נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן
דוחות

עמרם אברהם מכרה פי 9 יותר דירות, אבל שורת הרווח נפגעה

קצב המכירות עלה והחברה מכרה 435 דירות לעומת 47 אשתקד, כמעט פי 9, ומתחילת השנה כ-1,360 דירות בהיקף של 2.6 מיליארד שקל. הרווח הנקי ירד ל-17 מיליון שקל. המניה עלתה ב-6.8% מאז ההנפקה במאי
איציק יצחקי |

קצב המכירות של עמרם אברהם עמרם -0.57% ממשיך להיות גבוה: ברבעון השני מכרה החברה 435 יחידות בהיקף של כ-773 מיליון שקל, (מתוכן חלק החברה הינו 383 יח"ד והתמורה בגינן הינה  652 מיליון שקל), לעומת מכירת 47 יחידות ברבעון המקביל אשתקד, בתמורה של 91 מיליון שקל (מתוכן חלק החברה הינו 34 יח"ד והתמורה בגינן הינה כ-69 מיליון שקל) - כך עולה מהדוחות לרבעון השני. מה-1 ביולי ועד סמוך לפרסום הדוח מכרה החברה עוד 230 יח"ד בהיקף של כ-365 מיליון שקל. בסך הכל, מתחילת השנה מכרה החברה 1,368 יח"ד בהיקף של כ-2.23 מיליארד שקל (2.6 מיליארד שקל כולל מע"מ).

למה ההכנסות ירדו?

כזכור, במאי 2024 השלימה החברה בהצלחה הנפקת מניות ראשונה (IPO) בבורסה בתל-אביב. בהמשך להנפקה הפכה מגדל ביטוח לבעל עניין בחברה עם שיעור אחזקה של כ-8.2% מההון. מניית החברה, שבשליטת אלון עמרם ויורם עמרם, עלתה מאז ההנפקה ב-6.8%. היא נסחרת סביב 22.2 שקל ושווי השוק של החברה עומד על 1.66 מיליארד שקל.

לפי הדוחות, ההכנסות ברבעון השני של 2024 הסתכמו בכ-235.3 מיליון שקל, לעומת כ-261.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מתמהיל הפרויקטים וקצב ההתקדמות. בהקשר הזה צריך לציין כי הגידול בקצב מכירת הדירות לא בא תמיד לידי ביטוי בדוח, אלא נכנס לדוחות בקצב הדרגתי, כך שסביר להניח שאת השינוי נראה בדוחות הבאים.

הרווח הגולמי ברבעון השני של 2024 הסתכם בכ-63.6 מיליון שקל, לעומת כ-96.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מהשינוי בהכנסות. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על כ-27% לעומת כ-37% ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה לשינוי בשיעור הרווח מוסברת בהתייחס לתוצאות המחצית.

פרויקט החברה בחדרה (יחצ)

החברה רשמה ברבעון השני של 2024, רווח נקי של כ-17.2 מיליון שקל (מתוכו כ-14.7 מיליון שקל לבעלי המניות), לעומת רווח של כ-55.8 מיליון שקל (מתוכו כ-44 מיליון שקל לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

"צופים קבלת אלפי היתרים השנה"

לעמרם יש כיום פרויקטים יזמים בישראל בהיקף של כ-13,160 יח"ד (מתוכן חלק החברה 9,230 יח"ד) כולל 1,368 עסקאות שנחתמו וטרם הושלמו. יש לה 23 פרויקטים במסגרת דירה בהנחה, כ-5,727יחידות דיור (100%), מתוכן חלק החברה הוא כ-5,176 יח"ד. להערכת החברה, במהלך 2024 יתקבלו היתרי בניה בגין חלק מהפרויקטים בתכנון בקבוצה (כולל התחדשות עירונית) בהיקף של 3,300 יח"ד לשיווק (חלק החברה כ-2,600 יח"ד לשיווק).

כזכור, ביוני זכתה החברה במכרז "צביון חרדי" של רמ"י במסלול תוכנית 'מחיר מטרה' להקמת 505 יח"ד (מתוכן 405 יח"ד במסלול מחיר מטרה) וכן שטח מסחר של 4,430 מ"ר בעיר בית שמש בתמורה לסך של כ-45 מיליון שקל, בתוספת הוצאות פיתוח בסך של כ-167 מיליון שקל, וכן במכרז נוסף של רמ"י במסלול תוכנית מחיר מטרה להקמת 284 יח"ד (מתוכן 228 יח"ד במסלול מחיר מטרה) וכן שטחי מסחר של 1,895 מ"ר בישוב בני עייש, בתמורה לסך של כ-39 מיליון שקל בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הוצאות פיתוח בסך של כ-74 מיליון שקל.

נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם: "עמרם אברהם מציגה רבעון נוסף של קצב מכירות גבוה, הנובע מכך שלחברה פרויקטים אטרקטיביים וייחודיים בפריסה גיאוגרפית רחבה, ובנוסף לחברה מעטפת מלאה של תכנון, שיווק וביצוע פנימי התומכים ביכולתה להתמודד בצורה מיטבית עם תקופה מורכבת זו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.