באפט ביטקוין
צילום: טוויטר

וורן באפט לא מאמין בקריפטו - אבל עדיין עושה ממנו כסף

ברקשייר הרוויחה מאות מיליוני דולרים השנה מהחזקותיה בבנק דיגיטלי בברזיל, שמאפשר ללקוחותיו למשוך ביטקוין, איתריום וסולנה מהחשבון שלהם
אדיר בן עמי | (8)

במהלך השנים, וורן באפט התבטא מספר פעמים נגד מטבעות הקריפטו, במיוחד נגד הביטקוין אותו כינה בעבר "רעל עכברים" ו-"אסימון הימורים". עם זאת, ברקשייר האת'ווי  BERKSHIRE HATHAWAY B שלו עדיין הרוויחה ממגזר הנכסים הדיגיטליים באמצעות אחזקותיה ב-Nu Holdings.

Nu Holdings היא חברת האם של הבנק הדיגיטלי המוביל בברזיל, Nubank. ברקשייר מחזיקה ב-107 מיליון מניות של החברה, שהציגה רווחים מרשימים השנה. באפט רכש את המניה עוד ב-2021 תמורת 750 מיליון דולר, מעט זמן לאחר שהונפקה. מניית הבנק הדיגיטלי עלתה ב-54% בשנת 2024 ונסחרת כעת סביב ה-12.5 דולר למניה. הביצועים החזקים משקפים רווחים יפים עבור ברקשייר.

אם נשים את הדברים בפרספקטיבה. בתחילת 2024, 107 מיליון המניות של ברקשייר ב-Nu Holdings היו שוות בערך 871.9 מיליון דולר. לאחר שהמניה זינקה, המניות הללו שוות כעת בערך 1.3 מיליארד דולר. כלומר ברקשייר הרוויחה בערך 471 מיליון דולר השנה מההשקעה הזו.

ההשקעה בבנק הדיגיטלי מדגישה את אסטרטגיית ההשקעה שכל כך מאפיינת את באפט, היכולת לזהות ולנצל הזדמנויות, אפילו במגזרים שהוא היה סקפטי לגביהם. למרות הסלידה של המשקיע ממטבעות הקריפטו, Nubank אימצה את המטבעות על ידי הצעה של שירותים שונים כמו משיכה של ביטקוין, איתריום וסולנה ישירות מהארנק שלהם ב-Nubank וזה השתלם.

היכולת של הבנק לשלב עסקאות במטבעות קריפטו הציבה אותו בחזית הבנקאות הדיגיטלית של אמריקה הלטינית ומשכה בסיס משתמשים שהולך וגדל ודוחף את המניה שלה מעלה. 

 

באפט ושוק הקריפטו

כידוע, שוק הקריפטו שונה מנכסים כמו מניות או אג"ח. הוא יותר תנודתי בממוצע ובראיון בעבר הצהיר באפט כי הוא לא מתכוון לסחור במטבעות דיגיטליים מכיוון שאין להם ערך כלכלי שמגבה אותם. לדברי באפט, לביטקוין אין ערך מהותי. הוא מכנה את המסחר בביטקוין כהימור על רולטה.

במאי 2018, באסיפת בעלי המניות השנתית, באפט כינה את הביטקוין "רעל עכברים בריבוע". הוא הסביר כי המסחר בו נוצר כאשר מדובר בשוק של ספקולציות וכי ההערכות לגבי המטבע לא נעשות על פי אינדיקטורים אמיתיים. באפט הסביר כי לדעתו אין להשקיע בביטקוין ובמטבעות וירטואליים אחרים. באוקטובר 2017, כשביטקוין נסחר בסביבות 19 אלף דולר, הוא התייחס אליו כאל בועה וגם היום, כאשר המטבע נסחר במחיר באיזור ה-65 אלף דולר, הוא עדיין לא מאמין בו.

קיראו עוד ב"גלובל"

צ'רלי מאנגר המנוח, יד ימינו של באפט, שכיהן כסגן יו"ר ברקשייר האת'ווי, סיפק גם הוא בעבר דעה שלילית על הביטקוין. השניים התייחסו למטבע כ"חוזה הימורים" ומאנגר כתב פעם טור דעה בוול סטריט ג'ורנל לפיו ארה"ב צריכה לחוקק חוק פדרלי בעניין הקריפטו.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לא יגידו 26/07/2024 13:49
    הגב לתגובה זו
    ההיקפים של השקעותיו ועצם שמו זה סוג של הרצה,אומרים באפט או בזוס וכולם רצים,גם מאסק וגוגל בהשקיעם בעצמם יוצרים הרצות ובועות
  • 5.
    א-ב 26/07/2024 12:52
    הגב לתגובה זו
    צרלס מונגר זצ"ל שותפו של באפט שהיה ידוע כי פיו ולבו שווים ואמנם היה חסכן במילים אך כששאלו אותו שאלה ענה עליה בכנות ישירה . מונגר השיב פעם לשאלת עיתונאי שאם לא היו כל כך הרבה מטומטמים בעולם הוא לא היה כל כך עשיר. כלומר באפט לא יוותר על סיבובים בקריפטו שיעשירו את קופתו וקופת החברה. אם יש כאלו המוכנים לוותר על כספם לאחר ששקלו את כל החלופות - יבושם להם.
  • 4.
    משקיע רק ב-BBקוין , המטבע שמתחזק מכישלון לכישלון (ל"ת)
    משקיע נלהב 26/07/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    באפט אמר ,,נו שוין ,,אז אמר,הוא לא בודהה (ל"ת)
    מתי מבני ברק 26/07/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
  • באמת? 26/07/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    עם 5% מסתכן בקנייה הבאה כמריץ,באפט משום מה לא
  • 2.
    שמואל ברגר 26/07/2024 07:52
    הגב לתגובה זו
    כמו בשאר הקריירה. בקריפטו ובכלל הוא שמרן מדי ומפספס את רוב השינויים הגדולים. הוא היה מדהים בכלכלה הישנה.
  • ג'וש 26/07/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
    לא מאות מיליונים. אתה מבין שזה הרבה יותר קשה. ועדיין הוא סביב ה 10 אחוז בשנה
  • 1.
    קובי 26/07/2024 01:34
    הגב לתגובה זו
    בעוד 5 שנים 250000
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.