העיר נתניה עברה תמורות רבות תחת ראשת העיר הנוכחית, מרים פיירברג אכר, כאשר אחד האזורים שחוו את השינוי המשמעותי ביותר, הוא מרכז העיר. פיתוח רצועת החוף, שמתחבר למרכז העיר, הפיתוח המואץ של רחוב הרצל והשינויים שעבר השוק הישן ופתיחת השוק החדש, חידשו את האזור לגמרי. מה שבא לידי ביטוי גם במחירי הדירות, שאמנם נותרו הרחק מאחורי האוזרים היקרים, אך התקרבו לממוצע בעיר.  מחירי הדירות במרכז העיר (בנטרול אזור המלונות במערב, כי לגור בקו הראשון לים זה מחיר שונה לגמרי), נעים בין 24-25 אלף שקל, בהתאם לממוצע בעיר. מרכז העיר הזה מונה דירות מכל הסוגים, החל מאלה שנבנו בשנות השבעים וכאלה באלה שנבנו בשנות התשעים והאלפיים - המוקדמות והמאוחרות. כמעט כל הפרויקטים אינם מרוכזים באזור אחד. הם פרוסים. בדרך כלל, אלה שנמצאים בקו השני והשלישי לקו המלונות יהיו במחיר גבוה יותר. כשמדברים על פרויקטים חדשים, המחיר אמור לנוע סביב 26-27 אלף שקל למ"ר. הדירות הקטנות יכולות לנוע סביב 27-28 אלף שקל למ"ר. בדרום-מרכז העיר, מחירי פרויקטים חדשים נעים סביב 28-30 אלף שקל. לכאורה, לא אמורים להיות הבדלים בין שני החלקים, אבל יש לזה הסבר הגיוני: דרום מרכז העיר, בניגוד לצפון מרכז העיר, קרוב יותר לשדרות בן גוריון - אם תרצו, הטיילת החדשה של נתניה. הפרויקטים שקמים סמוך לשטח הזה יקרים יותר.

מה המחירים באזורים אחרים?

המחירים באזור הטיילת גבוהים יותר. לא נזכיר את מחירי צמודי הקרקע הגבוהים, משום שהם משתנים מאוד בין הקו הראשון לאחרון ותלויים גם בשטח. אבל בנוגע לדירות רגילות, הם יכולים לנוע סביב 40 אלף שקל למ"ר ובמקרה של אזור המלונות, אם הדירה היא בקו ראשון לים, המחיר יהיה גבוה יותר. כיום, נמכרים בסביבת מלון ווסט לגון דירות בקו ראשון לים ב-6 מיליון שקל. מדובר בדירות 5 חדרים, עם נוף מרהיב, ועדיין - המחירים כאן מתחילים לזלוג לעבר שכונות מסוימות בתל אביב, וזה נראה מוגזם. גם בעיר ימים המחיר לא זול. המחירים נעים סביב 38-40 אלף שקל למ"ר. הצרפתים קונים, האמריקאים והמקסיקנים מגלים התעניינות, וזה מעלה את הביקוש ואת המחיר. בפרויקט היוקרתי של דמרי, למשל, המחירים נעים בין 5-7 מיליון שקל, תלוי בקומה ובגודל המשתנה של הדירות. הדירות ברחוב נתן יונתן נמכרות סביב המחיר הזה, אבל חלק מהדירות הן בגודל 138 מ"ר ומעלה ומכאן הבנתם גם מדוע המחיר גבוה כל כך. חדש בתוך ישן. 26 אלף שקל למ"ר, מי היה מאמין? קריית נורדאו נתניה (Evolve media) ברמת פולג, מדרום לעיר ימים, המחירים נמוכים יותר. אפשר למצוא דירות ישנות יותר סביב 28-29 אלף שקל למ"ר, אבל הן לא רואות ים. בפולג, זה תלוי מאוד היכן אתה גר. יש וילות יוקרתיות בקצה השכונה, שמחירן יכול להגיע ל-8-10 מיליון שקל, ויש דירות ישנות יחסית בני עשר פלוס, שאפשר להשיג בפחות מ-3 מיליון שקל. כלומר, אם יש לכם דירה במרכז העיר, תוכלו להיות "מצמצי דיור" בהקשר של גודל הדירה ולעבור לאזורים אחרים. זה יכול להיות שווה את זה. אזור עיר ימים יקר מדי? תמיד אפשר לקפוץ לשכונת אגמים. המחירים יקרים? עוברים לשכונת האירוסים. אזור דרום-מערב העיר אף פעם לא נגמר.

דרומה ומערבה או צפונה?

