התחייה הגרעינית בארה"ב: חברות הטכנולוגיה מובילות את השינוי הבא
הצורך הבלתי פוסק של תעשיית הטכנולוגיה באנרגיה מקדם שינוי דרמטי בתחום הכורים הגרעיניים בארה"ב. אחרי שנים של קיפאון, תעשיית האנרגיה הגרעינית זוכה לתחייה, כשחברות ענק כמו מייקרוסופט, גוגל ואמזון מובילות את הדרך להשקעות בכורים גרעיניים מודולריים – כורים קטנים וחדשניים המותאמים לעידן המודרני.
שיתוף פעולה בין ענקיות הטכנולוגיה לחברות האנרגיה
שלוש עסקאות מרכזיות מהחודשים האחרונים הציבו את ההשקעות הטכנולוגיות בכורים גרעיניים במוקד. מייקרוסופט MICROSOFT חתמה על הסכם עם חברת Constellation Energy CONSTELLATION ENERGY להפעלת מחדש כור ב־Three Mile Island, אחד מאתרי הכורים הגרעיניים המפורסמים בארה"ב. גוגל GOOGLE חברה לחברת Kairos לרכישת חשמל מכורים מודולריים, ואמזון AMAZON הובילה גיוס של 500 מיליון דולר לטובת חברת X-Energy, אחת מהשחקניות המובילות בתחום.
במשך עשרות שנים, תעשיית האנרגיה הגרעינית בארה"ב זכתה ליחסי ציבור לא טובים, למרות ש-94 כורים גרעיניים עדיין פועלים ברחבי המדינה, התפוקה הכוללת נותרה על כ-20% מהחשמל בארה"ב, נתון שלא השתנה מאז שנות ה-80. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הרגולציה המחמירה והסטנדרטים הגבוהים לבטיחות, שהקשו על פתיחת כורים חדשים.
מהם הכורים המודולריים הקטנים (SMRs)?
כורים מודולריים קטנים נחשבים לפריצת הדרך הבאה בתחום. מדובר בכורים שנועדו לייצר חשמל בעלויות נמוכות יותר ובגמישות רבה, כך שיוכלו להשתלב בקלות במגוון רחב של תעשיות. קיבולת הייצור של הכורים היא עד 300 מגה-וואט ליחידה. רבים מהיתרונות של ה- SMR קשורים מטבעם לאופי העיצוב שלהם - קטן ומודולרי. ניתן למקם אותם במקומות שאינם מתאימים לתחנות כוח גרעיניות גדולות יותר. ניתן לייצר יחידות טרומיות של ה- SMR ולאחר מכן לשלוח ולהתקין באתר, מה שהופך אותן למשתלמות יותר לבנייה מאשר כורי כוח גדולים, אשר לרוב מתוכננים בהתאמה אישית עבור מיקום מסוים, ולעתים מובילים לעיכובים בבנייה. בנוסף, הם מציעים חיסכון בעלויות ובזמן הבנייה, וניתן לפרוס אותם בהדרגה כדי להתאים לביקוש הגובר לאנרגיה.
בנוסף הכורים יכולים להתאים גם לאזורים בהם אין תשתיות מתאימות לכורים גדולים, שכן הם תופסים שטח קטן יותר ויכולים להיות מותקנים גם באזורים מרוחקים או מחוץ לרשת החשמל המרכזית. יתרון משמעותי נוסף הוא הבטיחות המוגברת של כורים אלו, הנשענת על מערכות פסיביות שאינן דורשות התערבות אנושית במקרה של תקלה. היכולת להפעיל כורים אלו ללא צורך בתדלוק למשך מספר שנים, מקנה להם יתרון נוסף על פני כורים מסורתיים שדורשים תדלוק תכוף יותר.
- אמזון תשקיע 4.4 מיליארד דולר בניו-זילנד
- 1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.