הקריה תל אביב
צילום: צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

כמה כסף תרוויח המדינה מהעתקת בסיסי צה"ל מאזור המרכז?

טיוטת חוק ההסדרים חשפה חלק נוסף בתכנית שוה"ם 3, כשהקריה ובסיסים נוספים במרכז ובחיפה יועתקו. השאלה: למה המדינה עושה את זה ומה ייצא לה בסוף, מלבד הרווח בשיווקי הקרקע ליזמים?
איציק יצחקי | (2)

טיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2025 חושפת חלק נוסף ומשמעותי בתהליך העתקת בסיס הקריה בתל אביב ומכללות צה"ל באזור המרכז. על פי הטיוטה, המכללות הצבאיות יפונו בתוך כשנתיים, כלומר עד סוף 2026, כשבסיס הקריה יועתק עד שנת 2030 כשאיתו גם מחנה המכללות הצבאיות שנמצא בגלילות, מרכזי האחזקה בצריפין, תל השומר וחיפה.

השאלה הגדולה היא לא רק כמה דירות חדשות ייבנו במקום אותם בסיסים והאם זה יגדיל את ההיצע, אלא בסוף, כמה כסף זה יכניס לקופת המדינה.

בחודש מאי דיווחנו על הכוונה הזו, לקדם במהירות את העתקת הבסיסים, לאחר שמשרד הביטחון העביר את רצועת בגין במחנה הקריה לעירייה ומה ששימש בעבר כמתחם מפקדת מחנה קריה וכמפקדת יחידה 1024 הועתק למתחם אחר בקריה. המטרה הייתה להרחיב את המדרכה בדרך בגין, להקים שבילי אופניים ולאפשר נגישות לרכבת, אבל זו רק פעולה אחת בדרך למטרה העיקרית: פינוי בסיסים לטובת מגורים.

המדינה טוענת כי לא מדובר בתכנית נדל"ן, אלא גם בתכנית ביטחונית, שמטרתה לפנות בסיסים גדולים עם ריבוי אוכלוסיה.

רווח של לפחות 8 מיליארד שקל, לא כולל מסים

מדוח מבקר המדינה אפשר ללמוד כי המטרה היא לקדם את תכנית שוה"ם 3 (פינוי בסיסים והקמת מגורים, תכנית מ-2015), כשרמ"י מממנת את העתקת המחנות וההכנסות מגיעות משיווק הקרקע ליזמים. ההערכה היא שהתכנית כולה תעלה 18 מיליארד שקל (כולל עלויות הפינוי, בניית תשתיות חדשות, והקמת מתקנים חלופיים), אבל רמ"י אמורה להכניס סכום גבוה יותר משיווק הקרקעות, כך שהמדינה תצא נשכרת מכך.

הקריה (אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון)

עד 2030 יקומו כאן מגדלי דירות? לא בטוח. הקריה (אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון)

על פי ההערכות, רמ"י תשווק גם נדל"ן מסחרי באזורים אלה והיא צפויה להכניס בין 25-30 מיליארד שקל. בנוסף, המדינה תגדיל הכנסות לא רק משיווק הקרקעות, אלא גם ממס רכישה, מס על הקרקע, מע"מ על עסקאות נדל"ן וכמובן - אגרות בנייה.

בתכנית כולה מופיעים המחנות תל השומר, שדה דב, סירקין, גנים צריפין וטירה. עד כה, שדה דב וצריפין כבר פונו. בסך הכל, פינוי מחנות צה"ל אמור להוביל בטווח הקצר לבניית 15-20 אלף דירות, למרות שנראה שהתהליך יהיה ארוך מאוד.

על פי התכנית, אם אכן תסתיים, ישראל תגדיל את ההיצע שלה בעוד 69,185 יח"ד - כלומר, יוכפל מספר הדירות הלא מכורות כיום וזו בשורה טובה. צריך לזכור שבבסיס שלה, התכנית הייתה אמורה להסתיים בינואר 2023 אבל נדחתה בכמעט שש שנים - לנובמבר 2028, מועד שכנראה לא יהיה ריאלי וייתכן מאוד שנראה תזוזה, אם בכלל, רק שנתיים אחר כך.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נוק 22/09/2024 09:29
    הגב לתגובה זו
    עגל הזהב ששמו כסף הפיל את ישראל לתהום. ערכים ואידאולגיה פטריוטית שהיו בעבר נעלמו.
  • 1.
    מור 22/09/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
    לא היו מפנים....
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.