הסקוטים והאירים שהיו גודשים מדי שבת את אזור כיכר העצמאות, כבר מזמן לא כאן, חלק מהמסעדות נסגרו בשבת, והיום הניחוח הצרפתי שאופף את מרכז העיר הוביל לא רק לשינוי הסטנדרט, אלא להעלאת מחירים ולכך שהחלק היוקרתי של נתניה, זה שמתחבר לקו החוף, מושך עוד ועוד דרומה ומזרחה. זו גם הסיבה לכך שמרכז העיר דולל - השכונות החדשות שקמו, דוגמת עיר ימים היוקרתית, קריית השרון שקמה בהדרגה והבניינים החדשים סביב אזור נת/600 (ובקרוב גם שכונת פארק הים), הביאו איתה אוכלוסיה אחרת ומשכה את האוכלוסיה האמידה ממרכז העיר לאזורים הדרומיים-מערבים יותר. ההתרחבות של העיר לא נבעה מחיבור של שטחים חדשים אליה - אלא מניצול קרקע קיימת. פיירברג-אכר עשתה שימוש נכון בשכונות האלה - היא הפסיקה לחשוב בקטן, בנתה פחות דירות קטנות, ומשכה לעיר קבלנים חזקים שהקימו מגדלי יוקרה. נתניה עברה מעיר בקצה הצפוני של השרון למעצמה - לא רק הצרפתים, אלא גם האמריקאים התחילו להגיע. חגיגה. כשמתייחסים למרכז העיר, יש תפיסות שונות עבור התושבים. חלק מדברים על הכיכר והאזור שקרוב יותר לחוף, אבל האמת שמרכז העיר מתחיל עוד קודם. אם נוריד את אזור המלונות, שדרת ניצה, ממערב, את פרדס הגדוד וקריית צאנז מצפון (אזור בלו ביי, החלק שהיה מתחבר פעם לחבצלת השרון), את רמת אפרים ונאות הרצל ממזרח, ואת רחוב איתמר בן אב"י מדרום, נקבל שמרכז העיר הוא רחב מאוד ואפשר לחלק אותו לשני אזורים - צפון ודרום, כשרחוב הרצל, זה שיורד מכיוון קניון השרון במזרח ועד כיכר העצמאות במערב, אמור להפריד בין החלקים. יקרה, אולי יקרה מדי. עיר ימים (עיריית נתניה)  

מה חסר למרכז העיר?

צריך לעשות רגע פאוזה עם המחמאות על התהליך המואץ שעובר על נתניה ולומר את האמת - הניסיון לשקם את השכונות הישנות לא תמיד עלה יפה. רוצה לומר, שינוי שמה של דורה לרמת ידין לא יעשה את השינוי. יש בנתניה שכונות שעוד זקוקות לשיקום ארוך, לשירותי רווחה וחינוך טובים יותר. זה מגיע להם, הרבה יצאו מתוך השכונות האלה והצליחו לצאת ממעגל העוני ולהפוך לאנשי עסקים. ראש העירייה ניסתה בכל כוחה, אבל מדובר בקוסמטיקה. השינוי האמיתי שחל בשכונות האלה הם הפרויקטים החדשים שעוטפים אותם, והביאו הליך פיתוח שגרר את המחירים למעלה. זה לא מספיק. נתניה קיבלה זריקת מרץ עם המדיניות החדשה, ולמרות שיפוץ השוק, החלקים שעוטפים אותו עדיין מוזנחים בחלקם. העבודה היא רבה וקשה. העובדים הזרים הטילו משך תקופה ארוכה אימה על מרכז העיר, כשהסתובבו באזור השוק. זה הקפיא את המחירים באזורים מסוימים. נתניה הצליחה להשתחרר מחלקם, אבל האזור נשאר בחלקו מוזנח. החלק הצפוני זקוק לעוד שדרוג - ניקיון טוב יותר של הרחובות, סידור המדרכות בחלק מהרחובות ועוד. העבודה אף פעם לא נגמרת - אבל אם עד עכשיו טיפלנו בקוסמטיקה באזור המערבי, הגיע הזמן לטפל בתושבים הוותיקים שלא נטשו את מרכז העיר ונשארו בו כי זה מה שהם רגילים לראות מאז שהקימו כאן משפחות. צריך לזכור שנתניה נמצאת גם בתהליך התחדשות עירונית, בחלק מהמקרים - די בצדק. יש כל כך אזורים בקו השני והשלישי לים שאפשר להרוס, שסובלים כבר שנים מהזנה (אך לא מסכנת התמוטטות, לא מדובר במבנים מסוכנים). זה קרה ברחוב אנדריוס למשל, קרוב לרחוב שלמה המלך. אפריקה ישראל מכירה היטב את האזורים האלה. שלטים שלה נתלים ברחבי העיר, כל הזמן. עסקאות אחרונות במרכז העיר צפון: פרויקט ויצמן N (בבנייה), דירה של 99 מ"ר, 4 חדרים, קומה 1 - 2.57 מיליון שקל. סוקולוב 20 (בבנייה), 126 מ"ר, 5 חדרים, קומה 6 - 3.15 מיליון שקל. הרצוג 8-12 נתניה, 125 מ"ר, 5 חדרים, קומה 20 - 3.31 מיליון שקל. שלמה המלך, 117 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 3.33 מיליון שקל. עסקאות אחרונות במרכז העיר דרום: איתמר בן אב"י 47, 90 מ"ר, 4 חדרים, קומה 4 - 1.88 מיליון שקל. רחוב דיזינגוף, 91 מ"ר, 3 חדרים, קומה 20 - 2.95 מיליון שקל. פרויקט SIA (נבנה ב-2021) - 130 מ"ר, 5 חדרים, קומה 7 - 3.1 מיליון שקל. דיזנגוף 46, 108 מ"ר, 4.5 חדרים, קומה 2 - 2.5 מיליון שקל. אברהם שפירא 8, 65 מ"ר, 3 חדרים, קומה 4 - 1.76 מיליון שקל.