בנק ישראל מעריך שהריבית תרד ברבעון השני של 2025. הוא דחה את הורדת הריבית על רקע הגירעון הגדל והחשש שהתקציב יחרוג מיעדים סבירים. הנגיד יודע שהוא לא יכול לבטוח בפוליטיקאים ולכן הבהיר שהוא לא ימצמץ ראשון - תעביר תקציב מאוזן ואוריד את הריבית. הוא גם יודע שבזמן מלחמה שלא ברור איך היא תתפתח, זה מסוכן להוריד ריבית, בסופו של דבר השווקים חזקים ממנו והם אלו שיקבעו את הריבית בשטח.

  יונתן כץ - האינפלציה הגבוהה תוביל לכך שהריבית לא תרד ב-2025

מתי תרד הריבית בארץ?

הורדת ריבית במצב כזה, עם עלייה בגירעון, עלייה בהוצאות הממשלה, בעיקר בתחום הביטחוני ועלייה בתשלומים לציבור, מסוכנת בעיקר כי היא מעוררת ביקושים ואלו מייצרים עליות מחירים ואינפלציה. הריבית היא כלי המלחמה העיקרי של הנגיד באינפלציה שהיא האויב הגדול ביותר - היא מייצרת בדלת האחורית מיסים על הציבור. 

התפתחות הריבית תלויה כמובן במלחמה, כשנכון לעכשיו רוב הכלכלנים סבורים שהריבית תרד ברבעון השני, בדומה להערכה של בנק ישראל עצמו. אלא שיונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר סבור אחרת - "קשה לצפות להורדת ריבית לפני 2026 למרות מגמת הורדת ריבית בעולם", הוא כותב כשההערכה הייתה שהורדות הריבית בעולם בעצם יובילו להפחתה אצלנו, אחרת פערי הריבית עם ארה"ב ובעולם בכלל יהיו גבהים מדי  וידחפו משקיעים לרכוש שקלים ולהשקיע בשקל שיספק ריבית גבוהה מהריבית הדולרית. זה גם עלול להוביל לירידה בשער הדולר, ונזכיר שלנגיד יש 200 מיליארד דולר שצבר בגלל הניסיונות להחליש את השקל ולחזק את הדולר. כלומר, פערי הריבית עלולים להחזיר את בנק ישראל למלחמה הקודמת. לנהל שתי מלחמות במקביל זה מאוד מסוכן.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, ולמרות הסיכון הקיים בהרחבת פערי הריבית, כץ סבור שהריבית לא תרד בכל 2025 - "סביבת אינפלציה גבוהה בשנה הקרובה תקשה על הורדת ריבית גם בהנחה ששער החליפין יתחזק ל-3.65 ש"ח לדולר עד סוף 2025 סביבת האינפלציה תישאר גבוהה יחסית.

לכמה תעלה האינפלציה?

"לפי התחזית שלנו, קצב האינפלציה השנתי לפי 12 חודשים אחרונים - תעלה מנובמבר 24 ועד חודש יוני 25 לטווח של עד 4.5% ותתמתן רק במחצית השנייה של 2025 לכיוון 3%. מגמה דומה צפויה באינפלציית הליבה. גורמי האינפלציה - שוק עבודה הדוק, לחצי שכר, מגבלות בצד ההיצע בתחום הדיור, העלאת המע"מ ועוד  - ימשיכו לתמוך באינפלציה גם במצב של שקל מתחזק".

כץ למעשה צופה אינפלציה שהיא מעבר לציפיות הקיימות בשוק, והאינפלציה הזו לגישתו לא תאפשר הפחתת ריבית. נשמע בהחלט תרחיש סביר, אך במקביל יש שסוברים שאם המלחמה תהיה קצרה על רקע ההצלחות של השבועות האחרונים והחיסול של חסן נסראללה, הרי שהמשק יכול לחזור יחסית במהירות לצמיחה. כבר ברבעון השלישי, הנתונים של המשק היו בהחלט סבירים על רקע המצב. 

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

מה תומך בשוק האג"ח?

"מגמה זו תומכת בעודף בחשבון השוטף ולכן גם תומכת בשקל במצב של ירידה בסיכונים הגיאופוליטיים. במקביל מדד מנהלי הרכש בתעשייה התאושש באוגוסט ועלה ב-6.1 נקודות ל-53.5 - נתונים חיוביים אלה עולים בקנה אחד עם גידול מהיר בייצור התעשייתי ביצוא. לא ברור עדיין באיזו מידה תשפיע ההסלמה האחרונה על הייצור התעשייתי באזור הצפון".

כץ גם מתייחס לגיוסי החוב של המדינה ומפרט כי  קצב ההנפקות השבועיות נותר פחות או יותר יציב - "באוקטובר האוצר ינפיק 12 מיליארד ש"ח של אג"ח מקומיות בשלושה שבועות של הנפקה (בשל החגים), ממוצע של 4 מיליארד שקל בשבוע. קצב הגיוס השבועי נותר יציב (פחות או יותר) מתחילת השנה. משרד האוצר עדיין רואה את יעד הגירעון של 6.6% תוצר כריאלי, שכן הכנסות איתנות ממסים בשל גידול בצריכה, בשכר ועסקאות נדל"ן, מקזזות את מרבית החריגה בהוצאות.

"עד כה, ההסלמה האחרונה אינה משנה הערכה זו של האוצר. באוקטובר צפוי פדיון אג"ח סחיר של 10.3 מיליארד דולר. יציבות בקצב הגיוס השבועי ופדיון גדול יחסית תומכים בשוק האג"ח".