמיכה יהיה בסדרי גודל שהיו בעבר. 

לא מסתמכים על מקור הכנסה בודד

חיזבאללה מעורב במגוון פעילויות פליליות להשגת מימון חוץ מהמימון האיראני. אלה כוללות הלבנת הון, זיוף כספים, סחר בנשק, וייצור וסחר בסמים. פעילויות אלו מתרחשות ברחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית, אירופה ואפריקה. הסחר בסמים, בפרט, מהווה מקור הכנסה משמעותי, עם פעילות נרחבת באזור משולש הזהב בדרום-מזרח אסיה ובאזור משולש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.

 

חיזבאללה גם מפעיל רשת עסקית ענפה של חברות לגיטימיות בלבנון ומחוצה לה. חברות אלו פועלות במגוון תחומים, מנדל"ן ועד מסחר, ומשמשות הן כמקור הכנסה ישיר והן כאמצעי להלבנת כספים מפעילויות לא חוקיות. בנוסף, הארגון מקבל תרומות ממוסלמים שיעים ברחבי העולם, כולל מקהילות לבנוניות בתפוצות.

 

מעניין לציין כי ארגון הטרור מכחיש באופן עקבי את מעורבותו בפעילויות לא חוקיות ואת היקף התמיכה שהוא מקבל מאיראן. הארגון טוען כי מקורות המימון העיקריים שלו הם תיקי השקעות ותרומות לגיטימיות. עם זאת, מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, ממשיכות לעקוב אחר פעילויותיו הפיננסיות ולנסות לחסום את ערוצי המימון שלו.

 

המצב הכלכלי בלבנון

המצב הכלכלי בלבנון עצמה מהווה גורם נוסף במשוואה. המשבר הכלכלי החריף במדינה הגביר את התלות של חלקים נרחבים באוכלוסייה בשירותים החברתיים שמספק חיזבאללה. זה מחזק את מעמדו של הארגון בקרב הציבור השיעי.

 

עם זאת, המלחמה האחרונה רק החריפה את המשבר. המדינה מתמודדת עם אתגרים עצומים, כאשר תשתיות בסיסיות קורסות ומיליוני אזרחים נאבקים לשרוד. אחד הביטויים המובהקים למשבר הוא מצב אספקת החשמל במדינה. כיום, רוב אזרחי לבנון נאלצים להתמודד עם מציאות שבה במחצית משעות היממה אין חשמל כלל. מצב זה משבש את החיים היומיומיים ופוגע קשות בכלכלה.

 

ולא רק האזרחים. לבנון מתמודדת עם נטל כבד של כ-1.8 מיליון פליטים, בעיקר מסוריה. נוכחותם מעמיסה עוד יותר על התשתיות הקורסות ועל שוק העבודה המצומק.

 

למצב הכלכלי יש גם יתרונות: הפערים בין שכר החיילים בצבא הלבנוני הרשמי לבין אלו המשרתים בחיזבאללה בולטים במיוחד. בעוד חייל בצבא לבנון מרוויח בין 100 ל-200 דולר בחודש, "חייל" בחיזבאללה יכול להרוויח עד 1,300 דולר. פער זה ממחיש את כוחו הכלכלי של הארגון ואת יכולתו למשוך אליו אנשים במצב של מצוקה כלכלית.

 

מהצד השני, המצב הכלכלי הקשה גורם לרבים בלבנון להפנות אצבע מאשימה כלפי חיזבאללה. התפיסה הרווחת היא שמעורבותו של הארגון בסכסוכים אזוריים, ובמיוחד העימות המתמשך עם ישראל, תורמת להחרפת המשבר הכלכלי ומונעת מלבנון להתאושש. ככל שהמצב הכלכלי מחמיר, גוברים הקולות בציבור הלבנוני הקוראים לשינוי. רבים מבינים כי "הכלכלה מנצחת" בסופו של דבר, וכי המשך התמיכה בחיזבאללה עלול לדרדר את המצב עוד יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ממתי פגיעה בסניף בנק מפריעה לפעילות בנקאית. (ל"ת)
    21/10/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים 21/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים יכלו להפיל את המשטר בטהרן כבר מספר פעמים.
  • 3.
    איש פשוט 21/10/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
    כסף הוא תמונה על נייר. אם לא הושמדו נכסים פיזיים (לא שטרות שניתן להדפיסן ללא הגבלה) הכל ברכה לבטלה.
  • 2.
    לרון 21/10/2024 10:27
    הגב לתגובה זו
    שהשתית ממשל אובאמה,למה הוסרו?? להחזיר מיד!
  • 1.
    יובל123 21/10/2024 09:17
    הגב לתגובה זו
    והכל ממשיך להיתנהל כאילו כלום.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.